אומרים 'לא' לנישואים בבני אדם: בארצות הברית הם כבר מיעוט, ובישראל - למרות שהזוגות הנשואים עדיין שולטים בכיפה - מספרם המצטמצם במעט מדי שנה. יותר ויותר זוגות בוחרים לא ללכת אחרי העדר ולוותר על טקס הנישואים.
מנתוני ארגון "משפחה חדשה"
עולה כי 13 אחוז מתוך כלל המשפחות בישראל אינם מנהלים חיי נישואים כלשהם. שבעה אחוזים מהמשפחות הן חד-הוריות, חמישה אחוזים הם זוגות ידועים בציבור ואחוז נוסף הם זוגות של הומואים ולסביות. לדברי עו"ד אירית רוזנבלום, מייסדת הארגון, קיימת גם ירידה משמעותית במספר המתחתנים על-פי ההלכה.
| מערבה מכאן |
|
| זוגות נשואים - המיעוט החדש / ynet |
|
מנתוני סקר הקהילה שפירסמה לשכת האוכלוסין האמריקנית עולה כי לראשונה בתולדותיה של ארה"ב, הפכו זוגות נשואים למיעוט מקרב כלל משקי הבית. חוקרים מעריכים כי הממצאים מצביעים על השינוי שחל בחשיבותו של מוסד הנישואין |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגלים כי הרכב הגילאים של הזוגות היהודים החיים ללא נשואים צעיר יחסית לזה של הזוגות הנשואים. מהנתונים עולה כי בקרב 51% מהזוגות הלא נשואים, האישה היא בת 34 ומטה, לעומת 27% מהנשים החיות עם בן זוג בנישואין. הרב גלעד קריב, מהתנועה הרפורמית, סבור כי "מדובר בתופעה צעירה, שרק תלך ותגבר עם השנים".
ירון חי עם זוגתו כבר למעלה משנה, ולפני ארבעה חודשים אף חבקו בני הזוג תינוק בכור. לדבריו, העובדה שהם לא התחתנו לא הייתה התרסה נגד הממסד, אלא "פשוט החלטה לא להתחתן ברבנות. הטקס לא אומר לי כלום, אני לא בא מאורח חיים דתי ומעולם לא חייתי כאדם דת. לעשות סתם חתונה רק בשביל הצ'קים אני לא מוכן".
עופרה, בת 30 מתל-אביב שחיה עם בן זוגה למעלה משנה, ולפני שבועיים ילדה בת, החליטה שלא להתחתן ברבנות בעקבות חוויות טראומטיות שעברה בנישואיה הראשונים. "התחתנתי ברבנות פעם ראשונה וזו היתה חוויה לא נעימה. כל היחס ברבנות היה די רע, אתה מרגיש שאתה במעין סרט נע, לא מתייחסים לבן אדם, זה לא אישי. לבן זוגי זה לא שינה, מבחינתו לא היה צריך שום חתונה. שום טקס לא משמעותי בעיניו".
"הפעם", היא מספרת, "עשינו טקס דתי שמבחינת ההלכה הוא תופס, אבל בלי רב, ובלי הרבנות. חיתן אותנו מישהו שהוא לא רב, חבר". ואיך המשפחה מגיבה? "הם ניסו לשכנע אותי להתחתן חתונה דתית עם רב והיה להם מאוד קשה לקבל את זה. אבל לעומתם, החברים קיבלו את זה בכיף".
קים ליבק, בת 24 שחיה כבר שנתיים עם חבר ומגדלת ילדה בת חצי שנה, אמנם החליטה שלא להתחתן, אך אינה פוסלת את האפשרות הזאת בעתיד. "באותו זמן לא הרגשנו צורך לעשות את זה, חשבנו שאין בזה טעם. החלטנו שנקים משפחה ואולי אחר כך נתחתן. אין לנו כלום נגד הרבנות, אבל ככה, אם אנחנו נפרדים לא נצטרך לעבור גירושים".
על תגובת החברה באשר להחלטה שקיבלה מספרת ליבק: "הרבה אנשים ומכרים היו בהתחלה בשוק. בני המשפחה עדיין שואלים מדי פעם מה עם חתונה, אבל חוץ מזה הם מקבלים את זה".
הרב קריב אומר כי "בתנועה אנו מאמינים בחשיבותם של טקסים ותהליכים דתיים ותרבותיים. למרות שבדור שלנו נוטים לזלזל בטקסים ובהגדרות פורמליות, אנחנו כן מאמינים שלהחלטה להינשא ולטקס החתונה יש השלכה על יציבות התא המשפחתי. זה לא אומר שבהכרח שהקשר של זוגות לא נשואים הוא לא חזק ולא רציני, אבל מן הראוי שלא לוותר כל כך מהר על ההיבט הדתי, התרבותי והטקסי של החיים המשותפים".
עם זאת, קריב קובל על הקשיים שמדינת ישראל מערימה על זוגות שרוצים להתחתן או להתגרש. "המדינה מחייבת זוגות שרוצים להיפרד לעבור הליך גירושין בעייתי ושמרני, שלא מתאים לימינו. למעשה, המדינה יוצרת במו ידיה מצב שזוגות צעירים מעדיפים לחיות כידועים בציבור ולא כזוגות נשואים. מי שמאמין בחשיבות מוסד הנשואים, ובתרומה שלו ליציבות של התא המשפחתי חייב לתמוך בהנהגת חופש בחירה בנישואים וגירושים והנהגת נשואים אזרחיים וגירושים אזרחיים בישראל".
עו"ד רוזנבלום מוסיפה: "חרף הקשיים, אנשים מעדיפים לחיות על פי צו מצפונם ולא על פי הנחיות הממסד. החילונים מצביעים ברגלים. הציבור של הצעירים במדינת ישראל מבקשים להוציא את המדינה מחדר המיטות".
אלו שבכל זאת בוחרים להתחתן שלא באמצעות רב, מוצאים לעצמם טקסים אלטרנטיביים.
יאיר רוטקוביץ', עורך טקסי חתונה יהודיים-חילוניים, מספר כי מה שחשוב לזוגות הוא "להוציא את אי השוויוניות והרכושנות על האישה שמצויים בטקסים האורתודכסיים, ולהכניס מוטיבים ייחודים של הזוג".
לדבריו, "הרבה ישראלים חושבים שהטקסים הלא דתיים פוגעים באחדות העם, אבל למעשה, מדינת ישראל מאבדת מהצביון היהודי שלה מכיוון שהיא מאפשרת רק נישואים מסוג אחד, והיא כורתת את הענף שעליו היא יושבת. הנישואים שאנחנו מציעים מחזקים את היהדות במדינה".
