לאינדיבידואליסטיות: "מסחה", יקב תבור
למרות שיינות קינוח הם לא בדיוק כוס הדיג'סטיף של הקהל הישראלי, ביקב תבור החליטו לייצר יין קינוח מיוחד מענבים שכבר היו בחצי הדרך לאגף הצימוקים. המלצת הבית היא לשתות אותו בטמפרטורה של שש מעלות, כלומר קר מאוד (פשוט להעביר מהמקרר למקפיא קצת לפני שפותחים את הבקבוק), להתענג עליו בלילות כשעדיין חם אבל כבר לא נדבקים למזגן, ולא לתת לאף אחד להגיד לכן שמתוק זה נחות.
לסקרניסטיות: בונהאבן
אם להיצמד לאמרה סקוטית ישנה, אין דבר כזה מישהו שלא אוהב ויסקי - רק מישהו שעדיין לא גילה את הוויסקי שלו. אז הנה אופציה: בונהאבן, שהיה מוכר עד כה ליודעי ח"ן (גם בחו"ל היה נדיר להיתקל בו), עשה עלייה וכעת הוא מבצבץ על מדפי הברים. הוא מיוצר באי איילה, שידוע בוויסקי המעושן שנרקח בו, אבל שואף דווקא לאינדבידואליות: עדין מאוד, בעל ארומה מתקתקה ואגוזית משהו, שהופכת בפה למליחות נעימה. מהילתו במעט מים קרים או בקוביית קרח תקרב גם מתנזרות ותיקות לעולם הקסום של הוויסקי.
לאקספרמנטליסטיות: שיכר של יקב מורד
יקב מורד מפיק שיכר מאמצעים לא הכי מקובלים: אשכוליות, פסיפלורה, חרובים, תמרים, פטרוזיליה או נענע. לפני שאת מפנה אותנו לאמא שלך, נסביר שמדובר במשקאות מוצלחים למדי, עם טעם מעודן להפליא ובערך 12 אחוזי אלכוהול. למרות שהכבד הפרטי של החתומה מטה נוטה אחר ריגושים יותר חזקים, הרי שטועמת פחות מנוסה ולא חובבת אלכוהול גמעה בשקיקה רבע ליטר שיכר אשכוליות, ומאז נעלמו עקבותיה.
