לא מיינסטרים, לא שוליים

כשעיתונאים ואנשי יחסי ציבור נהגו לפנות לנתן סלור כנכד של נתן אלתרמן וכבן של תרצה אתר, זה תמיד עיצבן אותו. "גם כשהייתי מלחין מוזיקה להצגה ובכלל לא הייתי על הבמה, תמיד היו מגיעים מיחסי הציבור ורוצים לראיין אותי", הוא מספר, "ותמיד סירבתי". עכשיו, כשהוא מגיע לקדמת הבמה עם אלבום טרי בשם "25 שעות", הוא כבר פחות מתעצבן ומקבל את זה. חוץ מזה, הוא חושב שמדובר בתהליך של התבגרות. "אפילו באלבום שלי יש שיר של אמא שלי", הוא אומר, "השיר הזה אמנם הוקלט לפני כמה שנים, אבל הבהירו לי שמאוד כדאי שהוא יהיה בדיסק וחשבתי על כך. זו בעצם מין מחווה שכזו".

סלור (34), חייכן ורגוע, סיים לפני עשר שנים ללמוד בבית הספר למוזיקה "רימון" ומאז עבד כמוזיקאי וכזמר בשלל פרויקטים, ביניהם גם בתיאטרון. בהמשך הוא גם פנה ללימודי משחק ולפני שלוש שנים החל לעבוד על אלבום הבכורה שלו יחד עם המפיק אלי אברמוב והזמרת והמוזיקאית יסמין אבן ששותפה בכל הלחנים ובחלק מהטקסטים. "הערצתי את אלי אברמוב", נזכר סלור, "במיוחד בגלל האלבום של ערן צור ששר את שיריה

של יונה וולך. את האלבום הזה אלי הפיק. מאוד רציתי לעבוד איתו וכך קרה. זו הייתה חוויה מאוד טובה. אחרי שהדיסק היה מוכן, היו כל מיני דברים שעכבו את הוצאתו כמו חברות תקליטים, המתנה לתשובות, מצב משפחתי, מלחמת לבנון השנייה וצרות אחרות".