כך התפשרנו

אבל הבטחותיה והצהרותיה של טרטמן אינם עומדים בחלל ריק. מספיק להיזכר בתנאים שהציב לפני קצת יותר מחודש יו"ר מפלגתה, אביגדור ליברמן, כהצטרפות לממשלה, בכדי להבין שישראל ביתנו רוצה להיות בשלטון וכל השאר לא באמת חשוב. כניסתו של ליברמן לממשלה תתקיים בניגוד גמור לעקרונות שקבע במקור כתנאי סף להצטרפותו.

בשעתו פירט ליברמן בפני יו"ר הכנסת את הנקודות שעל בסיסן יצטרף לקואליציה, בהן הנהגת משטר נשיאותי, העלאה דרסטית של אחוז החסימה, חוק ברית הזוגיות וקבלת החלטת ממשלה להקמת ועדת חקירה ממלכתית. בפועל, הכנסת אולי תשנה את שיטת המשטר אך לא למשטר נשיאותי כפי שרצה ליברמן. כל שינוי, אם יתבצע, לא יתרחש בפרק הזמן הקרוב.

הקומבינה הפוליטית סביב שינוי המשטר פשוטה: קדימה וישראל ביתנו יביאו למליאת הכנסת לקריאה טרומית, שתי הצעות חוק פרטיות שונות בתכלית. יתכן כי סיעות נוספות כמו הליכוד יניחו הצעות חוק משלהן וכולם יתמכו בהצעות של כולם. החוקים יגיעו אל ועדת החוקה של הכנסת ושם צפויה להם דרך ארוכה, אשר ספק אם תסתיים בקדנציה הנוכחית.

התנאי השני של ליברמן לכניסת לממשלה היה "קבלת החלטת ממשלה בדבר הקמת ועדת חקירה ממלכתית". ליברמן אף דרש כי "כתב המינוי של הוועדה ינוסח בהרכב ממשלת החירום". ובכן, ראש הממשלה יכול לסמן איקס גדול גם על הדרישה הזו, שנעלמה כלא הייתה. חוק ברית הזוגיות יונח, במקרה הטוב, לפיתחה של ועדה פרלמנטרית שלא תגיע להסכמות ובמקרה הגרוע יותר, כלל לא יעלה לסדר היום של הממשלה בשל התנגדותה של ש"ס. אולמרט, אם כן, העניק לליברמן פתיון פוליטי בדמות קריאה טרומית לשנוי שיטת הממשל, מבלי שהיה בה ממש, וזכה להרחיב את הקואליציה כפי ששאף.

ובחזרה לחברת הכנסת טרטמן, שמסמלת את שינוי הכיוון הפתאומי במפלגתה. טרטמן עומדת בראש הוועדה לביקורת המדינה, אולם במידה שישראל ביתנו תחבור לקואליציה היא תיאלץ לוותר עליו, בהתאם לתקנון. באותו ראיון לפני כחודש היא הצהירה כי תפעל במסגרת תפקידה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר המלחמה והכריזה: "אני מטפלת בנושא הזה בניקיון

 כפיים. כשיוגש הדו"ח של המבקר נצביע על הקמת ועדת חקירה ממלכתית כאשר היושר וההגינות יהיו נר לרגלינו...כנבחרת ציבור אני מתביישת ומרגישה רע מאוד. המלחמה הבאה כבר בפתח ואני לא מוכנה להתפס עם המכנסיים למטה ...".