ח"כים לשעבר לא ייהנו מטלפון ועיתון חינם לכל החיים
ועדה ציבורית ממליצה כי ח"כים לשעבר יקבלו על חשבון המדינה שירותי טלפון ועיתון שנתיים בלבד לאחר פרישתם, ולא לכל החיים כפי שהיה עד כה
עוד ממליצה הוועדה, כי התשלום עבור שירותי הטלפון יינתן לעד שלושה קווים נייחים בביתו של הח"כ לשעבר, ועד מכשיר טלפון נייד הרשום על שמו ונמצא בשימושו. העלות השנתית של תשלומים אלה תהיה 2.36 מיליון שקל, מהם שני מיליון עבור שירותי הטלפון ו-360 אלף שקל עבור העיתונים.
ההמלצות הוגשו היום (ד') לכנסת והן טעונות אישור וועדת הכנסת, כאשר חברי הוועדה התבקשו להגיש את השגותיהם להמלצות בתוך עשרה ימים. יו"ר הוועדה, ח"כ רוחמה אברהם (קדימה), תומכת בהמלצות.
הוועדה הציבורית חוזרת על עמדה שאין הצדקה לתשלום ההטבות האלה במשך כל חייו של חבר הכנסת לשעבר. "גם אם האיש ממשיך בפעילות ציבורית בהתנדבות, אין מקום שיקבל לשם כך מימון ציבורי (טלפון ועיתון)", אומרים חברי הוועדה, עורך דין יוסף גיל אור, רו"ח דניאל דורון וגרונאו.
הוועדה חוזרת למעשה, עם שינויים, על המלצה קודמת שלה ממרץ השנה, שבה התייחסה גם לזכות הנסיעות חינם בתחבורה ציבורית, שלא נזכרו בהמלצה החדשה. קודם לכן נאמר כי ח"כ שיחדל לכהן אחרי כנסת אחת, או לפחות אחרי שלוש שנים רצופות, יהיה זכאי להטבות הנ"ל למשך שנה מסיום כהונתו. לגבי הח"כים לשעבר שכבר נהנים מהזכויות – זכאותם תקוצר לשנתיים והתשלום עבור הטלפון יוגבל לשני מכשירים, נייח ונייד.
הוועדה הציבורית היתה מודעת בשעתה שהדבר מהווה שינוי עבור הוותיקים שקיבלו את הזכויות לכל ימי חייהם. לכן קבעה כי לא מדובר בהוראה רטרואקטיבית, ללא פגיעה בהטבות שכבר ניתנו בפועל. כלומר, הם לא יידרשו להחזיר כספים.
ועדת הכנסת החליטה לאמץ רק את ההמלצה לגבי הח"כים החדשים שיכהנו לפחות שלוש שנים ויקבלו את הזכויות לפחות שנה אחת. לגבי הפורשים הוותיקים, הוסכם לדחות את ההחלטה לבקשתם, עד לאחר שנציגהם ייפגשו עם הוועדה הציבורית. ועדת הכנסת לא התייחסה כלל לנושא הנסיעות בתחבורה הציבורית.
הפגישה עם נציגות הח"כים לשעבר התקיימה לפני כחודש. הם סירבו לוותר על הזכויות שקיבלו לכל ימי חייהם, מאחר שלטענם מדובר בפגיעה בזכויות מוקנות שלדעתם לא תעמוד במבחן שיפוטי. הם הסתמכו על חוות דעת משפטית שהכין ח"כ לשעבר, עורך דין יוסי כץ.
אלא שהוועדה הציבורית החליטה לאמץ את חוות הדעת הנגדית שקיבלה מהיועצת המשפטית של הכנסת, עורכת דין נורית אלשטיין. היא מצאה כי בהמלצות הוועדה הציבורית אין תכולה רטרואקטיבית, ובעיקר לא מדובר בזכויות מוקנות שאין לפגוע בהן. אלשטיין הבדילה בין זכויות כמו תשלומי קצבה שאין לפגוע בהם באופן רטרואקטיבי, לבין זכויות כמו שירותי טלפון ועיתון, שלדעתה אין מניעה לבטלם כאשר הדבר נעשה לגבי תשלומים מכאן ולהבא.
