בג"ץ אישר 6 ק"מ בגדר: "שיקול הביטחון גובר"

בג"ץ דחה היום (ה') את עתירותיהם של תושבי הכפרים הפלסטיניים בשומרון נגד תוואי גדר ההפרדה, וקבע כי השיקול הביטחוני גובר על הפגיעה בפלסטינים.

קטע הגדר, באורך של כשישה קילומטרים, נבנה סביב היישובים עמנואל, מעלה שומרון וקרני שומרון, הנמצאים במערב השומרון, על אדמות הכפרים הפלסטיניים באזור. בפסק דין של נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרון ברק, נכתב כי "שלושת היישובים היהודיים היוו יעד לפיגועי טרור קשים בשנים אחרונות, אשר גבו לא פעם קורבנות בנפש. כך לא פעם תושבי עמנואל נאלצו להתמודד עם פיגועי ירי נגד אוטובוסים. בפיגועים אלה קיפחו את חייהם בשנים האחרונות  19 בני אדם ונפצעו עשרות".

המדינה החליטה על הקמת גדר ההפרדה באזור היישובים הללו וחלק זה מהגדר אמור להקיף את העיר אריאל ויישובים נוספים במערב השומרון. השאלה שעמדה בפני בג"ץ היא האם התוואי המתוכנן הוא מידתי. בג"ץ קבע כי "לא נמצאה עילה להתערב בשיקול דעתו של המפקד הצבאי באשר לאף אחד משלושת המקטעים אשר עמדו לבחינתו." עוד כתב ברק בפסק הדין, "לא שוכנענו כי קיים תוואי חלופי המקיים את דרישות הביטחון באופן דומה לתוואי הנבחר".

השופטים התירו לעותרים לשוב ולפנות לבג"ץ במידה שההסדרים לגבי מעבר הפלסטינים באזור וגישתם לאדמותיהם החקלאיות לא יקוימו.

הפלסטינים: חיינו יהפכו לגיהנום

אחד העותרים, עו"ד פתחי שביטה, אמר ל-ynet, בתגובה לפסק הדין: "טענו בעתירות שאצבעות הגדר הן בעצם חלק מגדר ההפרדה וכי זה לא עניין ביטחוני, אלא עניין פוליטי על מנת לספח את האזורים האלו לישראל. כמו כן קבעו השופטים שבמידה ויגרם נזק לחקלאים, בכך שתחסם להם הגישה לאדמות, החקלאים יוכלו לחזור לבג"ץ. כלומר בג"ץ קיבל באופן מלא את טענות המדינה".

לדברי עו"ד שביטה הקמת הגדר נוגדת את החוק הבינלאומי ונוגדת את החלטת בית המשפט הבינלאומי בהאג. "אני מאוכזב מעמדת המדינה ואני חושב שהמדינה לא גילתה לבית המשפט את האמת. בג"ץ קבע בפסיקה קודמת שהכל תלוי במבחן המידתיות - אם טענת הגדר היא להגן על תושבים ישראלים הנמצאים בשומרון היא יותר חשובה מהנזקים שיגרמו לתושבים הפלסטינים, אז הם עוברים את מבחן המידתיות. בית המשפט ראה שהפגיעה בפלסטינים עצומה, אבל בכל זאת קבע שההגנה על האזרחים הישראלים בשטחים הכבושים יותר חשובה מהנזקים שיגרמו לתושבים הפלסטינים ועל זה אנחנו חולקים".

ומה אומרים התושבים? עבד אל רחים ניתאני, תושב הכפר אום א-תין שבשומרון, אמר ל-ynet: "ההחלטה הזו משמעותה שבקרוב מאוד חיינו יהפכו לגיהנום, כי לא נוכל לזוז ואפילו לא לנשום. הישראלים החליטו למעשה לכלוא אותנו בכלוב אחד גדול ולכתר אותנו. האסון הגדול יקרה כאשר תתחיל ההפקעה המאסיבית של אדמות לצורך השלמת החלק השני של הגדר על פי התוואי שאותו אישר בג"ץ היום. זה אומר שאנחנו נכנסים למצב לא ברור שישנה את חיינו באופן מוחלט. ההחלטה הזו היא רעה, לא מתחשבת בכבוד האדם ולא מתחשבת בסיוט ובקשיים שאנחנו הולכים לעבור. לא יודע איך נוכל לצאת ואיך נוכל להיכנס לאדמות שלנו".

ניתאני סיפר כי החשש הגדול שלו הוא שהתושבים יצטרכו להגיע לאדמותיהם רק אם הם יקבלו היתרים מיוחדים. "אנחנו נצטרך לדון בצעדים שיש לנקוט כדי לנסות ולבטל את הגזירה למרות ההחלטה של בית המשפט. זוהי החלטה שלמעשה הורגת את הכפר ואת חיי תושביו".

זכריה סידה, תושב הכפר ג'ית, אומר ל-ynet: "להחלטה הזו יהיו השלכות הרסניות על חיי התושבים. החיילים והמאבטחים ממררים כבר היום את חיי החקלאים שלא יכולים להיכנס ולצאת בחופשיות מאדמותיהם, וכאשר יושלם התוואי כל התושבים יסבלו מן הגדר הזו".

הוא מתייחס גם להיבט המדיני של הגדר: "הגדר הגזענית הזו היא מסמר בארון המתים של תהליך השלום ונוכחותה לא תועיל לישראלים ולא תביא להם ביטחון. עמיר פרץ החליט להיות קברניט שמפציץ ומחסל את תהליך השלום, אבל עליו ועל הישראלים לדעת שכמו שגדר ברלין נפלה, גם פה זה יקרה. אני מצפה מהעם בישראל שיתערב כדי להפחית מסבלם של הפלסטינים ושיפעל להסרתה של הגדל הפושעת הזו".

גם יו"ר מועצת יש"ע מתנגד לתוואי 

בתגובה להחלטת בג"ץ, אמר מזכ"ל שלום עכשיו, יריב אופנהיימר כי "פסיקת בג"ץ מספחת בפועל את ההתנחלויות עמנואל וקרני שומרון לשטח ישראל ומשנה את המציאות הפוליטית בשטח. פעם נוספת, ההתנחלויות מכתיבות למדינת ישראל את סדר היום המדיני, פוליטי וביטחוני ומאלצות את החברה לשלם מחיר יקר".

באופן מפתיע, גם יו"ר מועצת יש"ע וראש המועצה האזורית שומרון, בנצי ליברמן, מצטרף למתנגדים לתוואי: "מאחר שהגדר מאזור סאלם שבצפון ועד דרום הר חברון שבדרום נבנית על תוואי הקו הירוק אני דורש לתת לצבא לתת את הפתרונות המרחביים כדוגמת שטח ביטחוני מיוחד מסביב ליישובים ו/או מרכיבים אלקטרונים אחרים, ולא לבנות את תוואי אצבעות אריאל שחונק את ההתיישבות. הקריטריונים שקבע בג"ץ ושעל בסיסם נוצר התוואי של אצבעות אריאל הוא אסון להתיישבות".

לפני כשלושה חודשים התקבלה בבג"ץ החלטה דומה בעניין תוואי הגדר באזור זה. בג"ץ קיבל אז את עמדת המדינה, שטענה כי לא מדובר בגדר "פוליטית", אלא בגדר ביטחון. זאת לאחר שנציגי המדינה הסבירו כי הגדר הוקמה במתכונת של "שטח ביטחון מיוחד". הגדרה זו ניתנת בשטחים שבהם טרם ניתנו צווי תפיסה. גדר הביטחון כוללת גם דרכי גישה, חומת התרעה ושטחי מעבר, ולפיכך למעשה סיפחה שטחים של חקלאים פלסטינים שהקרקע בבעלותם. בחודש יולי החל בג"ץ לדון ב-12 עתירות נגד תוואי גדר ההפרדה בגדה.