"הרפורמה בליסינג היא עוד פגיעה במעמד הביניים"

"אנחנו עובדים קשה מאוד ומשלמים אלפי שקלים מיסים מדי חודש, אז לא מגיע לנו הטבה קטנה? התוצאה של הרפורמה תהיה שעובדים רבים יוותרו על רכב הליסינג, שהוא חדש יחסית ויעברו למכוניות ישנות יותר, מזהמות ומסוכנות יותר" - כך אומר ירון, מהנדס אלקטרוניקה, הנוהג ברכב צמוד שקיבל ממקום העבודה וכמובן מתנגד בתוקף לרפורמה המתוכננת בליסינג.

שר האוצר, אברהם הירשזון, שוקל להעלות את שווי השימוש ברכבי ליסינג לשווייה האמיתי של ההטבה ולעדכן את קבוצות המחיר המשמשות לחישוב שווי השימוש. מבחינת העובדים מדובר בהכבדת נטל המס על מעמד הביניים.

במשרד האוצר טוענים שהרפורמה תהיה תיקון של "עיוות מס" הגורם להפסדי הכנסות של מאות מיליוני שקלים מדי שנה. גם הפרשנים הכלכליים הביעו תמיכה בתוכנית, עד כדי כך שלפני כשבוע נכתב באחד ממדורי הכלכלה: "זה נורא כואב לעשירים שלוקחים מהם את הרכב הצמוד שלהם". 

עובדים כל כך הרבה שלא נהנים מהרכב

ענף ההיי-טק נראה זוהר מבחוץ, אך הלחץ להשלים פרוייקטים בזמן, ושעות העבודה הארוכות, מאפיינים יותר את התעשייה שרוב עובדיה נמנים כמובן על מעמד הביניים ולא יותר מכך. בשעות אחר הצהריים כשרוב המשק מסיים את יום העבודה, הבוקר עולה בארה"ב - יעד משמעותי לתעשיית ההיי-טק וכך קורה שקובעים פגישות ומבצעים תמיכה לאחר שעות העבודה המקובלות בישראל.

קובי, בודק תוכנה, מספר: "צריך להבין שאנחנו עובדים 12 שעות ביום ויותר, בקושי רואים את אור השמש. הרכב הוא הטבה רק בסופי שבוע. במשך השבוע זה כלי שמשרת אותי להגיע למקום העבודה. על הרכב הכי קטן אנחנו משלמים 2,650 שקל בחודש". 

התשלום בגין הרכב מורכב משני חלקים: תשלום מס על שווי הרכב, שבאוצר מעריכים שהעלות הריאלית שלו גבוהה בהרבה מכפי שנגבה כיום מן העובד, והמרכיב השני הוא תשלום לחברת הליסינג. 

החלק שהחברה מעבירה לחברת הליסינג מדי חודש משתנה בין העובדים בהתאם לחוזה האישי מול החברה, אך רוב העובדים משלמים את מלוא הסכום או מרביתו.

בעיקר נוחות ופחות חיסכון כספי

בסיכום שני המרכיבים, רוב עובדי ההי-טק משלמים כ-2,500 שקל ויותר מדי חודש בגין הרכב הצמוד שקיבלו, וההבדל בין רכישת רכב באופן עצמאי לבין שימוש ברכב ליסינג של החברה, אינו גדול. רבים אומרים כי לנוחיות (מקום העבודה הוא שמטפל ומתחזק את הרכב באופן שוטף) יש השפעה רבה על ההחלטה במה לבחור.

רונן, מהנדס תוכנה, אומר: "הפיתוי לעבודה בהיי-טק בחו"ל גבר בשלוש השנים האחרונות. תנאי השכר בענף הם 5,000 דולר ויותר לחודש. פגיעה בכיס של המהנדסים לא תתרום לשיקולים של עובדי תעשיות עתירות ידע להישאר בארץ. אני מרגיש ששוב פוגעים במעמד הביניים שעושה מילואים, משלם הכי הרבה מיסים ותורם ליצוא יותר מכל ענף אחר".

המדינה עודדה את פיתוחם של אזורי היי-טק מחוץ לאיזור המרכז: ראש העין, קרית גת, יקנעם ועוד, אליהם משתרכים העובדים מדי בוקר בפקקים ארוכים. רבים מן העובדים שוקלים האם להחזיר את הרכב לחברה אם משרד האוצר יבצע את הרפורמה. התוצאה עלולה להיות שחברות היי-טק באזורי הפריפריה יתקשו יותר לגייס עובדים.  

גיל, מנתח מערכות בחברת היי-טק, חושב שרפורמה בליסינג עלולה לפגוע בפרנסה של רבים הקשורים ישירות ובעקיפין לענף.. לדבריו, "אנחנו חיים בסביבה מאוד דינאמית בישראל, לפעמים נופלים עלינו טילים ולפעמים מיסים. אני באמת לא מבין מה שר האוצר מנסה להשיג. חבריי בעבודה כועסים ונסערים ולא מבינים מה ההגיון".

130 אלף מכוניות בליסינג 

בשוק הליסינג בישראל יש כ-130 אלף כלי רכב וקיים חשש שחלק מחברות הליסינג הקטנות ייפגעו כתוצאה מהרפורמה הצפויה אם אלפי עובדים יחליטו להחזיר את המכוניות הצמודות שלהם. גם עסקים קטנים, שאין באפשרותם לרכוש רכב, עלולים להיקלע לבעיה כיוון שחסרה להם היכולת הפיננסית לרכוש מכוניות במקום לממן אותן בליסינג.

ארז, מהנדס תוכנה, המשלם 3,500 שקל עבור הרכב, אומר: "הרפומה היא בשורה התחתונה הורדת רמת ההכנסה של מעמד הביניים. כל התנאים הסוציאלים שלי במשכורת (ביטוח מנהלים, קרן השתלמות) מחושבים לפי גובה השכר בניכוי התשלום עבור הרכב, ולא לפי הברוטו".

באופן פרדוקסלי, אם הרפורמה תצא לפועל תיתכן אפילו ירידה בהכנסות המדינה ממיסוי, כיוון שחברות הליסינג יזמינו פחות מכוניות חדשות וישלמו פחות מסים.

האוצר: "שום דבר לא הוחלט"

דובר שר האוצר מסר כי "מתקיימים דיונים בנושא, אך שום דבר לא הוחלט. השר מתכוון לערוך סדרה של דיונים פנימיים וחיצוניים בשבועות הקרובים".