מני והמריונטות
עכשיו גם ליברמן מבין את כללי המשחק: תפנה מאחזים, תגרש יהודים - ונשכח מכתב אישום
ליברמן מתקרב לממשלה - ומיד מואצת חקירתו על-ידי היועץ המשפטי. שמונה שנים מחכה ליברמן לתוצאות החקירה שמנעה ממנו לכהן כשר לביטחון פנים, והתוצאות לא הגיעו. עכשיו החקירה תתחדש ותוצאותיה יהיו כמובן בהתאם להתנהגותו. כמו שרון, גם ליברמן הפנים את השליטה של מערכת המשפט בחיינו הציבוריים; כניסתו לממשלה בתנאים הנוכחיים היא למעשה כניעה מוחלטת ל"אח הגדול" המושך בחוטי המריונטות. אז ליברמן יתנהג יפה, הוא יגיע לפשרות בנושא המאחזים כצעד ראשון ואף יכשיר את הגירוש מיהודה ושומרון בשלב הבא. אם לא - החקירה תהפוך לכתב אישום.
העיקרון פשוט: העשירון הנאור שולט במדינה דרך מערכת המשפט. תתנהג יפה, תגרש יהודים מגוש קטיף - נתעלם מכתבי האישום, למד שרון; תנסה להכריח את הוועדה למינוי שופטים לכתוב פרוטוקול כמו שנדרש לעשות כל ועד עובדים - תגורש מהממשלה בבושת פנים במהירות הבזק, לימדו את חיים רמון, שחשב לרגע שבית-המשפט הגבוה לצדק הוא ההסתדרות הישנה.
בעבר יצא ח"כ ליברמן חוצץ נגד משטרת ישראל והפרקליטות, אך עתה, בעת כניסתו לממשלה, הוא לא מנסה אפילו במעט לתקן את המעוות. אין מנוס מההכרה שהמערכת המשפטית הצליחה להכריע את ליברמן, ואנו נראה עוד מנהיג שנחשב לימני פועל כבובת מריונטה של האח הגדול משמאל. כיצד זה קורה?
במדינת ישראל אין חוק המגדיר את דרך בחירתו וסמכויותיו של היועץ המשפטי, ודווקא בגלל זה צבר התפקיד כוח אדיר. מעבר לאחריותו לייעץ לממשלה כיצד לכלכל את מעשיה בהתאם לחוק וכיצד לנסח את החוקים שברצונה לשנות, אחראי היועץ גם על מערך התביעה במדינת ישראל וגם על ייצוג מערכות השלטון ונושאי התפקידים הציבוריים בפני בית-המשפט. במצב זה נתונים השרים כולם, ולא רק הם, בידיו של היועץ המשפטי. אם ירצה - יגיש תביעה כנגד אחד מהם, וגם יגן עליו. ומשהוגש האישום, האמנם זקוקים לבית-משפט כדי לדעת מה יהיו התוצאות?
גם מי שאוהב את דרך התנהלותו הפוליטית של היועץ, צריך להיות מוטרד מאוד מהשפעתה הרעה על התנהלות המדינה. חשוב להבין כי דרך ההתנהלות המשפטית שונה מאוד מהתנהלות החיים הנורמטיבית. רוב האנשים סומכים זה על זה, לוקחים סיכונים מחושבים ולא כותבים על כל מסמך "מבלי לפגוע בזכויות".למנהלים טובים יש יועצים משפטיים, שיודעים לייעץ - אבל לא לנהל. האחריות לקבלת החלטות היא על המנהל. במצב הנוכחי, כל המלצה של יועץ משפטי בכל משרד ממשלתי הופכת באופן אוטומטי להחלטה סופית שאי-אפשר להתווכח איתה או לחלוק עליה, ממש כמו בשלטון טוטליטארי. המצב בו יועצים משפטיים למעשה מנהלים את המדינה הוא הרסני גם מבלי להתחשב בשימוש לרעה, שהם עושים בתפקידם כדי לקדם את האג'נדה הפוליטית בה הם מאמינים.
אילו נכנס ליברמן לממשלה ודורש בתמורה להפריד בחוק בין תפקידו המייעץ והמגונן של היועץ המשפטי לממשלה לבין תפקיד ראש התביעה הכללית, היה בכך סימן שהמריונטה קורעת את החוטים ומתחילה לשחק על הבמה באופן עצמאי. במקרה כזה סביר להניח שהעשירון הנאור, באמצעות שליחיו במערכת המשפט, היה דואג לטרפד את המינוי על-ידי זירוז פתאומי של החקירה. אך ליברמן, כמו אריאל שרון, יודע להעריך כוח; הוא החליט לקבל לגיטימציה מהעשירון הנאור - ולתת לאח הגדול למשוך בחוטים. ליברמן יעשה את מה שמשוכפלי מישאל חשין בבית-המשפט העליון רוצים, בשם כל העם כמובן. לכן שמו יטוהר והוא יזכה לתהילת עולם אצל יואל מרקוס ושות'. אין צורך לומר שאת מחיר ההצגה אנו נשלם ובדם.
הכותב הוא מנכ"ל "מנהיגות יהודית" בליכוד
לפי החליל שלו: מני מזוז
צילום: ניב קלדרון
מומלצים
