"בנגב נוהגים כמו במערב הפרוע"

בעקבות מותו של ילד בן 9 משבט אל-אטרש בנגב, לאחר שהוציא את ראשו מאוטובוס הסעות, מפנים ביישובים הבדואיים הלא מוכרים אצבע מאשימה כלפי המדינה. זו, הם טוענים, שולחת תלמידים לנסוע לבית-הספר בדרכי עפר, באוטובוסים ישנים ולא בטיחותיים, בתנאים מסוכנים וללא מלווים. חגורת בטיחות לתלמידים? יש תקנה מחייבת של משרד התחבורה, אבל במקומות רבים בארץ עוקפים אותה.  

"אם התלמידים הבדואים היו מוסעים באוטובוסים חדישים עם מזגן וחלונות אטומים לא היה קורה אסון כזה", אמר ל-ynet מנהל בית הספר, חאלד אל-אטרש, שתלמידו קיפח את חייו. "התרענו על כך כל הזמן, אבל צריך לראות מה קורה פה בבוקר ובצהריים כשלמעלה מ-10 אוטובוסים נוסעים בדרכי עפר עם בורות, וענני אבק כמו במחנה צבאי. נדרשת הדרכה, עירנות של ההורים. שילוב מלווים, החלפת אוטובוסים, סלילת דרכי גישה. יש פה נהגים שמשתוללים בדרכים והכל נראה פה כמו מערב פרוע".

אין זכר לחגורות בטיחות (מדור צילום, זק"א)

הילד גר ביישוב הבלתי מוכר אל-אטראש והוא בן למשפחה בת שישה ילדים. הוא למד בכיתה ד'. 1,200 תלמידים מהאזור עושים את דרכם מדי יום לשני בתי-ספר סמוכים ביישוב חורה בדרך לא דרך. התלמידים ההמומים שחזו בחברם נמחץ למוות כשטיולית פגעה באוטובוס הוחזרו לבתיהם. לבתי הספר הוזעקו פסיכולוגים ואנשי חינוך.

ראש לשכת התנועה בנגב, רב-פקד רחביה עומסי, אומר כי "המשטרה לא עוסקת באכיפת הפיקוח באוטובוסים המסיעים תלמידים. משרד החינוך והרשויות המקומיות אמורים לפקח על ההסעות, יש חוזים ברורים בעניין ויש לאכוף אותם. אנחנו כן עוצרים אוטובוסים לבדיקה. אבל במגזר הבדואי יש לנו תרבות נהיגה קשה. ותאונות קורות בפתח הבית. כתוצאה מכך, ילדים ומבוגרים נהרגים. אנחנו באגף התנועה משקיעים במגזר הבדואי הרבה יותר מהמגזר היהודי בשל בעיות אלו". 

זירת התאונה (מדור צילום, זק"א)

לדבריו, חוקי התנועה נאכפים באופן מוגבר בישובים הפורמליים כמו רהט ותל שבע והתוצאות מדברות בעד עצמן, אבל הבעייה ניכרת בעיקר ביישובים הלא מוכרים. "רק בחודש האחרון השבתנו 20 כלי רכב בישובים אלו שאינם מורשים להיות בכביש מסיבות שונות. בחודש הזה נרשמה ירידה של 83 אחוז בנפגעים ברהט, ובעיירות ירידה של 28.6 אחוז".

יש הנחיות, אבל אין מי שיאכוף  

במשרד החינוך הוקמה ועדת לבדיקת האירוע. מנהלת אגף הסעות והצטיידות במשרד החינוך, שוש ימין: "יש הנחיות ברורות בכל הנוגע להסעות ילדים באוטובוס. בחינוך הרגיל אין חובת מלווה מבוגר בהסעה, אך עם זאת חוזר המנכ"ל ובנוהל פרסום מכרז רשויות - הרשות המקומית חייבת להקפיד על ההנחיה המפורשת לפיה על נהג האוטובוס להיות ערני ולהקפיד שהילדים לא יוציאו ראש או ידיים. זה נקרא 'סעיף הנחיות בטיחות לנהג', מה שאומר שחלה על הנהג חובה להקפיד על כך".

מלבד התקנות בחוזר מנכ"ל ובמכרזים אומרת ימין, כי התקנה לפיה תלמידים חייבים לשבת בכסא כשהם חגורים בחגורת בטיחות, היא תקנה של תעבורתית מחייבת של מדינת ישראל - אך זו, כאמור, אינה נאכפת - לא ביישובים הבדואים וגם לא ביישובים האחרים.

שעות ספורות לאחר התאונה פרסם משרד החינוך נתונים לפיהם חלה ירידה של 3.7% בשיעור תאונות תלמידים. על-פי הנתונים, מספר הנפגעים בתשס"ו 16,940 לעומת 17,569 בתשס"ה. המקום הכי מסוכן הוא ההפסקה הגדולה, הפסקת 10. שיעור התאונות בהפסקות ממשיך להיות גבוה ביחס לאחרות והוא עומד על 63%. עוד עולה כי שיעור התאונות הנגרמות ממפגעי בטיחות במגמת ירידה והשנה הוא עומד על 2% מכלל התאונות. שיעור התאונות בחינוך גופני ירד מ- 25% ל- 22% מכלל התאונות.

ראש תחום מידע ופיתוח בארגון "בטרם" לבטיחות ילדים, מיכל קליין, אמרה בעקבות המוות הטראגי של תלמיד בית הספר: "אנחנו רואים בזה איתות נוסף שצריך לדרוש שיהיה מלווה בכל רכב הסעה, מכיוון שאפשר לחנך ילדים, אבל ילדים הם ישתוללו והם משתוללים. המלווה יוכל לפחות לרסן קצת את הילדים. אי אפשר להטיל את האחריות על הנהג כי התפקיד שלו הוא לנהוג ולא לשמור על המשמעת של הילדים בהתנהגות באוטובוס".

ממשרד התחבורה נמסר ש"כל אוטובוס שמסיע תלמידים מחויב להיות מצויד בחגורות בטיחות, ואם לא כן - לא יוכל לקבל אישור להסעת תלמידים. הוראה זו חלה מ-1 בספטמבר"