מחקר ישראלי: דיכאון מוביל לירידה בצפיפות העצם
חוקרים מהאוניברסיטה העברית מצאו כי דיכאון גורם לירידה בצפיפות העצם, וכי לתרופות נוגדות הדיכאון יש תפקיד חשוב במניעת דלדול העצמות. בעתיד ייתכן כי תרופות למניעת דיכאון ישמשו גם לבריחת סידן
לדיכאון השפעה ניכרת על ירידה בצפיפות העצם הגורמת לאוסטאופורוזיס (בריחת סידן) ושברים, כך מגלים חוקרים מהאוניברסיטה העברית. על בסיס מחקרם נמצא כי שימוש בתרופות נוגדות דיכאון מצליח למנוע דלדול עצם. המחקר מתפרסם היום בכתב העת האמריקני Proceedings of the National Academy of Sciences .
אחת מכל ארבע נשים מעל גיל 55 סובלת מאוסטאופורוזיס. ההערכה היא שיותר משליש מהנשים ושישית מהגברים יסבלו לפחות משבר אוסטאופורוטי במהלך חייהם. המדובר במחלה הניוונית השכיחה ביותר בחברה המערבית. ירידה בצפיפות העצם היא הגורם העיקרי לשברים בעצם ולמחלת האוֹסְטֵאוֹפּוֹרוֹזִיס, ממנה סובלות בעיקר נשים, לאחר הפסקת המחזור החודשי. שברים מסוג זה יכולים להוביל לתמותה ביותר מ-10 אחוזים מהמקרים ולהוריד את איכות החיים לטווח ארוך למחצית מהאנשים ששורדים.
לבדיקת הקשר בין דיכאון ודלדול העצם חשפו החוקרים עכברי מעבדה ללחץ כרוני מתון. בדומה להשפעת דיכאון על בני אדם, מצב דמוי-דיכאון בעכברים מתאפיין בהפחתה בהתנהגות נהנתנית ובאינטראקציה חברתית. חיות שהיו בדיכאון במשך ארבעה שבועות, הראו ירידה דרמטית בצפיפות עצם, כולל בצפיפות של עצמות הירך ושל עצמות החוליות.
לדברי החוקרים, דלדול העצם נגרם בשל הפרעה לתהליך של התחדשות העצם שחיוני לשמירה על צפיפות עצם תקינה. ההפרעה התרחשה בעקבות הפחתה במספר התאים בוני העצם, הנקראים אוסטאובלסטים. טיפול כרוני בתרופה נוגדת הדיכאון אימיפרמין (טופרניל) הביא לא רק למניעה של המצב הדיכאוני ההתנהגותי אלא גם לבלימת הירידה בצפיפות העצם.
החוקרים עוד מצאו כי דיכאון גורם להפעלתה של מערכת עצבית המקשרת בין המוח והשלד. הפעלתה של מערכת זו הקרויה "מערכת העצבים הסימפתטית" גורמת לשחרור המעביר העצבי נוראפינפרין שמשפיע על התאים בוני העצם. טיפול בתרופה המעכבת את פעילות המעביר העצבי נוראפינפרין, מצליחה לא רק לטפל בדיכאון, אלא גם לעכב את ההשפעה המזיקה של הדיכאון על העצם.
"הקשר בין המוח והעצם בכלל, והשפעת דיכאון על צפיפות עצם בפרט הוא תחום מחקר חדש והידע עליו מועט ביותר", אומר ראש צוות החוקרים, פרופ' רז ירמיה. "הממצאים החדשים מצביעים לראשונה על דיכאון כגורם סיכון חשוב לאיבוד עצם ולאוסטאופורוזיס".
פרופ' איתי באב מהפקולטה לרפואת שיניים בירושלים שהשתתף במחקר, הסביר כי הממצאים מגדירים תחום מדעי חדש המכונה נוירו-פסיכו-אוסטאולוגיה, העוסק בקשר בין המוח, המצב הנפשי והשלד. לדבריו, המחקר ישמש בסיס לפיתוח תרופות חדשות ויעילות לאוסטאופורוזיס. על בסיס ממצאי המחקר, הגישה האוניברסיטה בקשה לרישום פטנט לטיפול באוסטאופורוזיס בעזרת תרופות נוגדות דיכאון.
פורסם לראשונה 31/10/2006 09:32
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
