"במלחמה הזו היה הבדל בין דם לדם"

אפלייה במלחמה? בכנס הפקת לקחים מהמלחמה של ראשי רשויות שנערך היום (ג') בטבריה שטחו ראשי הערים והמועצות בצפון טענות קשות על אפלייה בין תושבים במקומות מבוססים לבין תושבים במקומות עניים, שהגיעה לשיאה במלחמה. הם סיפרו על תרומות שהצילו רשויות עניות מקריסה כוללת ובעיקר - קבלו על כך שהממשלה לא היתה שם.

הקצין בן עטיה (מימין) וראש עיריית טבריה בכנס  

"למדנו במלחמה הזו שרשות חזקה כלכלית יכולה לתת שירות טוב יותר לתושבים. כנראה שיש הבדל בין סוג הדם של תושבי חצור הגלילית לתושבים ברשויות חזקות כלכלית", הטיח ראש מועצת חצור הגלילית, שאול כמיסה. "זו מציאות מקוממת. במלחמה כולם צריכים להיות שווים, היינו ראויים לקבל תשובה מיידית עם פיתרון למצוקות. מזל שהיו תורמים שפתחו לנו את הלב. אם לא נתעורר, כל הדרישות יישארו ברמה של כותרות ולא ברמה של מעשים".

יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית כרמיאל, עדי אלדר, אמר כי "מאז המלחמה חלפו שלושה חודשים ולא נעשה דבר. כל יום שעובר יהיה יום שיחסר לנו במלחמה הבאה. יש להסיק מסקנות במהירות ולא לבזבז זמן. איני יודע איזה מלחמה תהיה, והיא תהיה, אולי אפילו מלחמה כוללת ומה יהיה אז? לאן נשלח את האזרחים כשחוף ניצנים יהיה מסוכן?".  

הוא התריע ממחדל בנושא המיגון. "חלפו שלושה חודשים ולא נעשה דבר. יש מקלטים לא תקינים, אחרים ללא מים וללא חשמל. צריך להיערך ולהבין שבמלחמה הבאה כל המדינה יכולה להיות חזית ועלינו להיערך לשהות ממושכת במקלטים". 

ראש עיריית טבריה, זהר עובד, אמר בכנס כי "יש לאמץ מספר מודלים לייעול פעילות הרשות במצבי חירום ומשבר. בין היתר קיום קשר רציף עם אמצעי התקשורת למען העברת מידע לתושבים; הקמת כוח משימה מיוחד לשיתוף עם הכוחות הפועלים בשטח כדי להגיע לבתי התושבים באופן פיזי, ולמידה על הצרכים של תושבים שאינם יכולים לפנות בכוחות עצמם למוקד העירוני".

לדבריו, "יש לדאוג ולשפץ את המקלטים, הן הציבוריים והן הפרטיים ולהקים מקלטים נוספים מכיוון שהקיימים אינם מספיקים לכלל האוכלוסייה, ויש למגן בצורה ראויה את בתי הספר".

המשטרה: להעביר אלינו את האחריות 

קצין אג"מ במחוז הצפוני של המשטרה, ניצב משנה דודו בן עטיה, אמר בכנס שבמלחמה הבאה יש לשנות את החוק ולהעביר את האחריות הכוללת בעורף לידי המשטרה. "לא יכול להיות מצב שהפיקוד והשליטה יהיו בידיים שלנו, והסמכות תהיה בידי פיקוד העורף".

הוא הציג את דרך העבודה של משטרת ישראל בזמן המלחמה ואת הפקת הלקחים. "כבר ביום הראשון הכרזנו על מצב חירום וגייסנו את כל הכוחות. היו גופים שעשו זאת רק שבועיים לאחר מכן", אמר בן עטיה ומתח ביקורת מרומזת על פיקוד העורף.

לדבריו, במהלך המלחמה פעלה המשטרה על פי הנחיות שמצד אחד נושא הפיקוד והשליטה מצוי בידי משטרת ישראל, אך מאידך המסיכות וכל נושא גיוס כוחות העורף מצוי בידי פיקוד העורף. לדעתו, מדובר בשיטה שגויה. "החוק שחוקק הוא חוק ישן משנת 1951 והמציאות לימדה אותנו שהיא יותר חזקה מהחוק, והגיע הזמן לשנותו.

"בפועל, העורף צריך להיות תחת פיקוד משטרה וזו תזה שכרגע בודקים אותה. לא יכולה להתקיים אחריות ללא סמכות". הוא ציין כי "למשל, בכל הנוגע לחומרים מסוכנים, אנו אלה שאחראים על האירוע, אך אין לנו את הסמכות להורות על הורדת כמות החומר. או לחילופין, בכל הקשור לנושא גיוס כוחות אין לנו סמכות להורות על גיוס הכוחות שיפעלו בעורף. לא יכול להיות שלפיקוד העורף יש 18 אלף איש שיכולים לתת מענה, ובפועל הם מגייסים רק עשירית".

משטרת המחוז הצפוני מבקשת להקים במלחמה הבאה שלוחה של המכון לרפואה משפטית הקיים היום באבו כביר. השלוחה, אם תוקם, תוקם בבית החולים רמב"ם. כמו כן מבקשת המשטרה לבנות רשת קשר חירום לאומית עבור כל הכוחות הפועלים בשטח ולהגביל גיוס לחזית של כוחות דוגמת משטרת ישראל, מד"א וכיבוי אש הפועלים בעורף. "המלחמה הזו לימדה אותנו שהעורף הוא החזית וכך יש להתייחס אליו", אמר בן עטיה.