RGB ו-CMYK: המספרים שמאחורי הצבעים
סבך המספרים הקשור לעיבוד תמונה יכול להביך במקצת. מהם המספרים הנכונים ליצירת שחור עמוק? מהם אחוזי הצבע לקבלת צבע עור "נקי"? כמה זה אפור נייטרלי? טל ניניו מנסה לעשות קצת סדר בבלאגן ולתת מספר תשובות ברורות
הבסיס המספרי של מודל RGB
RGB (ראשי תיבות של Red,Green,Blue) הוא מודל צבע המתאים לתמונות שיוצגו על גבי מסכים מכל הסוגים: מסך המחשב, מסך הטלוויזיה או מקרן. כמו כן, מודל צבע RGB, מתאים לתמונות שיודפסו במדפסות הזרקת דיו.
מודל זה בנוי משלושה ערוצי צבע, שכל אחד מהם מייצג את הבהירות והכהות של אחד מצבעי היסוד: אדום (Red), ירוק (Green) וכחול (Blue). כל ערוץ יכיל 256 ערכי בהירות, לכל היותר, הממוספרים מ-0 (הערך הכהה ביותר) ועד 255 (הערך הבהיר ביותר).
כאשר כל ערוצי הצבע מוצגים בערכם המירבי (255), הצבע המוצג הוא לבן. כאשר כל הערוצים מוצגים בערכם הקטן ביותר (0), הצבע המתקבל הוא שחור.
הבסיס המספרי של מודל CMYK
CMYK הוא מודל צבע המיועד לעולם הדפוס. במילים אחרות, יש להכין תמונות במודל זה עבור עבודות שיודפסו במכונת דפוס (להבדיל ממדפסת).
מודל CMYK בנוי מארבעה ערוצי צבע, שכל אחד מהם מייצג את כמות דיו ההדפסה שתודפס על הנייר, בכל אחד מצבעי היסוד שבדפוס: ציאן (Cyan), מג'נטה (Magenta) צהוב (Yellow) ושחור (Black).
כל ערוץ יכיל 100 אחוזי כיסוי, לכל היותר, הממוספרים מ-0%, הערך הבהיר ביותר (ללא כיסוי צבע - צבע הנייר, למעשה) ועד 100%, הערך הכהה ביותר (כיסוי צבע מירבי - שטח של צבע).
כאשר כל ערוצי הצבע מוצגים בערכם המירבי (100%), הצבע המוצג הוא שחור (שימו לב, מצב זה אינו מעשי. רוב אנשי המקצוע, ינסו להימנע ככל האפשר מהדפסה של 400% כיסוי צבע). החלופה היא הגדרת "שחור עמוק", שיטה שתפורט בהמשך. כאשר כל הערוצים מוצגים בערכם הקטן ביותר (0%), הצבע המתקבל הוא צבעו של הנייר עליו תודפס התמונה.
הצבע האפור במודל RGB
מכיוון שמודל זה מבוסס על תאורה ולא על דיו המתווסף לנייר, הצבע האפור מתקבל, כאשר לשלושת הערוצים ערך בהירות
זהה. ככל שערכם המספרי של הערוצים גבוה יותר, הצבע האפור בהיר יותר, ולהיפך - ככל שערכם המספרי של הערוצים נמוך יותר, הצבע האפור כהה יותר.
הנה מספר דוגמאות:
- R=G=B=128 - אפור נייטרלי בכהות של 50%.
- R=G=B=200 - אפור בהיר, בכהות של כ-20%.
- R=G=B=50 - אפור כהה, בכהות של כ-80%.
הצבע האפור במודל CMYK
מכיוון שמודל זה מבוסס על דיו המתווסף לנייר, הצבע האפור מתקבל, כאשר ערכי הכיסוי של המג'נטה והצהוב יהיו שווים זה לזה ונמוכים מערכו של הציאן. ערכו של השחור ילך וייגדל ככל שנידרש לאפור כהה יותר. למרבה הפלא, אפור בהיר נוצר גם ללא נוכחותו של הצבע השחור!
הנה מספר דוגמאות המתייחסות לערכי אפור, המותאמים להדפסה על נייר כרומו:
- C=47% M=35% Y=35% K=5% - אפור נייטרלי בכהות של 50%.
- C=20% M=14% Y=14% K=0% - אפור בהיר, בכהות של כ-20%.
- C=75% M=60% Y=60% K=45% - אפור כהה, בכהות של כ-80%.
שימו לב כי במודל זה לא יכול להתקיים שיוויון בין ערכי הצבע של הערוצים.
קביעת ערך מספרי זהה בכל הערוצים, תיצור צבע בעל גוון חום!
יצירת "שחור עמוק" במודל CMYK
אחת הבעיות המוכרות בהדפסה היא כהותו של הצבע השחור. מכיוון שצבעי ההדפסה שקופים למחצה (אחרת אי אפשר היה להרכיב מהם צבעים נוספים), הדפסת שטח בצבע שחור "נטו", יוצרת משטח שאינו מספיק כהה ויש צורך "לחזק" אותו באמצעות צבעים נוספים. החיזוק המהיר והפשוט ביותר נעשה באמצעות הוספת 20% ציאן לצבע השחור.
כל שיש לעשות, הוא ליצור צבע שמורכב מ-100% שחור יחד עם 20% ציאן ולצבוע בו את המשטח הרצוי. תוספת כזאת תמנע גם מקרים בהם משטח שחור, "עולה" על תמונה ומשנה עקב כך את צבעיה.
גווני עור (Skin Tones) במודל RGB
קצת קשה לעסוק בגווני עור מבלי להיחשד בגזענות. בכל זאת, ניתן להגדיר גווני עור "קלאסיים", מעין ממוצע של גוון העור
של האדם הלבן החי בחצי הכדור הצפוני, באמצעות יחס מספרי בין ערכי הבהירות של ערוצי הצבע באיזור גווני העור. היחס המקובל בין ערכו של האדום (Red) לערכו של הירוק (Green) לערכו של הכחול (Blue) הוא כ-5/4/3 בהתאמה. הערכים הבאים, לדוגמה, מתאימים ליחס הזה: R=200 G=160 B=120.
שימו לב כי מדובר ביחס בקירוב, כך שמספרים אלה אינם תורה מסיני ונדרשת כאן אבחנה חזותית מסויימת. זאת אומרת, אם במבט ראשון בתמונה, הפנים נראות לכם אדומות מדי, סביר להניח שהערוץ האדום הוא זה שחורג מהיחס המקובל ויש לתקן אותו.
כדאי לדעת שבמקרים רבים, ניתן לתקן את גווני העור בתמונה באמצעות תיקון הצבע האפור. לאחר "ניטרול" הצבע האפור בתמונה, גם שאר הצבעים וביניהם גווני העור, יוצגו באופן "אמיתי" יותר, אך גם במקרים בהם אין צבע אפור מובהק בתמונה, ניתן יהיה לתקן את גווני העור באמצעות יצירת היחס המקובל (5/4/3) בין הערוצים. בדוגמה בחרתי בתמונה שחייבה תיקון של האפור ("איזון לבן" בשפת הצלמים) ולאחר מכן, תיקון נוסף של גווני העור.
בתמונה המקורית, ניתן לראות בבירור כי גווני העור "קרים" מאוד. מיקום הסמן על פני המצולמת, מגלה שערכי הצבע הם:
R=210, G=187, B=187 - ערכים אלה רחוקים מאוד מהיחס המקובל. מכיוון שניתן למצוא אפור מובהק בתמונה (חלקה העליון של החולצה), הוספתי שכבת התאמה מסוג Curves, ובאמצעות הפיפטה האפורה (האמצעית בחלון), לחצתי על השרוך.
פעולה זו איזנה את האפור ושיפרה מעט גם את גווני העור. התוצאה עדיין לא השביעה את רצוני, לכן הוספתי שכבת התאמה מסוג Selective Color. בחלון הפקודה שיניתי את ערכי הצבע של האדומים (Reds) באמצעות הוספת מעט ציאן (שמשמעותו הפחתת אדום), הוספתי מג'נטה (שמשמעותו הפחתת ירוק) והוספתי הרבה צהוב (שמשמעותו הפחתת כחול). כעת, ערכי הצבע באיזור הפנים הם: R=214, G=183, B=147, שקרובים יותר ליחס המקובל.
גווני עור (Skin Tones) במודל CMYK
קביעת גווני העור במודל זה, שונה כמובן מאופן הקביעה במודל RGB. במודל זה במקום להגיע ליחס בין ערכי הצבע, יש להתאים את גווני העור לנוסחה פשוטה. לפוחדים ממתמטיקה: לא מדובר בנוסחה לחישוב הזמן שבו תגיע הרכבת שיוצאת מחיפה, אלא בפעולות חשבון פשוטות, עד לקבלת הערכים המתאימים.
הנוסחה בנויה כך:
- ערכו של הצהוב (Yellow) הוא בדרך כלל, כ-40%-50%. בכל מקרה, הצהוב הוא הבסיס לכל החישוב, כך שאם גוון העור בהיר יותר, יש להניח שערכו של הצהוב יהיה נמוך מערכים אלה, ואילו במקרים בהם גוון העור כהה יחסית, גם ערכו של הצהוב יהיה גבוה יותר.
- ערכו של המג'נטה (Magenta), יהיה קטן מזה של הצהוב ב-5%-10%.
- ערכו של הציאן (Cyan), יהיה כחמישית עד כמחצית מערכו של המג'נטה. ככל שהעור כהה יותר, כן יגדל ערכו של הציאן.
- ערכו של השחור (Black), יהיה 0% כאשר מדובר בגוון עור "לבן". ככל שגווני העור יהיו כהים יותר, ילך ויגדל גם ערכו של השחור.
בדוגמה, ערכי הצבע בפני המצולמת היו: C=3%, M=32%, Y=45%, K=0%. השוואה מהירה לנוסחה העלתה כי ערכי
המג'נטה והציאן נמוכים מדי. על מנת לתקן זאת הוספתי שכבת התאמה מסוג Curves ובעזרת לחיצה על נקודת הביקורת שמיקמתי קודם לכן על לחיה של המצולמת, תוך החזקת המקשים Command + Shift (למשתמשי מקינטוש) או Ctrl + Shift (למשתמשי חלונות), יצרתי נקודות על עקומות הצבע בחלון הפקודה.
לאחר מכן עברתי לערוץ הציאן, ביטלתי את הנקודה מכיוון שהיתה קרובה מדי לקצה וגררתי את הנקודה השמאלית–תחתונה בעקומה, מעט כלפי מעלה עד שערכו של הציאן הגיע ל- 8%. עברתי לערוץ מג'נטה וגררתי גם את הנקודה שבחלון מעט כלפי מעלה, עד שערכו של המג'נטה עמד על 36%. בשאר הצבעים לא היה צורך להתערב, לכן - אישרתי את החלון.
לסיכום
לעיתים נדמה שמתמטיקה וגרפיקה לא יחיו תחת קורת גג אחת, אולם מסתבר שאין מדובר במתמטיקה של ממש, אלא רק במספר פעולות חשבון פשוטות. למעשה, כל שצריך הוא מעט תשומת לב למספרים הקטנים שבונים את התמונה הגדולה. כשמקפידים לשמור את המספרים בטווחים הנכונים, התוצאה הסופית תהיה ללא הפתעות מביכות ותאימותו של המוצר הסופי לרצוננו, תהיה גבוהה יותר.
פורסם בגיליון יולי-אוגוסט של "זמן דיגיטלי", מגזין ברזולוציה גבוהה. לחצו כאן לרכישת מנוי במחיר היכרות



