Vista - רק על מחשבי PC

רשיון שימוש

נפתח בכמה מושגי יסוד. "Windows Vista" מעצם היותה תוכנה, מוגנת בזכויות יוצרים וזכויות קנייניות נוספות, כדוגמת סימני מסחר. כמו כל תוכנה, מי שלא מחזיק בזכויות היוצרים צריך רשיון שימוש. הרישיון, שהוא בעצם חוזה בין מיקרוסופט לבין המשתמש, מסדיר את עצם השימוש בתוכנה ומכתיב את גבולות המותר והאסור במסגרת שימוש זה.

רישיון השימוש של Vista נחלק לשני חלקים עיקריים. החלק הראשון מפרט תנאים כלליים החלים על כל הגירסאות, בהם ניתן למצוא, בין היתר, חובת הפעלה (Activation, תהליך רישוי בו נדרש המשתמש לפנות למיקרוסופט לצורך הפעלת מערכת ההפעלה), הגבלת מספר משתמשים, הגבלת אחריות, איסור הנדסה לאחור ועוד; החלק השני מפרט תנאים ספציפיים לגבי כל גירסה, חלקו האחד מוקדש לגירסאות ה-Home Basic ו-Home Premium, וחלקו האחר מוקדש לגירסת Ultimate.

אסורה וירטוליזציה

עיון מדוקדק בתנאי הרישיון מעלה שמיקרוסופט אוסרת על התקנת Vista או שימוש בה, באמצעות תוכנות "וירטואליזציה" (Virtualization) או אמולציה (Emulation), ראו עמוד 11 סעיף 4. האיסור חל ביחס לשתי גרסאות ה-Home.

תוכנת אמולציה הינה תוכנה המאפשרת למשתמש לדמות תשתית חומרה מסוימת, על גבי חומרה שונה, לצורך התקנה והפעלה של יישומים ואמצעים שאחרת לא ניתן היה לעשות בהם שימוש על גבי החומרה השונה. להבדיל, תוכנת וירטואליזציה מנצלת את החומרה הקיימת לשם יצירת מספר סביבות עבודה עצמאיות, העובדות בזמן אמת זו לצד זו.

לצורך הדוגמה, SoftMac היא תוכנה שרצה בסביבת Windows ומאפשרת למשתמש PC לדמות חומרה של מעבדי מוטורולה ולהתקין את ההפעלה MacOS 9 על מחשבו. הסביבה המדומה נפתחת בחלון עצמאי ומאפשרת לבצע פעולות מתקדמות במערכת ההפעלה הזרה.

מי שירכוש את מערכת ההפעלה במיטב כספו ימלא אחר חובת ההפעלה ויאפשר למיקרוסופט לסרוק את מחשבו מרחוק לשם וידוא כי המדובר בעותק חוקי (על אף שזו זכתה לביקורות לא מעטות). המשתמש לא ישכפל, יעתיק או יפיץ עותקים ממערכת ההפעלה, ולא ישתמש בה על יותר ממחשב אחד (ובתוך המחשב, בלא יותר משני מעבדים), לא יעשה שימוש מסחרי במערכת ההפעלה, וכמובן – לא יפגע בקניינה וסימניה של מיקרוסופט.

רק במחשבי PC

עד כאן הכול בסדר. אלא שאף על פי כן ולמרות העמידה האיתנה בכל תנאי הרישיון, מיקרוסופט אוסרת על המשתמשים בגרסאות ה-Home, לבחור בחופשיות את סביבת ההתקנה של מערכת ההפעלה. למעשה, מיקרוסופט אומרת מפורשות: "מותר להתקין ולעשות שימוש בגרסאות אלה רק על מחשבי PC, על אף שטכנית אפשר להתקין אותן בסביבות עבודה ומחשבים אחרים".

קשה להתעלם מכך שמיקרוסופט אומרת "לא!" לוירטואליזציה, אמולציה, חופש צרכני והאפשרות ליהנות משני עולמות בו זמנית, ובעצם משתיתה מונוגמיה טכנולוגית. אם כן יש לשאול מדוע אסרה מיקרוסופט על התקנת Vista בסביבה וירטואלית? מדוע האיסור הוסר בגירסת ה-Ultimate? 

לשמור על ההרמוניה

בשיחה שערכתי עם חבר שהוא בעליו של עסק המונה מאות מחשבים (מסוגים שונים), הוא ביקש להאיר את עיני והפנה את תשומת ליבי לאינטרס החשוב מכל של מיקרוסופט לשמר על ההרמוניה בין PC ל-Windows.

מיקרוסופט, כך הוא סבור, אינה ששה לנוכח ההתקדמות הטכנולוגית הגלומה בוירטואליזציה. הנאה משתי העולמות היא חופש בחירה למשתמש-לקוח-צרכן. אלא שמיקרוסופט אינה מעוניינת שלקוחותיה הקיימים והפוטנציאליים ייהנו מן החופש לקנות, למשל, מחשב מקינטוש, כשמערכת ההפעלה MacOS X משמשת אותם כמערכת מובילה ומידי פעם יריצו Vista בחלון עצמאי, מבלי להפריע לעבודתו הסדירה של המק.

בהמשך הדרך, חס וחלילה, המשתמש עשוי לזנוח את הצורך ב-Vista לחלוטין (אם טבועות במשתמש הזה תכונות מיסיונריות – מה רע!). מצב כזה אומר פחות מכירות, פחות הכנסות, פחות רווחים ונתח שוק בירידה.

האם זה חוקי?

מכאן נעבור לשאלה החשובה מכל – האם איסור זה חוקי? מה הם הכלים הראויים להתמודד עם העניין? התשובה היא תמיד, שישנם פנים לכאן ולכאן.

דומה שאין מחלוקת שמיקרוסופט היא "מונופולין", כהגדרתו בסעיף 26 לחוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח-1988, שכן בידה "ריכוז של יותר ממחצית מכלל אספקת נכסים או מכלל רכישתם, או של יותר ממחצית מכלל מתן שירותים, או מכלל רכישתם", ביחס למערכות הפעלה.

ככזו, חלות על מיקרוסופט מגבלות ואיסורים שונים מכוח החוק. הרציונל הוא כמובן למנוע מן המונופול לנצל את כוחו האדיר לרעה. בין יתר האיסורים המצויים בו, החוק קובע איסור על מונופול לנצל את מעמדו בשוק באופן העלול להפחית את התחרות או לפגוע בציבור. איסור נוסף וחשוב מאין כמוהו, הוא האיסור על מונופול לסרב סירוב בלתי סביר לספק או לרכוש את הנכס או השירות המוצע (או נשלט) על ידו.

יש מקום לומר שהסירוב של מיקרוסופט לאפשר למשתמש להתקין את Vista בסביבה וירטואלית, אינו סביר, שכן דרישה זו מעולם לא הופיעה באיזו מן הגרסאות הקודמות של מערכת ההפעלה, ובנוסף איני מודע למערכת הפעלה נוספת בה יש איסור כזה.

עלול לפגוע בתחרות

כן, יש מקום לומר שהאיסור הנ"ל ביחס לגרסאות ה-Home עלול (הדגש הוא על הפוטנציאל) לפגוע בתחרות בכמה מישורים: בין חברות המפתחות תוכנות וירטואליזציה לבין יצרני מחשבי PC, ובין מיקרוסופט לבין יצרניות של מערכות הפעלה אחרות.

חשובה מכל היא הפגיעה בציבור ונטילת החופש הצרכני מן המשתמש, ביחס לאפשרות להתקין את מערכת ההפעלה שנרכשה כדין – בסביבות עבודה מגוונות אשר אינן פוגעות בקניינה של מיקרוסופט. אדגיש שוב כי אין המדובר באיסורים בעלמא, אלא באיסורים חמורים החלים על כל מונופול, בין שהוכרז ככזה ובין אם לא הוכרז ככזה. לפיכך, הממונה על ההגבלים העסקיים יכולה לקבוע בנקל כי יש בו ברישיון תנאים שהם בבחינת ניצול כוח לרעה כלפי הצרכן ולהוציא צו המורה למיקרוסופט לחדול מכך.

עבודה על פי חוזה אחיד

עוד סכנה האורבת לפתחה של מיקרוסופט באה לידי ביטוי בסעיף המאפשר לממונה על ההגבלים העסקיים לדרוש מן המונופול המתקשר עם לקוחותיו על פי חוזה אחיד ("נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסוימים במספרם או בזהותם"), כי יגיש בקשה לאישור החוזה בהתאם להליכים הקבועים בחוק החוזים האחידים, תשמ"ב-1982.

ההליכים קובעים שיש להגיש את החוזה האחיד לאישור בית הדין לחוזים אחידים – פרוצדורה ארוכה הגוזלת זמן רב והנתונה לביקורת ציבורית, צרכנית ומנהלית, אשר בסופה יכול שבית הדין יפסול תנאים שאינם מיטיבים עם הצרכן. אם לא די בכך, מוסיף החוק וקובע כי אם לא פנה בעל המונופול תוך הזמן שנקבע בדרישה, אזי יהיה הוא מנוע מלהציע ללקוחותיו להתקשר בחוזה אחיד שעליו חלה הדרישה.

דב גלעד כהן הוא עורך דין במחלקה מסחרית-בינלאומית-הגבלים עסקיים בחברתו.