ביהמ"ש החליט: עונש מוות בתלייה לסדאם חוסיין

יום היסטורי בעיראק: השליט המודח, סדאם חוסיין, הורשע היום (יום א') באחריות לרצח 148 עיראקים שיעים מהעיירה דוג'ייל ובפשעים כנגד האנושות. "בית הדין הזה החליט לגזור על סדאם חוסיין אל-מג'יד עונש מוות בתלייה בשל פשעיו כנגד האנושות", אמר אב בית הדין, ראוף עבד אל-רחמן.

סדאם סירב לקום על רגליו להקראת פסק הדין, אך שומרי בית המשפט הקימו אותו בכוח, והוא נותר לעמוד, מתנודד. לאחר הקראת גזר הדין, זעק סדאם המזועזע: "אללה אכבר", ו"תחי האומה, יחי העם, ומוות לפולשים ולמשתפי הפעולה!". מאוחר יותר, מסר פרקליטו הראשי של סדאם הודעה מטעמו, שבה קרא השליט המודח לעמו להפסיק את האלימות הבין-עדתית, ולא לנקום ב"פולשים האמריקנים".

מלבד סדאם, שבעה אישים נוספים במשטר הבעת' היו נאשמים במשפט, בהם סגנו לשעבר של סדאם, טהא יאסין רמדאן, אחיו-למחצה שאף כיהן כראש המודיעין של משטרו, ברזן איברהים אל-תיכריתי, והשופט עוואד חמד אל-בנדר. על השופט אל-בנדר ועל אל-תכריתי נגזרו עונשי מוות בתלייה; רמדאן הורשע ברצח בכוונה תחילה, ונגזר עליו מאסר עולם. 

בדיון הבוקר, שארך 50 דקות, ניתנו פסקי הדין בסדר הפוך, מהנאשמים הזוטרים אל הבכירים. שלושה מתוך הנאשמים הזוטרים נמצאו אשמים ברצח ובעינויים ונגזר עליהם עונש של עד 15 שנות מאסר. נאשם זוטר רביעי זוכה מחמת הספק.

עונש המוות שנגזר על סדאם ייצא אל הפועל בתום הליכי הערעור - הצפויים להתחיל כבר מחר. לפי ההערכה, יימשך הליך הערעור בין חודשיים לשנתיים.  

זמן קצר לאחר הקראת גזר הדין, פירסם צוות ההגנה של סדאם חוסיין הודעה בה נטען כי המשפט שנערך לשליט המודח הוא "לעג לצדק". "ההליך המשפטי הזה לא היה אלא בוז לצדק ולשיפוט, שאותו ביצע בית משפט בלתי חוקי שהקים הכיבוש האמריקני, שלא היה מסוגל לספק משפט הוגן", אמרה בושרה אל-חליל, אחת מפרקליטיו של סדאם, במסיבת עיתונאים שכינסו בעמאן, בירת ירדן.

סדאם בבית המשפט. סירב לקום להקראת פסק הדין (צילום: איי.פי)

על אף שפסק הדין במשפט זה כבר ניתן, ממשיך בינתיים משפטו השני של סדאם, העוסק בפשעים שביצע משטרו נגד האוכלוסייה הכורדית בצפון עיראק, במסגרת מבצע "אנפל" בסוף שנות השמונים. מדובר במבצע צבאי שהתקיים בין השנים 1987-1988 תחת שלטון הבעת', במטרה לדכא את מרד הכורדים. התביעה טוענת ש-180 אלף כורדים נרצחו בידי הצבא העיראקי בהוראת סדאם, שסבר שהם סייעו לאוייביו האיראנים. מלבד סדאם, נאשמים במשפט חמישה בכירים נוספים, בהם בן דודו של סדאם, עלי אל-מג'יד, המכונה "עלי הכימי".

חשש מאלימות

דוברו של ראש ממשלת עיראק, נורי אל מליכי, עלי א-דבח, כינה את גזר הדין: "המינימום שהגיע לסדאם". שגריר ארה"ב בעיראק, זלמאי חלילזאד, כינה את פסק הדין "אבן דרך חשובה" לעיראק, וקרא לתושבי המדינה "לפתוח דף חדש".

מנגד, סליח אל-מוקטח, העומד בראש המפלגה הסונית השנייה בגודלה בפרלמנט העיראקי, מיהר לגנות את פסק הדין. "זה לא היה חכם מצידם של הממשלה וכוחות הביטחון לקבוע עונש כה קיצוני", אמר אל-מוקטח בראיון לרשת "אל ערבייה". "הממשלה תידרש לשאת בתוצאות - מותם של מאות, אלפים ואולי גם רבבות", הוסיף.

עם היוודע גזר הדין, פרצו עימותים בין שוטרים עיראקים לחמושים סונים בשכונת עזמייה בבגדד. באזורים השיעים בעיר נשמעו יריות שמחה. משעות הבוקר הוטל עוצר מלא על בגדד ושני מחוזות נוספים בעיראק, לרבות המחוז בו שוכנת עיר הולדתו תכרית - מחשש שמיליציות סוניות, שעדיין שומרות אמונים לשרידי משטר הבעת' יבקשו לפגוע באזרחים שיעים, ובמיוחד באנשי כוחות הביטחון ובאנשי ממשל, שרובם בני העדה השיעית. כל חופשות אנשי הביטחון בוטלו, והכוננות הועלתה לרמה המירבית. לפני ימים ספורים, הזהירה אחת מסנגוריו של סדאם, כי אם עונש מוות יביא ל"גיהנום לחיילים האמריקנים בעיראק", ולהסלמה קשה באלימות בעיראק.

סדאם והנאשמים האחרים, ביום פתיחת המשפט לפני שנה (צילום: רויטרס)

תיק דוג'ייל

התביעה טענה כי סדאם ושבעת הנאשמים האחרים היו מעורבים בפעולות דיכוי אלימות נגד התושבים של הכפר השיעי דוג'ייל ביוני 1982. זאת, בעקבות ניסיון התנקשות בחייו של סדאם בשעה שביקר בכפר ימים ספורים קודם לכן.

דוג'ייל היתה בימים ההם מעוזה של מפלגת הדעווה, מפלגה שיעית שהתנגדה לשלטונו הסוני-חילוני של סדאם, וכן למלחמה שניהל סדאם נגד איראן השיעית, בת-בריתם הדתית-רוחנית. ב-8 ביולי 1982 הגיע סדאם לפגישה בעיירה. בשעה ששיירתו עשתה את דרכה ברחובותיה, נפתחה לעברו אש. סדאם לא נפגע, ובמקום התלהט קרב יריות בן שעות, בסופו חולץ הרודן מהעיירה.

לטענת התביעה, לאחר ניסיון ההתנקשות פשטו אנשי המשטרה החשאית של סדאם על העיירה. הם לכדו את התושבים, כרתו את המטעים, הרסו את הבתים וערכו משפטי שדה בסופם הוציאו להרוג 148 בני אדם, חלקם נערים בני 13. את שאר תושבי המקום, משפחות שלמות עם נשים וילדים, גירשו השוטרים למחנות שהוקמו במדבר שם עונו ונאנסו.

סדאם ובכירי הנאשמים טענו שהפעולה בדוג'ייל הייתה חוקית ובאה כתגובה לניסיון ההתנקשות בסדאם, ושהאחראים למעשה נעצרו, נשפטו והוצאו להורג כדין. התביעה טענה שהפעולה בכפר חרגה מעבר למאמץ ללכידת האחראים לניסיון ההתנקשות, והייתה למעשה אקט של ענישה קולקטיבית נגד התושבים השיעים, ולכן הואשמו כל שמונת הנאשמים בפשעים נגד האנושות.

כבר בתחילת המשפט טען סדאם כי אינו מכיר בבית הדין ושממילא הוא עדיין נשיא עיראק ואין לאיש הזכות לשפוט אותו על החלטותיו במסגרת תפקידו. במהלכו, התעמת סדאם באופן קבוע עם השופט, התלונן על תנאי מעצרו, על היחס אליו, על נוהל המשפט ועל כישורי צוות ההגנה שלו. הוא פצח בנאומים פוליטיים נוקבים, שבמהלכם השמיע לא פעם דברי עידוד לפעולות אנשי המיליציות נגד כוחות הקואליציה והצבא העיראקי. השיא היה כשהטיח בבית הדין ובשופט עלבונות וסרב לשבת או לשתוק. לרוב, הופסקו הדיונים בעקבות התפרצויות הרודן, אבל שלוש פעמים במהלך המשפט החליט השופט לסלק את סדאם מהאולם.