הנדקר ממצעד הגאווה: כנראה נשיג חירות בדם

המהומה סביב קיום מצעד הגאווה בירושלים מעוררת אצל אדם רוסו וליגל טרזי זכרונות כואבים. רוסו וטרזי היו שניים מהצועדים שנפצעו בשנה שעברה במהלך המצעד, כאשר הצעיר החרדי ישי שליסל פרץ את המחסומים ודקר אותם בסכין.  

שליסל הורשע בניסיון לרצח ונשלח ל- 12 שנות מאסר, אולם התחושה היא שגם השנה ביטחונם של הצועדים אינו מובטח. רוסו אינו מתכוון לוותר על המצעד ומכריז שגם הפעם הוא יצעד בגאווה ברחובות הבירה, לעומת זאת - אמהּ של טרזי הייתה מעדיפה להימנע מעימותים ולא להתעקש על המצעד.

"אני מפחד לצאת למצעד, אבל בכל זאת אשתתף", אומר רוסו. "אני כל הזמן משווה את זה להקמה של מדינת ישראל - פחדנו להילחם, אבל ידענו שאנחנו חייבים לעשות זאת. את החירות של הקהילה ההומו-לסבית במדינה עדיין לא השגנו, וכנראה שנצטרך להשיג אותה בדם.

"אני לא אומר את זה בשלוות נפש, אבל אני בטוח שכל אדם שבא למצעד עושה את זה מבחירה. מי שבא למצעד השנה כנראה באמת חשובה לו ירושלים ומדינת ישראל כמדינה עם ערכים פלורליסטים, שלמרות האיומים הוא הולך להפגין על מה שחשוב לו".

אתה לא מפחד?

"ברור לנו שתהיה אלימות. האנשים בקהילה שלנו יודעים שיש סיכוי גבוה שהם לא יחזרו מהמצעד כמו שהם באו אליו. אבל עם זאת אנחנו סומכים על המשטרה והמדינה ומקווים שנקבל ממנה את ההגנה הראויה".

רוסו תוקף את החברה החרדית וטוען כי "מדובר בציבור שמגדל בתוכו אנשים מסוכנים למדינת ישראל. חלקים גדולים מהחברה החרדית, ואני לא מכליל, מנוכרים לדמוקרטיה הישראלית, וזאת למרות שהם מקבלים ממנה את כל הזכויות שלהם. הם בעצם חושבים שהם יכולים להשיג באלימות את מה שהם רוצים. בירושלים זה בולט עוד יותר ונראה שהעיר הזאת צועדת לאנרכיה לשלטון של כוח ואלימות. אלה הם ניצניה של עיר פונדמנטליסטית".

לטענתו של רוסו, מי שנפגע מקיום המצעד הם לאו דווקא אנשי הקהילה החרדית, אלא חברי הקהילה ההומו-לסבית. "אני לא חושב שאף אחד היה רוצה להרגיש כמו שאנחנו מרגישים היום, ואם מדברים על פגיעה ברגשות הציבור, אנחנו הם אלה שנפגעים מזה שמאיימים עלינו, וכנראה גם יפגעו בנו".

אולי בכל זאת להתפשר, ולקיים את המצעד במקום אחר?

"מצעד ירושלים הוא לא מצעד הגאווה של תל אביב. זוהי מעין הפגנה, ולא תהלוכה פרובוקטיבית. אנחנו לא נתפשר, ועצם העובדה שבירושלים לא רוצים שנצעד, רק מראה שהצעידה צריכה להיות דווקא שם. בדיוק מאותה סיבה שנגד אנטישמיות צריך להפגין במקומות שיש אנטישמים, ונגד גזענות במקומות גזעניים. זה יאבד מהמטרה שלנו אם אנחנו נתקפל ונפגין במקום אחר. מותר להתנגד למה שאנחנו מייצגים ואומרים, אך אסור להתנגד לעובדה שאנחנו אומרים את זה".

אל תגידו "בואו להרוג אותי"

יפית טרזי, אמא של ליגל טרזי, מספרת שבתהּ אפילו לא מתלבטת אם להשתתף במצעד. "הבת שלי מבועתת, מתה מפחד. אני חושבת שזו טעות להתעקש על קיום המצעד. אני חושבת ש'הבית הפתוח' מפקיר את דמם של הצעירים שמשתתפים במצעד - הרי יש סיכוי שזה יגמר ברצח".  

טרזי מאשימה את הבית הפתוח בעשיית "הון פוליטי" על גבם של משתתפי המצעד. "מארגני המצעד שמים את הבשר של ילדינו כבשר תותחים. אני מאוד מבינה את המאבק ואני חושבת שזה חשוב שכל אחד יביע את עמדתו, אבל כשמאיימים עליך ברצח אל תגיד בואו להרוג אותי. לא צריך ללכת ראש בראש".

טרזי מבהירה כי לא היא ולא בתהּ תומכות בקיום המצעד כפי שהוא היום. "לעזאזל עם חופש הביטוי וחופש הפרט, לעזאזל עם כל החופשים האלה. אם הם יקיימו את המצעד אני לא אתפלא כשיקרה משהו". 

לטענת טרזי, מאז שבתה נפגעה, ידהּ לא חזרה לתפקד באופן מלא והיא סובלת מאנמיה. היא באה בטענות כלפי הבית הפתוח שלדבריה, לאחר פציעת בתהּ "הבטיחו הרבה דברים, אבל שכחו אותנו. אני לא מאחלת לאף אחד שייפצע במצעד הזה, אבל אני ממש חוששת מזה. ליבי ליבי על האמהות שהילדים שלהם יהיו במצעד".