שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    הגברים המוזרים
    האם ההומוסקסואליות היא חולשה, מחלה, אי נורמליות או העדפה? מסע בזמן אל ההיסטוריה של הגאווה

    "האם עלינו להתבונן בהומוסקסואלי ברחמים, כאילו היה בן חולה של קבוצת מיעוט? או שמא עלינו להוציאו מחוץ לחוק ולראות בו בעל סטיות נתעבות? כיום, כאשר חרגו ההומוסקסואלים מן הצללים, הגיעה השעה לענות על שאלות אלה אחת ולתמיד".

    (תיאודור אירווין מתוך "הגברים המוזרים", ידיעות אחרונות, יוני 1966)

      

    חיטוט בדברי ימי ההיסטוריה, מהסוג המתבצע במדור זה לא פעם, מעלה בעיני המחטט את המסקנה כי המחשבה האנושית נמצאת בתהליך מתמיד של שינוי. שינוי אשר הופך לעתים את האמת המוחלטת של היום לשטות המוחלטת של המחר. לכשעצמו תהליך זה אינו חדשות מפתיעות ולא היינו נדרשים אליו אלמלא נטייתם של בני האדם מעת לעת להתעלם מיחסיותן האפשרית של אמיתות מוחלטות. נטייה שהובילה לא פעם לפגיעה כואבת בבני אנוש. ורק כדי לסבר את האוזן נזכיר את גלילאו ששילם מחיר יקר על מזבח השערותיו בדבר מקומו של כדור הארץ ביקום, ואת העובדה כי לפני כמה מאות שנים היה ידוע לכל כי בני אדם שצבעם שחור ניחנים ברמת משכל ואופי הדומה לזו של בעלי חיים.

     

    חברי הקהילה ההומוסקסואלית, בהם נעסוק השבוע, היו גם הם קורבן לאמיתות חברתיות, מדעיות ומוסריות מוחלטות למדי. למרבה מזלם, בעשרות השנים האחרונות מעמדן של כמה מאותן אמיתות התערער במידה ניכרת. כדי לראות עד כמה התקדמה המחשבה האנושית באותן שנים, נקח אתכם הקוראים במסע בזמן אל דפי העיתונים המצהיבים של שלהי שנות ה-60. ב-24 ביוני 1966 החליטו עורכי עיתון "ידיעות אחרונות" כי הגיעה העת לחשוף בפני קוראיהם את העובדות המדעיות מאחורי התופעה המסתורית הנקראת - הומוסקסואליות. מכיוון שידיעות ברורות על קיום התופעה המוזרה בארץ הקודש אין, גוייס להכנת הכתבה צוות מומחים מדעיים מסימפוזיון אקדמי נרחב שהתקיים בנושא בארה"ב. על מנת להקל על הקוראים הסקרנים, נוסחה הכתבה "הגברים המוזרים" בפורמט שאלות ותשובות. לפניכם קטעים נבחרים מן הכתבה. לגזור ולשמור. 

     

    מיהו הומוסקסואל?

    "האם התנהגות הומוסקסואלית היא סימן מובהק לאי-נורמליות?

     

    לא ולא. בבתי סוהר, בפנימיות של בתי ספר או במחנות צבאיים מבודדים וכן במסגרת הילולות שיכורים מתרחשים מעשים הומוסקסואלים בודדים. אבל מעשים אלה עדיין אינם מגדירים את עושיהם כהומוסקסואלים. כדי להיחשב כהומוסקסואל אמיתי צריך אדם להעדיף את בני מינו בהתמדה.

     

    כיצד נבדלים ההומוסקסואלים זה מזה?

     

    אחדים מהם נוטלים את התפקידים הדומיננטיים, תפקידי ה'בעל' או ה'שליט' ואילו אחרים נוטלים את התפקיד הסביל של 'אשה' או 'אהובה'. אם כי הם מתחלפים לפעמים בתפקידים אלה. קיימים גם יצורים דו-מיניים המסוגלים לקבל סיפוק מיחסים עם בני שני המינים גם יחד. אולם ד"ר ברגלר טוען כי הדבר לא יתכן וכי כל המגדיר אדם כדו מיני, כאילו אומר כי אדם זה חולה בסרטן ובריא גם יחד.

     

    נניח שההומוסקסואלים הם אנשים חולים. אם כן, הנכון שהאמנות או החברה שבהם הם שולטים מוכרחה להיות חלשה, מפני שאין הם יכולים לתת לעצמם ביטוי מלא?

     

    הפסיכאטרים והסוציולוגים חשבו מאז ומתמיד את ההומוסקסואליות למחלת נפש יותר מאשר להתנהגות פלילית. מרבית המומחים אומרים היום כי למעשה ההומוסקסואליות היא סימפטום למחלה וכי ההומוסקסואלי לא רכש את הכושר המלא לפיתוח יחסי מין נורמליים. אשר לאמנות, הרי ההומוסקסואלים טוענים כי בני סוגם מסוגלים לביטוי אמנותי ממש כמו אנשים רגילים. לאונרדו דה וינצ'י הואשם בסטיות. מיכאלנג'לו הואשם בכתיבת שירי אהבה לגבר. אמנות הרסנס היתה רוויה כולה ברוח הומוסקסואלית. אולם, איש לא יבוא לומר כי אמנות זו היתה חלשה או פגומה.

     

    מי אשם?

    היכול אדם להיות הומוסקסואלי מלידה?

     

    בראשית מאה זו טענו ביולוגים כגון ד"ר מגנוס הירשפלד כי ההומוסקסואליות עוברת בירושה. כיום אין המומחים הרפואיים סבורים כך. אם כי יתכן שנער בעל קול דק, חזה מפותח ושיער גוף דליל עלול להיות בעל נטיות נשיות.

     

    אם כן מהם הגורמים הבסיסיים של ההומוסקסואליות?

     

    בנקודה זו אין הסכמה כללית, אפילו בין הפסיכאטרים, אולם רובם סבורים כי הסביבה המשפחתית מהווה את הגורם העיקרי. במחקרו של ד"ר ביבר שעסק ב-106 הומוסקסואלים נתגלה כי כמעט בכל המקרים היו אלה בנים לאמהות מסורות מדי ואינטימיות מדי ו/או אבות מנותקים, עויינים או חסרי חשיבות בקרב המשפחה. המחקר קבע כי האב מילא תמיד תפקיד מכריע לגבי העתיד ההומוסקסואלי של בנו. ממצאים אלה אושרו על ידי הוועדה של האקדמיה  הניו יורקית לרפואה. גם היא קבעה כי ההומוסקסואליות נובעת מהזנחה מצד ההורים או פרישת חסות יתרה על הילד או משפחה ללא אב או משפחה בה חיה אם תקיפה לצד גבר חסר אונים.

     

    האפשר להבחין בבעל סטיות על נקלה, באמצעות התנהגותו ולבושו?

     

    לא! אומנם אפשר להבחין מייד בגברים 'נשיים' הבולטים במכנסיהם ההדוקים ובז'קטים הקצרים ובתסרוקות המצועצעות שלהם. אבל אין כל סימנים אוניברסליים. רבים מן ההומוסקסואלים הינם גברים שריריים, המתפארים בגבריותם ועוסקים בטיפוח גופם וכוחם הפיזי. אפשר למצוא אותם בשפע במכוני הג'ודו והקראטה למיניהם. ד"ר וורדל פומרוי, מי שהיה עוזרו הראשי של ד"ר קינסי, מציין כי אפשר לזהות רק אחד מכל שבעה הומוסקסואלים.

     

    האם הנישואין מסוגלים לרפא הומוסקסואל?

     

    רק לעתים רחוקות. המומחים אינם ממליצים על הנישואין בדרך לשינוי אופי האדם. גברים רבים חיים עם נשותיהם וילדיהם לצורך הסוואה ומחזיקים מן הצד מאהבים זכרים.

     

    על הומוסקסואליות והמין השני

    האם אין הם שונאים נשים?

     

    אין זו שנאה ממשית. הם טוענים כי הם אדישים כלפי נשים. ד"ר אדמונד ברגלר טוען כי הם פוחדים מן הנשים באורח בלתי מודע ונמלטים מפניהן.

     

    האם נשים מסוגלות לעורר הומוסקסואלים מבחינה מינית?

     

    כן, לעתים רחוקות. אבל מאחר וכושר הביטוי הארוטי של בעל הסטיות הינו פגום, מעוררת בו המשיכה הנשית פחדים ודוחפת אותו לחפש לו פורקן ביחסים עם גברים.

     

    הנכון הדבר שנערים רבים הפכו להומוסקסואלים לאחר שפותו על ידי גברים?

     

    הדבר מוטל בספק. אמנם אחדים הפכו להומוסקסואלים לאחר אירועים מסויימים בילדותם. אולם מרבית החוקרים טוענים כי לפיתוי יש השפעה רק במקרה בו היו קיימות נטיות הומוסקסואליות מלכתחילה. נערים מתבגרים נוהגים לערוך נסיונות שונים ומשונים. אבל רובם עוברים את השלב ההומוסקסואלי בשלום. 

     

    האם יכול הומוסקסואלי לרסן את סטייתו?

     

    ד"ר פאול גיבהרד, מנהל המכון לחקר המין, טוען כי איש אינו רוצה להיות הומוסקסואלי. ההומוסקסואלים פשוט אינם מסוגלים לרסן את עצמם.

     

    האין ההומוסקסואלים מתרכזים בענפי עבודה מסוימים?

     

    כן, מספר גדול של הומוסקסואלים מצוי בקרב הספרים, האחים ורקדני הבלט. כן נפוצים הם בקרב ענפי אופנת הנשים, הקשטנות הפנימית, התיאטרון, הטלוויזיה והסרטים. אבל אפשר למצוא ביניהם גם מורים, חשמלאים, אנשי עסקים ואפילו נהגי משאיות. 

     

    מה מושך אותם לעיסוקים אמנותיים?

     

    לעתים קרובות מתקשים ההומוסקסואלים להשתלב בענפי עבודה רגילים. על כן הם נוטים לעיסוקים בהם כל סכנה אינה נשקפת להם. בענפי הדקורציה הפנימית ואמנות המשחק יש להם השפעה רבה והם יכולים לעצב את חייהם כרצונם.  להומוסקסואלים יש נטיות וכשרונות בכל הנוגע לבידור. הם מעמידים פנים בחייהם הפרטיים ומשחקים למעשה מדי יום ביומו. זוהי הכשרה מצוינת לקראת קריירה של שחקן.

     

    הנכון הדבר כי ההומוסקסואלים פולשים לשדה האופנה על מנת לשים את הנשים לצחוק?

     

    זו דעתו של ד"ר ברגלר, הטוען כי ההומוסקסואלים יוצרים אופנה מכוערת בזדון. למעשה הם נתקבלו לעולם האופנה מפני שהכל חשבו כי נטיותיהם הנשיות יאפשרו להם להבין לנפש הנשים.

     

    האם הנטייה לאמנות אבסטרקטית ולשימת העולם ללעג ולקלס היא נקמת ההומוסקסואלים בחברה אשר בזה להם ומתעבת אותם?

     

    אם קיים אמן הומוסקסואלי טיפוסי הרי הוא נוטה דווקא לאמנות מסורתית. אשר לתיאטרון הרי ההומוסקסואלים טוענים כי הביקורת החברתית  מכוונת להיות קונסטרוקטיבית. זוהי מחאה ולא ביטוי של שנאה ונקמה. אכן מחזאים הומוסקסואלים מציירים לעתים קרובות דמויות של נשים רעות ומושחתות. אבל הדבר משקף יותר את המצב בחברה יותר משהוא משקף שנאה לנשים בכלל.

     

    רפא אותי דוקטור

    האם יכול הומוסקסואלי להשתנות אם רצונו בכך?

     

    הדבר ייתכן אבל אין די בהחלטתו של האיש להשתנות. לדחפים המיניים יש גורמים פסיכולוגיים עמוקים ודרושה הדרכה מקצועית כדי לאפשר שינוי יסודי באוריינטציה המינית.

     

    מהי שיטת הריפוי הטובה ביותר אם בכלל?

     

    הטיפול בבעל הסטיות המושבע קשה ביותר. אולם הפסיכואנליזה יכולה לכוון את הדחף המיני לאפיקים נורמליים, באפשרה לאדם ראייה פנימית של אישיותו והתנהגותו ובסלקה מתחים ורגשות אשמה.

     

    מה יכולים הורים לעשות על מנת למנוע הופעת נטיות הומוסקסואליות אצל ילדיהם?

     

    מאחר שגידולו של הילד מסוגל לעצב את הדחף המיני שלו, צריכים ההורים לדאוג לכך שהילד יזדהה עם הדמות הגברית של אביו. האב צריך להיות מופת גברי וחזק, ולכוון את בנו כלפי ספורט ועיסוקים גבריים אחרים. סיכמו ד"ר ביבר ואחרים: אב קונסטרוקטיבי, תומך וחמים מונע את הופעתו של בן הומוסקסואלי.  הוא פועל כגורם מנטרל נגד ההשפעה האינטימית - מקשרת של האם. יחד עם זאת, אסור לאם לפרוש חסותה על בנה יתר על המידה ולקשור אותו אל סינרה לזמן רב מדי. ייתכן כי ההורים מאוכזבים מפני שלא נולדה להם בת אולם אסור להם לגלות זאת לילד".

     

    רוצים לקרוא את הטורים הקודמים? לחצו כאן   

     


     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הגברים המוזרים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    דגל הגאווה
    צילום: רויטרס
    חבק אותי, חבק אותי כאילו אין מחר
    צילום: רויטרס
    צילום: איי פי
    אני אמן רנסנס גאה
    צילום: איי פי
    צילום: אביגיל עוזי
    איפה פה דרך הגיא?
    צילום: אביגיל עוזי
    מומלצים