חששות ושמחה לאיד בעולם מההשפלה של בוש

פוליטיקאים, פרשנים וגם אזרחים פשוטים ברחבי העולם ברכו על סטירת הלחי הפוליטית שספג נשיא ארצות הברית בוש בבחירות אמצע הכהונה, ועל פיטוריו של שר ההגנה דונלד רמספלד. ואולם, במקביל נשמעו לא מעט חששות שהפילוג הפוליטי בין הדמוקרטים בגבעת הקפיטול והרפובליקנים בממשל משמעו אי-ודאות אמריקנית בנושאים בינלאומיים דחופים שעל הפרק.

עיראק הייתה הנושא המרכזי על סדר יום הבחירות ולדעת פרשנים הבוחרים האמריקנים פשוט נקמו בממשל ובנשיא על רקע המשך שפיכות הדמים וכישלון המדיניות שם. כעת חוששים בעולם שהדמוקרטים יאלצו את הנשיא לבצע נסיגה מהירה מדי מעיראק, וישאירו את המדינה והאזור כולו בחורבות. מנגד יש שטוענים שהשינוי בקונגרס לא יגרור שינוי דרמטי במדיניות ארצות הברית בנושא עיראק משום שהדמוקרטים עצמם עדיין לא בטוחים מהי הדרך הנכונה לטפל בסוגיה.

גם ראש ממשלת אוסטרליה השמרני ג'ון האוורד אמר שאינו מאמין שארצות הברית תסיג את חייליה מעיראק. "האסטרטגיה לא השתנתה", אמר. בהתייחס לפיטורי רמספלד אמר האוורד כי ברור שהנשיא "הגיב לתוצאות הבחירות וזה נבון, אך התגובה שלו איננה שינוי דרמטי בכיוון".

בוש למד לקח 

עיתוני איראן התמוגגו מהמכה הפוליטית שספג הנשיא בוש אולם הזהירו מפני הקשרים הטובים שבין הדמוקרטים וישראל, שעשויים לגרום להגברת הלחץ על מדינות האזור. אחד העיתונים באנגלית כתב: "רוב האמריקנים הצטרפו לדעת תושבי העולם כולו והפנו עורף לחוסר האחריות, המיליטריזם, היוהרה שבמדיניות ממשל בוש, שמערער את יציבות האזור".

רבים ברחבי העולם מקווים שההשפלה שספג בגבעת הקפיטול תלמד את הנשיא מעט ענווה, ויאלץ אותו לאמץ קו מתון ומפוייס יותר בטיפול בנושא בינלאומיים, בניגוד לתדמית ה"קאובוי השולף" שרכש לעצמו בשנות כהונתו.

ראש ממשלת איטליה רומנו פרודי אמר כי התפטרות שר ההגנה רמספלד העידה על עומק הזעזוע שעובר על ארצות הברית. "למרות שהמדיניות של ארצות הברית החלה להשתנות, פיטורי רמספלד משמעם הגברת קצב השינויים. נראה לאן זה הולך בימים הקרובים אבל ברור שיש מבנה פוליטי חדש... שונה לגמרי ממה שהורגלנו לו".

בוטים הרבה יותר היו 200 חברי פרלמנט אירופים ממפלגות סוציאליסטיות שפירסמו הודעה משותפת בה היללו את תוצאות הבחירות בארצות הברית כ"תחילת הסוף של שש שנים של סיוט עבור העולם".

נשיא ונצואלה, מבקר קבוע של הממשל האמריקני והנשיא בוש, כינה את תוצאות ההצבעה "נקמה". בניקרגואה, נאם הנשיא הנבחר החדש דניאל אורטגה מול קהל תומכים נלהב ואמר שהרפובליקנים הפסידו משום "שרפובליקנים תמיד רוצים מלחמה, וזה מה שאנו דחינו (בבחירות בניקרגואה)".

יהן פררה, פרשן פולטי בדנמרק, אמר כי האמריקנים הבהירו שהמדיניות הבינלאומית שלהם צריכה להשתנות, ממדיניות של עימות לגישה המבוססת על קונצנזוס ובניית-גשרים. לדבריו, השליטה הדמוקרטית משמעה ריסון של מדיניות הממשל בנושאי חוץ.

ראש ממשלת דנמרק, אנדרס פוג רסמוסן, היה דיפלומטי יותר כשאמר כי הוא מקווה שהנשיא והקונגרס החדש ימצאו "מכנה משותף בשאלות של עיראק ואפגניסטן. העולם צריך את אמריקה נמרצת", הוסיף רסמוסן, ורמז על החשש של פרשנים שהקונגרס הדמוקרטי יכבול את ידיו של הממשל הרפובליקני ויכניס אותו לשיתוק מאונס.

בפקיסטן הדעות חלוקות. מחד הממשל של פרבז מושארף הוא בן ברית של ארצות הברית במלחמה בטרור אולם הציבור עויין מאוד את בוש ורואה בו כמי שיצא למלחמה נגד האיסלם. חפיז חוסיין אחמד, איש אופוזיציה ברך על השינוי הפוליטי בוושינגטון אך קיווה ליותר. לדעתו, צריך להדיח את בוש מתפקידו, לשפוט אותו ולתת לו גזר דין מוות כמו זה שניתן לסדאם חוסיין".

חשש ברוסיה

ברוסיה עסקו כלי התקשורת באופן נרחב בתוצאות הבחירות, ובהשלכות שלהן על היחסים בין וושינגטון למוסקבה. הדעה הרווחת היא שהדמוקרטים ידרשו מהרוסים הקפדה יתרה בנושאי זכויות אדם, בניגוד לרפובליקנים ששיגור למוסקבה בעניין זה רק גינויים רפים בשל חשיבותה העולמית והאזורית של רוסיה.

הפרשן של העיתון "גזייטה" למשל, העריך שהדמוקרטים יקשו על שאיפתה של רוסיה להתקבל לארגון הסחר העולמי. סרגיי רוגוב, מומחה ממכון מחקר לענייני אמריקה העריך שהיחסים לא ישתנו באופן דרמטי משום שהם מעורערים ממילא. הוא אמר שהוא צופה שנתיים קשות, לפחות עד שבוש ופוטין יסיימו את כהונותיהם. "הדמוקרטים והרפובליקנים מתקוטטים על נושאים רבים, אבל הם מאוחדים בדבר אחד: הגישה הביקורתית כלפי רוסיה", צוטט רוגוב בעיתון "איזבסטיה".