ישראל ביתנו

ישראל ביתנו, סניף טייבה: בשבוע בו חשף השר אביגדור ליברמן את תוכניתו החדשה לבצע הפרדה בין יהודים לערבים בנוסח קפריסין - פגשנו בטייבה את האנשים שהשר החדש רוצה לסלק לרשות הפלסטינית. התחושות נעות בין חשש מפני ליברמן ללעג כלפיו. ישראל ביתנו, הם מכריזים, יותר מאשר היא ביתו.

עם השדרוג האסטרטגי שעבר לאחרונה ליברמן, ערביי ישראל חשים שהאיום כלפיהם עלה מדרגה והתנחל בלב הקונצנזוס הישראלי. כשסגן ראש הממשלה רוצה להעביר את ערביי המשולש לריבונות פלסטינית תחת הכותרת הסטרילית "חילופי שטחים", זה כבר גורם אצלם לחילופי צבעים. נכון, מפלגת העבודה גינתה את "תוכנית קפריסין" ואפילו אולמרט השמיע איזה קול רפה ("אלה לא דעותיי"), אבל זה בעיניהם לעג לרש – המציאות הפוליטית בעניינם, הם משוכנעים, כבר קיבלה תפנית לרעה.

עם זאת, יש ביניהם כאלה שדווקא מוצאים יתרונות במצב החדש. "ליברמן עושה רק טוב לערבים", אומר פאחים חאג' יחיא, תושב טייבה, ומסביר את ההגיון שמאחורי הדברים: "הוא הופך לגלוי את מה שמדברים עליו בסתר, וזה טוב שהאזרחים הערבים יידעו שהמדינה והממשלה שלהם נלחמות נגדם".

בפרלמנט הרחוב, מול הבורות העמוקים בכביש המוזנח, השם ליברמן ממשיך להתעופף לכל עבר: "שקודם ילמד עברית", "הוא בכלל היה חבר בכנופיה", "עברנו את הטורקים, נעבור גם אותו ואתכם".

ורק אחמד חאג' יחיא חוזה עתיד שונה: "בעוד חמש שנים יהיה ראש ממשלה, עולה אחר מרוסיה - גאידמק קוראים לו. אולי הוא יהיה טוב לערבים".