מרצדס SL55 AMG - מלך ליום אחד

לחצן ההתנעה הנאה שחבוי על בורר ההילוכים מעורר לחיים גרגור מבעבע, עם טונים נמוכים שמרעידים קלות את הבטן כמו "סאב-וופר" מכאני. הוא לא רק נוכח, הוא גם לא מותיר מקום לספק באשר לשרירים הדרוכים שמצויים בחרטום. כמה? 517 סוסים, ממתינים לליטוף כף רגלי המתמתחת (מידה 43.5), כדי לדהור לכיוון צמיגי הענק מאחור ולהעמיד את הגומי במבחן בלתי אפשרי נוסף.

וזה קשה הרבה יותר כאשר הכביש רטוב, כמו שמזכירה לי נורית בקרת היציבות, שמהבהבת נואשות כמעט בכל לחיצה על המצערת, ולא משנה אם הקו ישר או מתעקל. ברגעים אלה, כאשר הגשם מלווה לעיתים בערפל סמיך, אפילו שעיר החזה שחבוי אי-שם בתוכי מברך על קיום ה-ESP ומפסיק להתלונן על כך שאי אפשר לנתקו.

ואם כל זה לא מרגיע אותי, הרי שתג המחיר שמוצמד ל-SL יעשה את עבודת ההרגעה מצוין. מיליון ושש מאות אלף שקל, לפני כמה תוספות פעוטות שמייקרות את מכונית המבחן ב-200,000 נוספים. אכן, משימה לא קלה. בילוי של יום ארוך, סוער וגשום, עם גרסת ה-AMG ל-SL. ואז עוד להידרש להחזיר אותה בשלום...

הסמל

כבר שנים שה-SL היא הרבה יותר ממכונית. מלוס אנג'לס הנהנתנית ועד הריביירה האצילית, היא מסמנת את החיים הטובים, היפים ונטולי הדאגות. היא גם אחד הסמלים המובהקים ביותר של מרצדס, הדובדבן שעל הקצפת בעוגת הכוכב, ולכן גם זכתה לאורך כל השנים לטיפוח הולם. ההקפדה על המראה הקלאסי, על הפרטים הקטנים, הליטוש והאיכות, זיכו אותה תמיד במקום חם בלבם של חובבי הרכב.

הדגם הנוכחי שהוצג לפני חמש שנים, היה ראשון בסדרה לאמץ גג קשיח מתקפל חשמלית (שהוצג לראשונה ב-SLK). השנה זכתה המכונית הזוהרת של מרצדס למתיחת פנים מתבקשת, אך כבר במפגש בחניה ברור שהשינויים הקלים לא קילקלו את העיצוב הכל-כך יפה ושלם שלה. כי כמעט כרגיל בסדרת ה-SL, מרצדס יצרה גם כאן מראה קלאסי חסר-גיל אך עתיר-קסם. בת חמש או לא, קשה למצוא הרבה מכוניות שיסובבו כך את הראש, ושיזכו לכל-כך הרבה מבטי קנאה. ואתם יודעים מה? בצדק.

ברור שה-SL מנחשת אותי ונפתחת מעצמה תודות לנפלאות הטכנולוגיה. וכמובן שהכל כאן חשמלי: מהגג שמתרומם כמו רקדן ביצירת בלט מודרני, ועד מכסה תא המטען, המושבים, ההגה, ואפילו קשת ההגנה בפני התהפכות. מתגים אחראים כמובן לייצוב תמיכות בגב, במותניים, לפני שתכוון את האוורור לאיזור הישבן ואת המסז' לכיוון הגב התחתון. בזמן שנותר אפשר לכוון את מערכת ה"דיסטרוניק" למרחק הרצוי מהרכב שלפנים. נו, בשלב הבא וודאי נחבר תקע לישבן ולא נצטרך אפילו להחזיק בהגה.

תא הנוסעים הנעים והמהודר זכה למספר שיפורים קטנים, והחשוב שבהם הוא תפעול יותר טוב וברור לתיבה האוטומטית דרך המנופים מאחורי ההגה. לצערי, בלם היד-רגל המעליב והכל-כך פשוט נותר במקומו, וכמוהו התפעול הלא נאה ומבלבל לבקרת השיוט-מגביל המהירות, מספר מתגים באיכות מפוקפקת וריכוז תפעול אורות ומגבים על מנוף אחד. למה מרצדס מתעקשים על כך? התשובה אחת - אמריקה.

כוח?

סביר להניח שכמו רוב לקוחות ה-SL, גם אתם חשבתם שיש לה מספיק כוח. אבל במרצדס המשיכו במסע הקסם הכוחני במסגרת מקצה השיפורים. וכיוון שה-SL שלרשותנו היא מגרסת ה-AMG הכוחנית, הרי שעם מגדש-על מייצר ה-V8 שלה 517 כ"ס (לעומת "רק" 500 בעבר). אלה מקצרים את הזינוק ל-100 קמ"ש ל-4.5 שניות. וזו אפילו לא הגרסה החזקה בהיצע. יש גם SL65, עם כמעט 100 סוסים נוספים...

צרפו לכך מומנט של 73.5 קג"מ (שזה בערך פי חמישה ממה שיש למאזדה 3 שלכם) ותבינו מדוע בכל לחיצה על המצערת משילה המכונית את 1,900 הק"ג שלה מהר יותר מחשפנית מקצועית בלאס וגאס. וכל הסופרלטיבים של הדבקת הגב למושב, והצוואר למשענת הראש, נכונים לגמרי. למען האמת, נראה לי שבאחד הזינוקים החזקים, הצלחתי להחזיר למקום חוליה בגב, ולבצע באותה הזדמנות ישור שיניים.

מד המהירות שמתקדם בהפרשים של 30 קמ"ש, רומז שה-SL מהירה באופן ממכר ומטעה. כי כמו ל-100, גם ל-200 היא מגיעה באותה קלות משכרת ומשקרת. ויחסי ההעברה הארוכים מאד, רק תורמים לאשליה. לא שהתירוצים האלה יעזרו לכם במשפט. האמת, לא שאני בדיוק זוכר, אבל צריכת הדלק עמדה על משהו כמו 4 ק"מ לליטר. לא רציני, נכון?

החוויה

וכל אותו זמן ממשיך מנוע ה-V8 לנהום ולבעבע, מייצר פס-קול בסגנון עדות שטוטגארט. לא יללת סופרן של אקזוטיקה איטלקית, לא בז טכנולוגי ממינכן, אלא גרגור מבעבע של קטר גרמני עם כוח מטורף. וגם זו, תאמינו לי, חוויה. והיא מתעצמת כאשר מפשילים את הגג. ואז פס הקול הופך הרבה יותר מוחשי. גרגור המנוע חוזר מההרים והעצים, עם הדהוד שמשתנה בהתאם לקרבה.

והגשם? הוא לא מפסיק אבל אני מגלה שלפחות ב-SL אפשר לרקוד בין הטיפות ולהישאר יבש. כן אפילו את זה היא יודעת לעשות. ובעזרת מסיט הרוח היעיל להפליא שחבוי בקשת המגן ומתרומם עמה (חשמלית כמובן), אני מקבל מזג אוויר חמים בתוך תא הנוסעים. אלו כמובן הם גם הרגעים הקסומים ביותר ברודסטר הגדולה בהם המהירות לא חשובה והחוויה גדולה.

מרצדס מספרת שה-SL עברה שינויים במערך מתלי ה-ABC וההיגוי. למרות שה-SL עדיין מרגישה כבדה בכניסה לפניות, התחושה היא כי יש חדות טובה מבעבר, עם שינויי כיוון נחושים יותר, שקולים ומדודים. שקולה שקולה, אבל לא צריך יותר ממעט התלהבות כדי לשלוח אותה להחלקות בכל פניה, עם בקרת יציבות מהבהבת שמתעקשת לנסות ולרסן, אבל לא תמיד מצליחה. הבלמים לעומת זאת, למרות השיפור, שיגרו רעד לא ברור לרגל ימין. מישהו, כך נראה, התעלל בהם לפני שהגיעה לידי.

הגיון, מה זה?

הרבה היגיון אי אפשר למצוא ב-SL, בוודאי שלא בגרסה הכוחנית הזו שעוטה מחיר יקר באופן בלתי נתפס כמעט. אבל זהו גם חלק מהקסם של המכונית הנדירה והכל-כך מיוחדת שמשלבת בין סגנון, איכות וטכנולוגיה לסמל מעמד שאין כמעט שני לו בארץ. זו הסיבה שאפילו אנחנו מגניבים איזה מבט מקנא כאשר אנחנו רואים אחת כזו ברחוב.