"הכביש בישראל הוא שדה קרב"
סקר שנערך עבור עמותת "אור ירוק" מגלה כי הציבור הישראלי מודאג יותר מאי פעם מהמצב בכבישים. לא רק שהדאגה מספר אחת - לפני פעולות איבה ואלימות - היא תאונות הדרכים, אלא שהמצב בכביש מפחיד את הנהג במיוחד. הפתעה: מבוגרים מצהירים כי הם מעורבים ביותר תאונות מצעירים
95% מהציבור בישראל חושש מהמצב בכביש בכלל ותאונות דרכים בפרט. מדובר באחוז גבוה יותר מאלה המודאגים מבעיות טרור, אלימות גואה או מערכת החינוך הקורסת. עד כדי כך, ש-87% מהם מסכים במידה זו או אחרת עם הגדרת הכביש כ"שדה קרב". כך עולה מסקר שפרסמה היום עמותת "אור ירוק", ונערך על-ידי ד"ר אורית טאובמן-בן-ארי ומכון "טלסקר". הסקר נערך בקרב 1,074 בני אדם, בגילאי 18 ומעלה, ומתייחס לכל שכבות האוכלוסיה.
עוד עולה מהסקר כי מרבית הציבור בישראל מודאג ממצב תאונות הדרכים, ומהטיפול הלקוי בהן. 73% השיבו כי לדעתם הטיפול בתאונות הדרכים שלילי, ושני שלישים סבורים כי לא נעשה די כדי למנוע אותן. עם זאת, רמה גבוהה יחסית של אופטימיות באה לידי ביטוי בתשובה לשאלה "האם ניתן לשנות את המצב על הכביש". 63% סבורים שהשקעה בחינוך, ענישה, תשתיות, העלאת המודעות ולימוד נהיגה נכונה, עשויים לסייע.

תאונת דרכים (צילום ארכיון: דני הרשקוביץ, מד"צ זק"א)
עוד מגלה הסקר שנערך ביולי (לפני פרוץ מלחמת לבנון השנייה), כי 41% מהנהגים הצהירו שהיו מעורבים בתאונות, מרביתם גברים בעלי השכלה בינונית ומעלה. למעלה ממחצית מהנשאלים השיבו כי הם מכירים אדם שהיה מעורב בתאונת דרכים.
מהסקר עולה תמונה מפתיעה למדי, לפיה מספר המעורבים בתאונות דרכים עם נפגעים (כפי שהצהירו) גבוה יותר בקרב נהגים ותיקים, לעומת נהגים צעירים. זאת, בניגוד לסטטיסטיקה שעליה מתבססים משרד התחבורה ומשטרת ישראל.
נוהגים מהר, לא שומרים מרחק
כשנשאלו בנוגע לעבירות תנועה, הודו 61% מהנהגים כי הם עוברים על המהירות המותרת. כמעט מחצית מהנשאלים אמרו כי הם אינם שומרים מרחק כראוי, וכשליש סיפרו לחוקרים כי הם משוחחים בסלולרי במהלך הנהיגה. עוד מפתיע לגלות כי כמעט חמישית מכלל הנשאלים (17%) אינם חוגרים חגורת בטיחות במקרים מסוימים.
מדאיג לא פחות, הוא הנתון לפיו 14% מהנהגים מודים ששתו אלכוהול לפני שעלו על ההגה. 8% הודו כי הם עוברים לעיתים צומת באור אדום, ו-9% אמרו כי הם עוקפים לעיתים על פס לבן.
בקרב הצעירים? בני 24-18, הודו 28% מהנשאלים שהם נוהגים במהירות מופרזת (לעומת 12% בקרב כלל הנשאלים), 13% דיברו בטלפון הנייד (לעומת 2%), 8% לא חוגרים חגורת בטיחות (לעומת 3% בכלל האוכלוסיה), ו-5% חוצים פס לבן, לעומת 2% בכלל האוכלוסיה.
נתון שוודאי לא יפתיע, מתייחס למשך הנהיגה. בעוד שכלל האוכלוסיה נוהגת בעיקר באמצע השבוע (2.4 שעות בממוצע לעומת 2.1 בסופי שבוע), צעירים
נוהגים יותר בסופ"ש - 3.3 שעות בממוצע לעומת 2.6 בלבד באמצע השבוע.
ומה צריכות הרשויות לעשות כדי למנוע תאונות דרכים? 22% מהנבדקים אמרו כי יש לשפר את החינוך בבתי הספר כבר מגיל צעיר. 18% ציינו כי דווקא ענישה חמורה יותר היא הנדרשת, בעוד 14% מבקשים הגברת אכיפה ופיקוח מצד המשטרה. תשתיות, הגורם שאחראי לפי מחקרים שנעשו בארץ לכמחצית מכלל התאונות, זכה להתייחסות רק מ-12% מהנשאלים, כאמצעי לצמצום מספר התאונות. בתחום הרשות המקומית סבורים 36% מהנשאלים כי שיפור תשתיות יביא להפחתת תאונות, ואילו 21% סבורים כי לכך יכולה לעזור מערכת חינוך והסברה יעילות יותר.
ולסיום, כאשר נשאלו המשתתפים בסקר כמה הם מאמינים במידת האכפתיות של נבחרי העם לתאונות דרכים, אמרו 64% מכלל הנשאלים כי לחברי הכנסת "לא-כל-כך אכפת", או "כלל-לא-אכפת". בהתחשב בעובדה כי עבור הנשאלים מהווה מכת תאונות הדרכים בעיה ראשונה במעלה בחברה הישראלית, אפשר להבין כמה אמון הם רוחשים למידת התייחסות הנבחרים למצוקות העם.