בימים אלה מונחת על שולחנם של חברי ועדת הכספים של הכנסת ההצעה לבטל את הטבת המס, שממנה נהנו עד כה המחזיקים ברכב צמוד ממקום העבודה.
רכבי ליסינג גורמים לעודף נסיעה ברכב הפרטי - ככה זה כשהנהג לא משלם את מחיר הדלק והטיפולים - ולפיכך גורמים לזיהום אוויר ולתאונות. מספר הנפגעים בתאונות בהן מעורבים רכבי ליסינג גבוה במיוחד, כי חברות הליסינג "חוסכות" בטיפולים לרכבים ובאבזור הבטיחותי (מספר כריות האוויר, למשל). בנוסף, היבואנים מעניקים לחברות הליסינג הנחה גדולה - שבאה על חשבונם של העשירונים הנמוכים יותר, שקונים רכב בעצמם, ובעצם "מסבסדים" את ההנחה הזו.
| עוד בנושא |
|
| כך הפכתי מספקן לפעיל למען איכות הסביבה / מייקל שרמר, סיינטיפיק אמריקן |
|
כיצד הצטברות העדויות לכך שהאדם גורם להתחממות גלובלית הביאו למהפך במחשבתו של הספקן הסביבתי, ושכנעו אותו שהגיע הזמן לעבור מספקנות - לאקטיביזם |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
אחד מתפקידי המס הוא לצמצם פעולות שליליות, גם אם הן חוקיות. כך, למשל, אף אחד לא מתכוון להוציא את העישון אל מחוץ לחוק, אבל המדינה מטילה מסים גבוהים על סיגריות, מגבילה מאוד פרסום סיגריות וכן הלאה.
הריבוי ברכבי הליסינג הוא תופעה שמזיקה לאינטרס הציבורי הרחב לא פחות מסיגריות. על-כן, ראוי היה, שהמדינה תטיל מסים כבדים על אחזקת רכב צמוד בשיטה זו. למרבה הצער, עד כה המצב היה הפוך - ולמרבה האבסורד, בעלי הרכב הצמוד נהנו מהטבת מס. עכשיו, סופסוף, מנסים לתקן את המעוות.
תגובת חלק מעובדי ההיי-טק לתכנית להעלאת שווי השימוש ברכב הצמוד היתה הפצצת חברי ועדת הכספים במיילים בנוסח: "נמאס כבר. אנחנו משלמים את רוב המסים במדינה, כדי לממן את העשירונים התחתונים, שלא משלמים כמעט מסים, ועכשיו רוצים לקחת מאיתנו עוד". הגישה שלי היא מעט שונה.
כמהנדס חומרה, אני מודה כל בוקר על כך שאני אחד מאותם מעטים שאוהבים מאוד את העבודה - וגם מתפרנסים ממנה היטב. עיני לא צרה באנשים שמרוויחים פחות ממני, ולפיכך לא משלמים כמעט מס הכנסה. נהפוך הוא: בין האנשים האלה יש מורים, רופאים מתמחים, עובדים סוציאליים ועובדי ניקיון במשרדי הממשלה. כל אלה עושים עבודת קודש, ומקבלים מהמדינה שכר עלוב ומשפיל. אם המדינה לא משכילה לשלם להם שכר ראוי, טוב שהיא משכילה, למצער, לגבות מהם מס הכנסה נמוך.
ובכלל, אני מציע לכם, שוכני הקיוביקים הסמוכים, להפסיק להסתכל כל הזמן בצייקנות למטה, אל האנשים שמרוויחים חצי או שליש מאיתנו, ולהתחיל להסתכל למעלה, אל האנשים שמרוויחים פי עשרת-אלפים מאיתנו: למשל, שרי אריסון, האחים עופר וכן הלאה וכן הלאה. לשם הולך הכסף הגדול באמת, ובזה צריך להילחם.
ההיי טק, הקטר של הכלכלה הישראלית, יכול להפוך גם לקטר של החברה בישראל, אם רק נדע להשתמש בתבונה בכוח הקנייה המצטבר הגדול שלנו. איך? הנה כמה דוגמאות.
- להקפיד לקנות בבתי עסק שיש להם תו חברתי
- תו זה מוענק חינם למעסיקים, שלא פוגעים בזכויות הסוציאליות של עובדיהם.
- לדרוש חשבונית מס, ולא לשלם "שחור" לבעלי המקצוע וה"חאפרים" למיניהם: למה לעזור לפרזיטים, שהמסים הגבוהים שלנו מממנים, בין היתר, את ההתחמקות שלהם מתשלום מס?
- לקנות בחנויות של חרדים: בבני ברק, בירושלים ובשכונת גאולה בחיפה - יש לאחרונה יותר ויותר חרדים שיוצאים לעבוד ומשלמים מס הכנסה. חשוב לעודד אותם (והחנויות שלהם גם יותר זולות).
כאיש היי טק, קורא לכם להעלות את שווי הרכב הצמוד לצרכי מס. עשו זאת - למען המוני החולים באסטמה ובסרטן כתוצאה מזיהום האוויר, למען נפגעי תאונות הדרכים, למען אלה שאין להם, ונאלצים כיום לסבסד מכיסם הטבת מס לאלה שיש להם.
תפקידכם כשליחי ציבור הוא להעמיד לנגד עיניכם את האינטרס של כלל הציבור. אל תתנו לגשם האי-מיילים שנחת עליכם לבלבל אתכם. אל תתרגשו מהדאגה המזוייפת לגורל תעשיית ההיי טק וליצוא בכלל, שמעלים חלק מאנשי ההיי טק, שישנו שינה עמוקה כשהמדינה הלינה שכר לעובדי הרשויות המקומיות וניצלה באופן מחפיר את עובדי הקבלן במשרדיה, ונזכרו לדאוג לפתע לגורל המדינה וחוסנה הכלכלי והחברתי רק עכשיו, כשזה נוגע לכיס שלהם.
