ישראלים אבלים על ההרוגים בבית חנון

לקוראי מודעות האבל בעיתון "הארץ" נכונה בימים האחרונים הפתעה, לאחר ששלושה ישראלים רכשו מודעת אבל שבהן הביעו את צערם העמוק על מות אזרחים פלסטינים בבית חנון. את המודעה האחרונה פרסמה אתמול (ד') עדנה קוברסקי מהרצליה. עלות כל מודעה מסתכמת בכ-2,800 שקלים.

קוברסקי כתבה במודעה, שכוונה למשפחת עתאמנה, ש"היא מרכינה ראש בבושה ללא שיעור וצער עמוק נוכח אסונכם הכבד. הציבור הישראלי השפוי מוזמן לצרף תנחומיו". קוברסקי אמרה ל-ynet שמאז שעות הבוקר קיבלה טלפונים מישראלים שלדבריה חפצים לפרסם מודעה דומה בעיתון. "פרסמתי את המודעה בשל הבושה הגדולה על מה שאנחנו עושים. על כל ההרוגים והפצועים קשה הנמצאים בבית החולים איכילוב". בעקבות פרסום המודעה התקשרו לקוברסקי בני משפחות ההרוגים הפלסטינים כדי להודות לה על המחווה.

מודעת האבל מתוך עיתון "הארץ"

משה שמחוביץ' מירושלים היה הראשון לפרסם מודעה בנושא. לדבריו, אחרי יומיים שבהם הסתובב מתוסכל וכואב בעקבות האירוע בבית חנון, החליט לעשות מעשה. "חשבתי שזה פשע מלחמה מה שאירע בבית חנון. מאוד הפריע לי שחפים מפשע נהרגים. אחת לכמה שנים אני יוצא מהאפילה, אבל האירוע הזה היה חריג והחלטתי להתבטא. החלטתי לפרסם מודעת אבל כי חשבתי שמכתב למערכת זה דבר סלקטיבי ולא בטוח שהיו מפרסמים אותו. וגם אם כן, המכתב היה עובר עריכה".

לשמחוביץ', בן 71, דעה נחרצת לגבי פעולת צה"ל בבית חנון. "זו חוכמה קטנה להפעיל סוללת תותחים ואחר-כך להגיד שזו טעות. פעם אומרים שזה פגז אחד, אחר כך טוענים שהיו שניים, ולאחר מכן מספרים שנורה מטח שלם". לדברי שמחוביץ' בימים האחרונים פנו אליו מספר אנשים שחשו הזדהות עם תוכן המודעות וביקשו לפרסם מודעות נוספות. "האנשים שממשיכים את דרכי הם אנשים מהיישוב, גימלאים, שאני מניח שיכלו לעשות בכסף שימושים אחרים. לאנשים איכפת ואני מכבד מאד את זה".

על הירי הקטלני לעבר שדרות אתמול בבוקר, אמר שמחוביץ': "לצערי, המודעה שלי קבורה עכשיו עמוק בשדרות. אם לא היה פיגוע אולי המודעה היתה עושה קצת רעש, אבל הפלסטינים ירו לעצמם ברגל. השתנתי נגד הרוח ואחר-כך התברר שהרוח הזו הפכה לסופה".

ומה יהיה בעתיד? הכיוון בעיני שמחוביץ' ברור. "שוב תהיה תגובת נגד. שוב הרג חפים מפשע. עכשיו יבוא צה"ל ויירה עוד ועוד פגזים, ימותו אזרחים וימשיך ההרג בשם החללים, בגלל החלולים. נתנו לסופר דויד גרוסמן במה לנאום בפני 100 אלף איש, מיליוני צופים בטלוויזיה, ברדיו ובעיתונות, ובסוף לא היה שום שינוי. אז אם לא לגרוסמן, בטוח שהמודעה שלי לא תעשה שינוי.

"שום דבר לא ייגמר כי כנראה שהמולך לא שבע. לדעתי צריך להתאפק, לנשוך שפתיים, ללכת לפלסטינים ולהציע להם הצעה שאי אפשר לסרב לה. הרי השורה התחתונה במאבק המטופש הזה היא די ברורה - העם הפלסטיני בסוף יקום ויחייה במדינה שלו", אמר.