למה לפעמים ה-DVD איכותי מהתקליט

לאחרונה קניתי את ה-DVD של מופע הצדקה שיזם ג'ורג' הריסון ז"ל Concert for Bangladesh בשנת 1971. תקליט חובה למען אוהבי התקופה ובכלל. משתתפים בו ג'ורג' הריסון, רבי שנקר, לאון רסל, רינגו סטאר, אריק קלפטון, בוב דילן, בילי פרסטון, רוי אוביסון ועוד רבים וטובים.

את התקליט של ההופעה קניתי לפני מספר שנים ואותו אני מאוד אוהב.

ה-DVD הוא מהדורה מוגבלת עם ראיונות עם האמנים והמפיקים, ספרון מהודר המכיל אלבום תמונות ותאור האירוע, גלויות עם תמונות

 מההופעה, צילום של דף הנייר עליו כתב הריסון שיר אשר נכתב במיוחד להופעה והוקדש לבנגלדש, מדבקה של לייבל החיפושיות Apple Records, רפרודוקציה של פוסטר ההופעה ואפילו ראיון עם קופי ענן המשבח את פועלו של ג'ורג' הריסון.

בקיצור, חגיגה לכל מעריץ של הריסון ושל חובבי התקופה. קרוב לשעתיים של שכרון חושים, התרגשות ואנרגיה של הופעה מעולה שמצליחה לרגש גם לאחר 35 שנים.

ניתן לחוש באנרגיות המיוחדות שהיו בהופעה, בהתרגשות של האמנים וג'ורג' הריסון זכרונו לברכה בראשם שהרגישו שהם מופיעים למען מטרה נעלה. יש לזכור כי זה היה אחד ממופעי הצדקה הגדולים הראשונים שנערכו.

בתפריט ה-DVD ניתן לבחור להאזין לכותר באיכויות השמע:

• DTS
• Dolby Digital 2.0
• Dolby digital 5.1
  

כלומר, אין אפשרות להאזין בפורמט PCM איכותי ולא דחוס כפי שהוקלט במקור. PCM הנו פורמט סאונד המקובל ב-CD והוא משלב סטריאו בתדר דגימה של 44.1Khz. פורמט זה נחשב לאיכותי לעומת Dolby Digital ו-DTS, שיכולים להכיל מידע רב ערוצי (סראונד) אבל המידע דחוס ואיכותו נופלת מאודיו CD.

התחלתי לשמוע את ה-DVD ב-DTS, כלומר בסראונד מלא, הופעה מקיפה אותך מכל הכוונים, אני מעדיף בדרך כלל לשמוע מוזיקה בסטריאו, אבל בסך הכל פס הקול נשמע לא רע.

התקליט מול ה-DVD

הייתי בטוח שכמו באלבומים רבים גם במקרה הזה הסאונד המקורי בתקליט יהיה חם ואיכותי יותר.

כדי לבדוק את התאוריה החלטתי לבצע השוואה ראש בראש בין השניים.

בקרב אודיופילים רבים רווחת הדעה כי תקליט נשמע איכותי יותר מתקליטור או די.וי.די, וכי פטיפון איכותי יתן תוצאה איכותית יותר ממכשיר CD.

ישנן מספר סיבות לכך. הראשונה היא כי לפני כ-15שנה, כאשר הומצא ה-CD, העברת המוזיקה מסלילים ל-CD נעשתה במקרים רבים באיכות נמוכה, Remasters שנעשו בשנים האחרונות ישמעו בדרך כלל באיכות טובה יותר מ-CD שנעשה לפני עשור.

הסיבה השניה היא כי הדורות הראשונים של מכשירי ה-CD לא היו איכותיים מספיק והסיבה השלישית היא כי הסאונד בתקליט הוא בעל טווח דינמי דחוס ולכן ישמע טוב יותר לחלקנו.

יוצאים לדרך

התחלתי לבצע את ההשוואה בין ה-DVD לתקליט. כחובב ויניל מושבע, הייתי רוצה לומר שהתקליט ניצח אבל אתן לכם לשפוט.

ההתרשמות שלי מן ה-DVD הנה כי טכנאי האולפן עשו עבודה טובה ופס הקול שוחזר בצורה טובה וברורה וללא ללא באס מנופח או בהירות מוגזמת. הדבר היפה, זה שהכריע את הכף היה כי בוצע MIX מחודש ובאלנס שנעשה בין הכלים והזמרים, כלים שנשמעו חלשים יותר קיבלו חיזוק במקומות שצריך.

דוגמה מאוד ברורה ניתן לשמוע בשיר While my guitar gently weeps אשר בוצע במקור על ידי הביטלס בהשתתפות אריק קלפטון ולקוח מתוך האלבום הלבן.

בסוף השיר מבוצע דואט בין ג'ורג הריסון לאריק קלפטון, בגירסת התקליט קשה לשמוע את נגינת הגיטרה של הריסון ודואט הגיטרה בין קלפטון להריסון פשוט הולך לאיבוד. ב-DTS כל אחד מהאומנים מושמע בעוצמה זהה קלפטון בוקע מהרמקול הימני והריסון מהמרכזי.

גם ב-Dolby Digital 2.0 48Khz הדואט נשמע ברור.

ומה עם התקליט אתם שואלים? התקליט אשר עבר מי יודע כמה ידיים ונחרש לא מעט פעמים החזיר מלחמה שערה בשארית כוחותיו. האזנתי מספר פעמים לקטעים ששמעתי קודם, שוב האזנתי ל-DVD ועוד פעם להתקליט.

יש מקום גם לדימיון

תקליט פחות מפורט אבל יש לו יותר אופי, עוד כמה הרמוניות, הפטיפון מוסיף נפח ומן הסתם מוסיף צבע קצת פחות טבעי לסאונד.

מצדי שני, את מגע הקסם המסתורי של המחט, את הפלא שיוצר צלילים קסומים וחמים שמרחפים באוויר ברכות, עוטפים ומלטפים את המאזין - את כל אלה אי אפשר לקחת ממנו.

כנראה שפירוט זה לא הכל בחיים, יש גם מקום לדמיון, להאזנה למוזיקה בעיניים עצומות ואולי גם לנוסטלגיה. הפטיפון והתקליטים שלי ושל רבים מחברי ישרת אותי למשך שנים רבות ואני לא רואה כיצד הוא יוחלף בקרוב באמצעי מודרני כזה או אחר.

תוצאות המבחן? לדעתי אין מסקנה ברורה והשורה האחרונה מבחינתי היא שמוזיקה מכשפת ולא משנה באיזה פורמט.

עוד ב-Hometheter.co.il:

• שיטה חדשה להפצת תוכן HDTV בארה"ב
  

• רשת החשמל בשירות הבית החכם