לא רק בישראל: אורז עם שעועית בנוסח יפן

נראה אם תנחשו מה משותף לאמא שלי ולשמעון פרס. שניהם מצליחים להכות את הגיל בעוז ובצורה מעוררת קנאה וגם ניתן להגיד על שניהם שצעירותם מביישת את זקנתם ושהם כמו יין טוב, משתבחים עם השנים, אבל אני דווקא חשבתי על משהו אחר: על שניהם נאמר כי הם חתרנים בלתי נלאים. פרס, כידוע, קיבל את המחמאה המפוקפקת הזו בספר ההוא ואילו אמא שלי, ברגע שכף רגלי דורכת על מפתן ביתה, נכנסת לפעולה כאשר המטרה המקודשת היא להאביס אותי (ושלא לדבר על הדרדסים) בכמה שיותר מתבשיליה.

לא עוזרות מחאותי אודות הדיאטה שאני מבצעת בחוסר הצלחה ממשי מזה 10 שנים - בשביל אמא שלי אני תמיד יפה ורזה. " נו טוב אולי את צריכה להוריד 2-3 קילו", היא מודה, גם כשהאמת הכואבת היא שאני צריכה להוריד 10, "אבל את יודעת שאצלי הכל דיאטה" היא מציינת.

האומנם?

בישול אצל אמא שלי נראה כך: ארבעה סירים על הגז עם שמן ובתוכם מיטגן לו בעליזות בצל קצוץ. תוך כמה דקות כל סיר יהפוך לתבשיל אחר: באחד - צלי עוף ותפוחי אדמה, בשני - צלי פלפל - מין מטבוחה אשכנזית, בשלישי - צלי שעועית ירוקה וברביעי - צלי אורז. אחרי שנות הגלות בארץ השמש העולה אני כבר לא מורגלת באוכל מטוגן, כל שכן בבצל שזוף ואני מתחננת בפניה: "אמא, בבקשה, אל תשחימי את הבצל, רק עד שיהיה שקוף". "אין בעיה", היא אומרת לי," הנה תראי איזה יופי אני משקיפה", ובוחשת את הבצל במרץ עד שהוא כבר כמעט משחיר.

אמא שלי מתנהלת כמו סופת הוריקאן במטבח, בדיוק כמוני, הוא מבשלת בכל עת - כשהיא עצובה או שמחה, מוקפת חברים או בודדה. הבישול הוא תרפיה בשבילנו ומזור לכל המיחושים. במטבחה ובמקררה מצטברים להם סירים על גבי סירים - מה זה משנה אם נשאר מאתמול? היום יום חדש. אצלי כמות הסירים יותר שפוייה, כי בארץ שמש העולה סיר (או ליתר דיוק תכולתו), עולה לפעמים 100 דולר למרבה הצער. אני מגיעה לארץ לביקור מיפן ואחרי 24 שעות טיסה, דבר ראשון שאני עושה זה ניגשת למקרר ומתחילה לסדר ולארגן מחדש. " שלא תזרקי לי את זה", היא נלחמת קרב מאסף הירואי, "זה מאתמול". אני מרחרחת בחשדנות ואומרת בספק: "את בטוחה?"

ונחזור לארבעת הסירים המהבילים על הכיריים. מכל סוגי הצלי שהיא מכינה אני הכי אוהבת את צלי האורז: זהוב ופריך במידה, שאותו מעולם לא הצלחתי לשחזר בהצלחה במטבחי הקט.  ביפן, כידוע, האורז לרוב לבן, דביק ותפל משהו. עם השנים, למדתי כי ליפנים המון סוגי אורז שאינם לבנים כלל - זהובים, עם הפתעות בפנים, ועם שלל טעמים.

לתוך סיר האורז החשמלי המבורך (פרטים בהמשך) זורקים היפנים בנוסף לאורז ולמים שלל הפתעות בדמות חתיכות של עוף או פירות ים ותיבול מסורתי בדמות השילוש הקדוש: רוטב סויה, סאקה ומירין. והתוצאה: אורז (כמעט) כמו של אמא: זהוב ופיקנטי. אבל אם אין מי שיאביס בסביבה ומישהו לבוא אליו בטענות אז מה זה שווה?

ציוד מטבח יפני בסיסי. סיר חשמלי לבישול אורז        (צילום: איריס ז'ורלט)

סיר אורז חשמלי - חובה בכל בית יפני

אין ספק כי מאז ההמצאות של נורית החשמל, הגלולה והטלפון הסלולרי לא נודעה המצאה כה גאונית - זורקים לסיר אורז ומים, לוחצים על כפתור הקסמים ואחרי 40 דקות בערך יש אורז טעים שהתבשל בישול איטי.

ביום שבת זורקים לסיר כנ"ל ויוצאים, כשחוזרים האורז מוכן ואפשר ישר לאכול, ובערב אוכלים מהשאריות שנשארו חמות במכשיר. עקרות הבית היפניות עושות את התרגיל הזה בלילה ואז יש אורז טרי למחרת השכם בבוקר. בנות ישראל הכשרות בטוקיו משתמשות בסיר החשמלי השכם והערב ומבשלות בה גם אורז אדום צהוב ואורז עם הפתעות ואפילו מג'דרה בהצלחה רבה

ועכשיו נעבור לשלב האיומים:

על פי בדיקתי, כרגע לא ניתן להשיג סיר חשמלי לבישול אורז בארץ הקודש. דויד אלישע מ'אימו' הבטיח להושיע. אנא הפעילו לחץ פיזי מתון עליו ועל בעלי הענין האחרים. מובטח לכם: חייכם הקולינריים עומדים להשתנות!

אוסקיהאן - אורז עם שעועית אזוקי

מתכון של הגב' מאסאקו נאקאמורה

מאסאקו יודעת לספר כי את האוסקיהאן המסמל עיתות חגים מועדים לשמחה וששון חגיגות ושמחה, אוכלים כשהתינוק הוא בן 100 ימים ושמים לו מעט בפה באופן סמלי. גם בימי הולדת אוכלים את המעדן ואפילו כאשר הבת המתבגרת מקבלת בשעה טובה את המחזור. השבוע חגגו ביפן את החג הנקרא ביפנית שצ'י-גו-סאן (שבע-חמש-שלוש). בעבר תמותת הילדים הקטנים ביפן היתה גבוהה ולכן היו חוגגים כאשר הבנות הגיעו לגיל שלוש ושבע והבנים לגיל חמש. ומה אוכלים בחג הנ"ל אחרי שהולכים למקדש עם הצאצאים עטויי הקימונו? אוסקיהאן כמובן.

המרכיבים:

3 כוסות אורז יפני דביק

1/3 כוס פולי אזוקי - שעועית יפנית אדומה קטנה ומתוקה, אפשר להחליף בשעועית אדומה רגילה

2 כוסות מי בישול של פולי האזוקי

להגשה: זרעוני שומשום שחור ומלח גרוס

אופן ההכנה:

1. שמים את פולי האזוקי עם עם המים בסיר קטן ומביאים לרתיחה. מרתיחים דקה ומסננים את המים.
2. מוסיפים  מים נקיים (בערך כוס וחצי), מביאים לרתיחה, מורדים את הלהבה ומבשלים על אש קטנה כעשרים דקות, או עד שהפולים מתרככים. שומרים את מי הבישול.
3. שוטפים את האורז כמה פעמים במים זורמים, על מנת להיפטר מעודפי העמילן. מכניסים לסיר החשמלי את האורז, המים והפולים ומפעילים. אם אין סיר חשמלי: מכניסים לסיר, מביאים לרתיחה ומבשלים על אש קטנה מאוד כעשרים דקות או עד שהנוזלים נעלמים. משאירים את הסיר מכוסה עשרים דקות.
4. לפני ההגשה מערבבים היטב לקבלת צבע אדמוני, בוזקים שומשום שחור ומלח גרוס למעלה ומגישים מיד.