מישהו זוכר את החקירה נגד הבנקים?
לפני שנתיים פתחה רשות ההגבלים העסקיים בחקירה גלויה נגד הבנקים הגדולים, בחשד שהם מתאמים ביניהם את העמלות. עד כה לא הסתיימה החקירה. ראש מחלקת החקירות לשעבר ברשות טוען: "החקירה תקועה". גורם אחר המעורה בחקירה מוסיף: "הבנקים ראו שהחקירה תקועה והתחילו שוב לחגוג עם העמלות"
השבוע הצליחו אזרחי המדינה להתאחד, כמעט כולם, נגד גורם אחד: הבנקים. אחרי שנה שבה התחייבו שלא להעלות את העמלות שהם גובים מלקוחותיהם, העלו 3 הבנקים הגדולים את העמלות: בנק לאומי העלה לפני 3 שבועות, דיסקונט העלה בשבוע שעבר ופועלים העלה השבוע.
כרגיל, גררה אחריה העלאת העמלות תגובות נזעמות של חברי כנסת, פקידים בכירים, ארגונים צרכניים וחברתיים, פובליציסטים, וגם מבול של תגובות קוראים באינטרנט. בין השאר, קראו רבים מהמגיבים הנזעמים "לפתוח בחקירה פלילית נגד הבנקים, בחשד שהם פועלים כקרטל".
רעיון חדש? האמת היא שחקירה כזאת כבר מתנהלת, בגלוי, נגד הבנקים המסחריים זה שנתיים. ב-29 בנובמבר 2004 פתחה מחלקת החקירות של רשות ההגבלים העסקיים - הגוף האחראי על טיפול במונופולים וקרטלים בישראל - בחקירה גלויה נגד הבנקים הגדולים בישראל, בחשד שהם מבצעים ביניהם, לכאורה, תיאום - עבירה שמשמעותה הוא קיום קרטל.
החקירה נפתחה אחרי קרוב לשנתיים של חקירה סמויה. חוקרי רשות ההגבלים נכנסו למשרדי ההנהלה והסניפים של בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק דיסקונט ובנק מזרחי, בדקו מסמכים, חקרו עובדים, וכיוון שמדובר בחקירה גלויה - גם הודיעו על קיומה בתקשורת. שנתיים עברו, ורשות ההגבלים טרם גיבשה מסקנות.
"אין כל פעולה חקירתית"
מה עלה בגורל החקירה? מאיר גלבוע, לשעבר ראש מחלקת החקירות ברשות ההגבלים, אומר: "למיטב ידיעתי, זה כמה חודשים לא נעשתה כל פעולה חקירתית בתיק הזה".
גורם ברשות ההגבלים מכחיש את דבריו של גלבוע: "החקירה נמשכת. העיכוב נובע מהעובדה שמדובר בחקירה סבוכה מאוד".
הממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, סירבה להגיב לטענתו של גלבוע, בטענה שרשות ההגבלים אינה יכולה למסור מידע על חקירה פעילה.
"לרשות יש עדויות על תיאום בין הבנקים"
העילה הרשמית לפתיחה בחקירה הייתה סירובם של הבנקים לתת אשראי לרשויות המקומיות. באותה תקופה חוקקה הכנסת חוק, שהעניק לרשויות פטור חלקי וזמני מתשלום חובותיהם לבנקים, כדי להקל על המצוקה הפיננסית של הרשויות. הבנקים, שניהלו קמפיין משותף נגד החוק, הודיעו כי יפסיקו לתת אשראי לרשויות. חוקרי רשות ההגבלים חשדו כי ההחלטה מעלה חשד שהבנקים מתאמים ביניהם, לכאורה, את ההחלטה למי לתת אשראי ולמי לא.ואולם, גורם המכיר את פרטי החקירה טוען כי "הסיבה האמיתית לחקירה הייתה חשד שהבנקים מתאמים ביניהם, לכאורה, את העמלות שהם גובים מלקוחותיהם. רשות ההגבלים יצרה ספין תקשורתי כאילו הסיבה לחקירה נגד הבנקים היא החרם על הרשויות. האמת היא שהחרם היה רק טריגר לפתוח בחקירה, בשל חשדות חמורים בהרבה.
"רשות ההגבלים גבתה עדויות של עובדים בבנקים שאמרו כי הבנק שבו הם עובדים מתאם את פעילותו עם בנקים אחרים. הרשות מחזיקה מסמכים ותכתובות פנימיות של עובדים בבנקים, שעדכנו עובדים אחרים על פגישת שלהם עם עמיתים בבנקים אחרים, בנוסח: 'נפגשתי עם עובד מהבנק ההוא ודיברתי אתו, לפיכך, נדרש לבצע כך וכך'. הרשות בדקה גם תיאום בנושא הריביות, בנושא מיקום הסניפים ובנושאים אחרים, אבל עיקר המידע שהגיע לידיה הוא בנושא העמלות".
מדוע הבנקים צריכים לתאם ביניהם, לפי החשד, את גובה העמלות? אם בנק אחד מעלה את העמלות, למה שהמתחרים שלו לא "יראו כי טוב" ויעלו אותן גם הם, בלי לתאם אתו?
"העלאה כזאת צריכה להתחיל בתיאום עמדות. כל אחד מהבנקים היה חושש להיות 'האיש הרע' הראשון שמעלה את העמלות, אם הוא לא היה יודע שהאחרים ילכו בעקבותיו. ברגע שהבנקים מתאמים ביניהם את העלאת העמלות, מספיק שאחד מהם ייתן את הסימן והשאר כבר ילכו אחריו, כיוון שכוח המיקוח של הבנקים הוא ממילא נמוך מאוד".
מה עלה בגורל החקירה?
"החקירה קפאה. כבר יותר משנה היא לא מתקדמת. למיטב ידיעתי, כרגע אין חוקר שמופקד על התיק. אני מניח שמלכתחילה הם לא הבינו את חשיבות התיק, ומצד שני היה אינטרס של אנשים שלא לחקור את התיק. ברשות ההגבלים העסקיים יש מצגת, שרונית קן ראתה ומודעת לקיומה, שכוללת את מסקנות החקירה ואת החשדות הקיימים נגד הבנקים, אבל לא עושים בה דבר.
"הפסקת החקירה מעודדת את הבנקים. במשך שנה-שנתיים, הבנקים ישבו בשקט וכמעט לא העלו את העמלות. עכשיו הם מבינים שהחקירה מעלה אבק, אז הם חזרו להשתולל".
ברשות ההגבלים סירבו להגיב על הטענות. מבנק הפועלים נמסר: "ב-29 בנובמבר הגיעו חוקרים מרשות ההגבלים למשרדי ההנהלה הראשית של הבנקים ונטלו מסמכים שונים. הרשות לא מסרה לבנק מה נושא החקירה. ביולי 2005 התבקש הבנק להמציא לרשות חומר נוסף. בנוסף, הוזמנו כמה מעובדי הבנק במשרדי הרשות". בבנק דיסקונט ובבנק לאומי סירבו להגיב.
"להכריז על הבנקים כקבוצת ריכוז"
האם רשות ההגבלים העסקיים יכולה לעשות משהו בנושא עמלות הבנקים, פרט לחקירת החשדות הפליליים נגד התנהלות הבנקים? לכאורה, ניתן להכריז על הבנקים כ'קבוצת ריכוז', וזאת, גם אם יתברר שאין אמת בחשדות הפליליים לגבי תיאום בין הבנקים. קבוצת ריכוז היא קבוצת חברות שמתפקדות ביחד כמונופול, וזאת, בלי קשר לשאלה אם מנהלי החברות מתואמים ביניהם או שהם מנצלים את כוחם בלא תיאום.
במידה שיכריזו על הבנקים כקבוצת ריכוז ניתן יהיה להטיל עליהם הגבלות שונות, כמו אלה שמוטלות על מונופולים. כך, למשל, תוכל רשות ההגבלים לדרוש מהבנקים להגדיל את שקיפות המידע שהם מעבירים לציבור ולהקל על מעבר הלקוחות בין בנק לבנק. צעדים כאלה יחייבו את הבנקים להיות זהירים יותר בבואם להעלות עמלות.
ועדת הכלכלה של הכנסת מנסה לחוקק חוק שיחייב את רשות ההגבלים להכריז על הבנקים כקבוצת ריכוז. ואולם, לא ברור מדוע רשות ההגבלים לא עשתה זאת עד עכשיו בעצמה.
"רשות ההגבלים יכולה, וצריכה, להכריז על הבנקים בתור קבוצת ריכוז", אומר גלבוע, "הרשות גם שקלה בעבר להכריז עליהם כקבוצת ריכוז, ולא ברור לי מדוע היא לא עושה זאת".
ואילו גורם ברשות ההגבלים טוען: "רשות ההגבלים הייתה מעוניינת להכריז על הבנקים כקבוצת ריכוז, אך אינה יכולה לעשות זאת בגלל מגבלות חוקיות. הרשות מנסה לסייע למהלכים חקיקתיים בכנסת שיאפשרו הכרזה כזאת, וירחיבו גם את סמכותה לטפל בקבוצת ריכוז. אם המהלך הזה יצליח, המצב יוכל להיות אחר מאוד לגבי הבנקים. בין השאר, עשויה הכנסת לשנות את החקיקה כך שתאפשר להגביל את עמלות הבנקים כתוצאה מעצם היותם קבוצת ריכוז".
הממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, סירבה להגיב.
