אני צופה בפרסומת החדשה של בזק בטלוויזיה ולא מאמין: זה מה שהם בחרו לספר לנו? זה מה שימכור את מצלמת האינטרנט שלהם? זה המסר של חברה שמתהדרת בתרומה החברתית שלה? זה מה שהרשות השניה מאפשרת לפרסם, אבל מונעת תמונה של ציצי חשוף למחצה?
אני יודע שזו חברת הפרסום שמנהלת את הקמפיין. אני מתאר לעצמי שהרעיונאים והמפיקים שלהם יזמו את עלילת סרט הפרסומת המרושע הזה אבל בזק היא זו שנתנה למסר העובר שם יד ומממנת אותו,
| קמפיין חדש |
|
| בזק תשיק מחשב מדיה סנטר וטלפון Wi-Fi / דן פרידמן |
|
במסיבת עיתונאים שקיימה היום (א') בזק, הציגה החברה את מפת הדרכים שלה לשנה הקרובה, הכוללת מצלמות רשת, שדרוג פתרון הרשת הביתית המבוסס על קו הטלפון, "מדיה סנטר" וטלפון Wi-Fi |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
והרשות השניה היא זו שנתנה לו אישור להיכנס לכל בית בישראל.
בזק רוצה למכור את מצלמת האינטרנט הביתית
ולשווק לנו את השימוש בה. אין ספק שזהו שירות שיש לו שימושים חיוביים וחשובים. ברור שזהו מכשיר ושירות המנצלים ביעילות ובאפקטיביות את רשת האינטרנט העכשווית, בעלת המהירות והקיבולות האדירות, ושל הטכנולוגיות האחרונות של וידיאו אינטרנטי. אני מכיר שימושים מצוינים לשירות שכזה ויכול להעלות בדעתי עוד הרבה כאלו.
אבל למה להשתמש בסיפור שלילי דווקא? למה בזק בוחרת לפרוץ עם המוצר שלה לתודעת הציבור בסיפור מרושע על ילד שקרן, אמא שלא מאמינה לו ובילוש נסתר בתוך המשפחה? מדוע המסר צריך להיות: "אל תאמין לילד שלך, אל תטרח אפילו לחנך אותו להיות ישר ולומר את האמת, עקוב ובלוש אחריו ותפוס אותו בקלקלתו"?
סביר שבזק לא רוצה ליצור אסוציאציה בין מצלמת האינטרנט לביטויים שליליים כמו "האח הגדול".
סביר גם שבזק לא רוצה לתת רעיונות לילדים המעודדים אותם לשקר. בפרסומת הזו היא עושה לא פחות גרוע מזה.
כילד – הייתי ממש נעלב מהפרסומת הלא-מחמיאה הזו, בלשון המעטה.
כהורה – הייתי עלול לאמץ את "שיעורי הדרכת הורים" של בזק ולעשות טעות חינוכית מטופשת בעליל.
כצופה טלוויזיה – אני בז לבזק על הקריצה הצינית והמחוצפת על שימוש בסיפור רע שכזה על-מנת לקדם את מכירותיה.
כצרכן – אני מצטרף להמונים המוחים כנגד בזק על נזק חדש שהיא מוסיפה לאוסף הנזקים שלה.
איפה המועצה לשלום הילד? היכן ועדת הכנסת? ואיפה מועצת הרשות השניה?
הצהרת זכויות הילד בישראל,
עליה אמונה המועצה לשלום הילד, קובעת כי "זכותו של כל ילד להיות מוגן מפני: ניצול לא הוגן... בפרסום... העלולה לפגוע... בחינוכו.. חשיפה פוגעת באמצעי התקשורת" (סעיף 7).
אז מישהו מגן על הילד הפגוע? למישהו איכפת? גם הוועדה לזכויות הילד של הכנסת עסוקה
בהחלטות מטופשות בדבר חסימת אתרים במקום לטפל בפגיעות "שוליות" כמו בפרסומת הזו, שדווקא הן אלו שמביאות נזק והשפלה בעליל.
מדריך האתיקה
לשידורי פרסומת בטלוויזיה קובע כי "לא ישדר בעל זיכיון תשדיר פרסומת שיש בו משום פגיעה בטעם הטוב, בכבודו של אדם או ברגשות הציבור" (ועוד הרבה מלל שכזה), אז איפה מועצת הרשות השניה? דווקא ציצי זה מה שפוגע ברגשות?
כאמור, לא חסרים שימושים חיוביים וחשובים אפשריים במצלמת אינטרנט ביתית. אפשר לצלם ולהדגים אותם בסרטונים משובחים ולקדם מכירות גם מבלי להיות מרושע וציני.
לדוגמה: קשר של מורה וכיתה עם ילד חולה בבית, השגחה ושמירת קשר חם עם סבתא קשישה ובודדה בביתה או בבית-אבות, אבטחת דירה מפני פורצים, קשר עם בן/בת-זוג הנמצא בנסיעה רחוקה, השגחה על תינוק הנמצא בחדר אחר או קומה אחרת, ועוד ועוד.
אבל בזק בחרה – בבעיטה אופיינית בדלי החלב שאותו כבר החלה למלא לאחרונה (למשל: תרומה כספית נאה לאלו"ט,
התנדבות חינוכית מרשימה,
תרומה מרשימה של אינטרנט וטלפון חינמיים לתושבי
הצפון במלחמה) – לשים לעצמה רגל ולהזיק שוב. לא רק להזיק לאנשים על-ידי שימוש במסרים אנטי-חינוכיים, פוגעים ודוחים אלא, שוב, גם להזיק לעצמה.
הם אומרים לנו: "בזק – בכל עתיד שתבחר". אני בוחר את העתיד שלי עם חברה שיש לה ערכים חברתיים ורגישות אישית נעלים יותר.
"מרושתים": לבלוג המלא
