עשרות אלפים מבני העדה האתיופית הגיעו היום (א') לירושלים, כדי לחגוג את חג הסיגד אותו הם מציינים מדי שנה. השנה הגיעו לאירוע רבים יותר מבני העדה, וההסבר לכך לדבריהם הוא "ההרגשה שלא מכירים ביהדותנו".
חג הסיגד הינו חג הכיסופים לירושלים. באתיופיה היו הקייסים מתפללים לכיוון ירושלים על ראש ההר, כשכל אנשי הכפר מצויים בתחתית ההר. הם התפללו, צמו, וביקשו לחזור לירושלים.
חג הסיגד (צילום: דודי ועקנין)
בני אקלום (28) סטודנט לביולוגיה בבר אילן, הגיע לתפילה בירושלים כדובר מטה המאבק נגד מדיניות האפליה, שהוקם על ידי הדור הצעיר של הקהילה האתיופית. אקלום מוצא קשר ברור בין הכמות הרבה של המתפללים השנה לבין היחס שמקבלים בני העדה. "פעם בשנה אנחנו עולים לירושלים ומתפללים בארמון הנציב עם הפנים להר הבית, בתפילה לבנייה מחודשת של בית המקדש. השנה ישנה התעוררות בגלל המאבק נגד האפליה שבמרכזה נמצאת הרבנות ויחסה ליהודי אתיופיה".
לדבריו, "בני הקהילה האתיופית נתפסים עכשיו בתודעה כמי שמעמדם בחברה הישראלית הוא לקוי הן כיהודים והן כישראלים. באיזו עדה ישנו רב מיוחד שמטפל בהם? רק ליהודי אתיופיה הקימו רב ראשי מיוחד. ישנו כאן חיבור בין האפליה לבין חג הסיגד מכיוון שיהדותנו מוטלת בספק על ידי המדינה. למשל, אני לא יכול לבוא בברית הנישואים כמו כל יהודי אחר. ביום שאני ארצה להתחתן, אצטרך לנסוע ליפו כדי שרב מיוחד ייתן לי היתר ויפתח לי תיק. אחרי זה אצטרך לחזור למועצה הדתית בעיר מגוריי כדי להתחתן, ובנוסף לא כל מועצה דתית מוכנה לחתן אתיופים ושולחת אותם למועצות דתיות אחרות באזור".
הוא הוסיף: "לשם מה קמה המדינה? חזונו של הרצל היה בית לכל היהודים, אולם אנחנו לא מקבלים יחס שווה כאילו זה הבית שלנו".
השר לקליטת העלייה זאב בוים, אמר בטקס לציון חג הסיגד: "אני מקווה שלא ירחק היום וכל אחיכם הממתינים באתיופיה יגיעו לארץ. יש להפוך חג זה לנחלת עם ישראל".
