העולים מהודו: ישראל היא הבית שלנו

"אני שמחה להיות סוף סוף בארץ ישראל. מאז שאני ילדה סיפרו לי על החלום של המשפחה לעלות לישראל" - כך אמרה בהתרגשות גדולה שרה מנשה, בת 78 שעלתה הבוקר (ג') לארץ עם עוד 49 עולים נוספים מבני שבט המנשה מהודו. 

השמחה של שרה כפולה - כי בשדה התעופה קיבלה אותה בתה, אשר מתגוררת בקריית ארבע, אותה לא ראתה זמן רב, אבל גם מהולה בעצב - היא השאירה מאחוריה בהודו חמישה מילדיה.

גם ארבי קנטה השאירה מאחוריה את משפחתה. היא רק בת 18 והגיעה ארצה לבדה. ל-ynet היא מספרת: "הדבר הראשון שאני רוצה לעשות זה ללכת לכותל כדי לשים פתקים של המשפחה והחברים שלי. אחר כך אני רוצה להתחיל בלימודים. אני רוצה להיות אחות".

אני מרגישה קצת לבד", היא מודה, "אבל זה ביתי. אלו הארץ והמדינה שלי. במיזורם כולם אוהבים את ישראל, למדנו שם  יהדות ועברית, והגיור לא היה קשה".

את פני העולים קיבל בשדה התעופה צבי חאוטה, מרכז בני מנשה בישראל ובהודו, העובד בארגון "שבי ישראל" ונמצא בארץ כבר שש שנים וחצי. "המצב הביטחוני והבעיות הכלכליות בישראל הם לא בעיה בשבילנו. כל עוד הנשמה שלנו שלמה בישראל, זה החלום שלנו ושל אבותינו. יש לנו מזל שזכינו לעלות ארצה. הדבר הכי חשוב עכשיו זה להעלות את כל שאר 7,000 אחינו שעדיין נמצאים שם".

בימים הקרובים צפויים להגיע לארץ עוד 166 מבני המנשה, המאמינים כי הם צאצאים לשבט מנשה, אחד מעשרת שבטי ישראל שהוגלו על ידי האשורים לפני 2,700 שנה. במדינות מיזורם ומניפור שבצפון-מזרח הודו מתגוררים היום כ-7,000 איש הרואים עצמם שייכים לשבט. בשנים האחרונות הגיעו לארץ כ-1,000 איש מבני הקהילה.  

העולים עברו סמינר הכנה לקראת העלייה לארץ במומביי. הם ייקלטו בנצרת עילית ובכרמיאל. הקרן לידידות נרתמה לשאת בעלויות ולסייע בקליטה, באמצעות תרומות של 1.5 מיליון דולר. אגודת שבי ישראל, המלווה את קהילת בני מנשה מזה שנים רבות, מהווה גורם מרכזי במחקר על בני מנשה, בפעילות החינוכית עם בני הקהילה ותמשיך ללוות את קליטתם בארץ.

במאמץ להעלות את בני שבט המנשה היו שותפים הסוכנות היהודית, המשרד לקליטת העלייה, קרן הידידות ואגודת שבי ישראל.