שתף קטע נבחר

סיור כנסיות בהר הזיתים

מנקודת התצפית היפה בירושלים דרך הכנסייה בה ישו בכה, כנסיית הבצלים של מריה מגדלנה, כנסיית היגון הקתולית ועד הכנסייה בה נקברה, או שלא, אימו של ישו. שיעור בנצרות

הנוף הנשקף מהר הזיתים נחשב לאחד המרשימים בארץ, ואולי בעולם כולו. להר חשיבות רבה ביהדות ובמיוחד בחזון אחרית הימים. גדולי העם ומפורסמים רבים קבורים כאן בבית הקברות היהודי מהעתיקים בעולם. אולם להר חשיבות מכרעת ששינתה את העולם של כולנו, ללא קשר לדתנו - כאן העביר ישו הנצרתי חלק מהשבוע האחרון של חייו. מכאן נכנס אל ירושלים לקראת הסעודה האחרונה של פסח, כאן ביכה את חורבנה הקרב של העיר והמקדש, כאן הוסגר בטרם נצלב, מכאן עלה השמיימה ומכאן אמור לחזור, על פי מאמיניו.

 

 

היכונו לביאת המשיח

מהתצפית בהר הזיתים ניתן להבחין בין מזרח העיר למערבה, בין העיר העתיקה לחדשה, הרובע היהודי על מבניו, כנסיית הקבר שברובע הנוצרי והר הבית ובו מבנה כיפת הסלע ומסגד אל אקצא. שער הרחמים, ממנו יבוא המשיח, ניצב בולט מתוך הכותל המזרחי שמולנו. המסורות והאמונות הקשורות להר ביהדות, בנצרות ואף באסלאם רבות ומגוונות. מכאן יגיע המשיח במהרה בימינו על פי היהדות, ומכאן כבר הגיע על פי הנצרות, ומכאן על פי המסורת המוסלמית תגיע האבן השחורה, הכּעבָּה, ממכָּה ותתחבר אל אבן השתיה שמתחת לכיפת הסלע כחתן וכלה.

 

בצמוד אלינו, למטה ובסמוך לחנייה, ניתן להבחין בקברו של רוברט מקסוול

 שנפל או הופל מהיאכטה שלו ושל משה קול שהיה שר התיירות בשנות ה-70. ברחבת ההר קבורים מנחם בגין ואשתו עליזה, אדמו"רים ומפורסמים רבים אחרים.

 

הפעם בחרתי לסייר בחלק מהכנסיות שבמורד ההר. הליכה של כמה מאות מטרים בשביל הצמוד לבית הקברות היהודי יגלו לנו היסטוריה וארכיטקטורה, מהמענייניות שבאזורינו. זה המקום להבהיר את מקור שמו של ישוּ/ישועָ הנצרתי. שמו המקורי מהברית החדשה הוא ישועָ. הקיצור ישוּ היה מקובל כנראה עוד בחייו, בתקופת בית שני, כקיצור אופייני כמו יוסף הגלילי שהפך ליוסי ולכן ניתן להשתמש בכל אחד משני השמות.

 

לאחר שנהנה מהתצפית שמולנו, בסמוך ומתחת למלון שבע הקשתות (אינטר-קונטיננטל), נחזור כמאה מטר על המדרכה הסמוכה בכיוון הכביש ממנו באנו עד שנראה ירידה שמאלה ומדרגות ובשביל סלול ותלול למורדות ההר. מיד בסמוך למדרגות ניתן להיכנס לחצר משפחת עותמאן שבלב חצרהּ מערת קבורה מתקופת בית שני, מהיפות בירושלים. השלט בכניסה מדבר אף על נביאי ישראל מתקופת בית ראשון ובכל מקרה לא הייתי מוותר על כניסה למערה (תשלום סמלי לבעל הבית לתחזוקת המערה).

 

כשישו בכה

נמשיך מכאן עוד כמאה מטר עד שנראה מימיננו שער ברזל אל מתחם כנסיית בכי האדון (או האדון שבכה) הקתולית, "דומינוס פלאביט" בלטינית. מיד בכניסה נבחין מימיננו במערת קבורה מתקופת בית שני שנחשפה כאן בידי הנזירים הפרנציסקנים שבבעלותם המתחם. חלקם של הגלוסקמאות, ארונות הקבורה, נמצא כאן מולנו. על חלקן של הגלוסקמאות ( 120 נמצאו בסה"כ וכן מספר בודד של סרקופגים) נמצאו שמות עבריים ואפילו האותיות היווניות XP המסמלות את השם כריסטוּס וכן כמה צלבים.

 

לא ברור האם מדובר בקהילה של יהודים-נוצרים מהמאה הראשונה לספירה או קבורה משנים מאוחרות יותר, ויש הטוענים כי מדובר בבית הקברות הנוצרי העתיק בעולם. הכנסייה עצמה נבנתה ב-1955 בצורה של דמעָה. כאן על פי האמונה ישב ישו ובכה את חורבנה הקרב של העיר. "הנה ימים באים עליך ואויביך יקימו סוללה סביבך ויקיפוך ויצורו עליך מכל עבר וימגרו אותך ואת בניך אשר בקרבך, ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב אשר לא ידעת את מועד פקודתך" (לוקס יט').

 


תצפית לא רק אל הכנסיות אלא גם על האנשים (צילומים: רון פלד)

 

בחצר ניתן להבחין בשרידי הפסיפס הביזנטי המרשים ובגת. הכנסייה נבנתה בידי האדריכל האיטלקי ברלוצי שגם בנה בעין כרם, גת שמנים ועוד מקומות בירושלים. הכניסה קטנה וצנועה וניתן לראות שהאפסיס, המזבח הראשי, פונה לכיוון מערב ולא למזרח כנהוג בכנסיות בעולם. הסיבה לכיוון היא שחזור מיקומו ומבטו של ישו כאשר צפה ובכה על העיר לכיוון הר הבית מערבה.

 

במזבח פסיפס קטן של תרנגול ואפרוחים הרומזים על דבריו של ישו, "ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את הנשלחים אליה. כמה פעמים חפצתי לקבץ את בנייך כמו תקבץ התרנגולת את אפרוחיה תחת כנפיה ואתם לא אביתם" (לוקס יג'). אחת התמונות היפות והמוצולמות היא החלון עליו צלב וברקע כיפת הסלע וכנסיית הקבר מימין לה.

 

נסיכה רוסית בייבוא סיני

נמשיך מכאן בשביל בו הגענו ונרד עד לכניסה לכנסייה הרוסית הלבנה "מריה מגדלנה" או בכינוייהּ המוכר לחלקנו, כנסיית הבצלים, על שום המראה המזכיר בצלים ואת הכנסייה בקרמלין שבמוסקבה. בניה זו מאפיינת כנסיות מהמאה ה-17 ברוסיה. הכנסייה נחנכה ב-1888 על ידי משפחת הצאר הרוסי. הדוכס סרגיי שנכח עם אשתו בטקס נרצח ב-1905.

 

בזמן המהפיכה האדומה, אלמנתו אליזבטה פדירובנה, שגרה מספר שנים בירושלים ופעלה בה רבות, במיוחד בעין כרם, הוצאה להורג. בדרך שלא מובנת לי עד היום, הוברחה גופתה לכאן אל הכנסייה דרך סין ב-1919 על פי בקשתה בצוואתה.

 


כנסיית גת שמנים. מקום של יגון

 

הכנסייה היא מהיפות בארץ אולם חלקה הפנימי די צנוע. מימין נבחין בגופתה החנוטה ובתמונתהּ של אליזבטה שהפכה רשמית לקדושה בשנות ה-20 של המאה שעברה. משמאל למזבח גופתה החנוטה של סנט ברברה. ניתן להבחין על הקיר המזרחי של הכנסייה בציור של עמק יהושפט, נחל קדרון, שצויר בידי הצייר אלכסנדר איוונוב, גדול צייריהָּ של רוסייה במאה ה-19 ואשר אליזבטה עצמה הביאה אותו לכאן.

 

יש לקחת בחשבון שקשה לבקר במתחם בשל השעות והימים המוגבלים (שלישי, חמישי ושבת בסביבות 11:00 בבוקר).

 

ממול לשער הכניסה אל המתחם, נמצא עמוד שיש בתוך הקיר המסמל את המקום בו על פי המסורת נישק יהודה איש קריות את ישו והסגירו לחיילים הרומאיים. כמוזכר במרקוס יד': " עודנו מדבר ויהודה בא והוא אחד משנים העשר ועמו המון רב בחרבות ובמקלות מאת ראשי הכהנים והסופרים והזקנים. והמוסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא תפשו אתו והוליכהו אל-ימלט. הוא בא והוא נגש אליו ויאמר רבי רבי וינשק-לו. וישלחו-בו את-ידיהם ויתפשהו".

 

נשיקה קטלנית

נמשיך עוד כמה מטרים, נפנה שמאלה ומיד נכנס לחצר כנסיית היגון הקתולית (מערבית) או בשמהּ הידוע יותר - גת שמנים. על פי המסורת לכאן הגיע ישו לאחר שישב עם 12 תלמידיו (וגם עם מריה מגדלנה על פי "צופן דה וינצ'י") בסעודה האחרונה שבהר ציון.

 

מיד לאחר סעודת הפסח בליל ירח מלא, המשיך ישו בלווית תלמידיו אל הר הזיתים להעביר את הלילה שיהפוך לאחרון לפני הסגרתו לרומאים. מכיוון שעל פי ההלכה לא יכול היה לעזוב את העיר, התמקם בגן בו אנו נמצאים. על פי הברית החדשה נדדה שנתו של ישו ואווירת יגון, כשמה של הכנסייה, שרתה עליו.

 


כנסיית הבצלים. צנועה ומהיפות בארץ

 

במרכז הכנסייה המודרנית שנבנתה במאה שעברה יש סלע עליו נשען בלילה זה. משמאל לסלע ציור קיר מרשים בו ניתן להבחין בנשיקה המפורסמת של יהודה איש קריות לישו, שארעה ליד עמוד האבן אותו הזכרנו. ברצפת הכנסייה החדשה ניתן להבחין מבעד לזכוכית מגנה במספר מקומות בפסיפס הביזנטי המקורי.

 

על תקרת הכנסייה 12 כיפות, כמספר תלמידיו ישו, וציור דגלי מדינות קתוליות שתרמו לבניית הכנסייה (כנסיית כל העמים בשמה האחר) כדוגמת ספרד, איטליה, צרפת ועוד. חזיתה של הכנסייה היא מהמפוארות שיש בארצנו. פסליהם של ארבעת התלמידים מחברי ספרי הבשורה - מתי, לוקאס, יוחנן ומרקוס - בולטים בחזית.

 

המלאך שמעל לישו מחזיק בספר עליו שתי האותיות הראשונה והאחרונה שביוונית, אלפא ואומגה המסמלות את הפסוק מחזון יוחנן א': "אני הראשית ואני האחרית", מוטיב שחוזר על עצמו בהמון כנסיות בכל העולם.

 

חפשו בפסיפס המרשים שני איילים המסמלים את הפסוק מספר תהילים פרק מב': "כְּאַיָּל, תַּעֲרֹג עַל-אֲפִיקֵי-מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים ".

 

הכנסייה פתוחה כל השבוע, בשעות 8:00-12:00, 14:00-17:00 בחורף ועד 18:00 בקיץ.

 

איפה האמא?

נצא ונרד אל הכביש ואל כנסיית קבר מרים המזרחית שבנחל קדרון. המדרגות הגבוהות בכניסה באות למנוע משיטפונות שהיו בעבר מלהציף את הכנסייה, שבעצם נמצאת בתוך מערה בנחל. איננו יודעים מה עלה בגורלה של מרים, המדונה, אמו של ישו. על פי המסורת נקברה כאן או רק נרדמה תרדמת נצח בהר ציון במנזר הדורמיציון. וייתכן שבכלל זה לא קרה בירושלים אלא באפסוס שבתורכיה.

 


שער הרחמים. תצפית מהר הזיתים

 

גם כאן הכנסייה עומדת על שרידי התקופות הביזנטית והצלבנית. הכנסייה עצמה בצורת צלב. לאחר שנרד במספר מדרגות נבחין בקיר מימין בקאפלה בה נקברה המלכה הצלבנית והירושלמית מליסנדה.

 

למטה מימין קברה הריק של האם הקדושה המדונה ומעליו המבנה המכונה אדיקולה. שימו לב שבכנסייה כמנהג הכנסיות המזרחיות והאורתודוכסיות לא נמצאים פסלים אלא רק ציורים. חפשו מעין תחריטים המזכירים פסל, אולם כפות הידיים והפרצוף הם דו-ממדיים, כלומר ציוריים בלבד. הכנסייה חשוכה ברובה אולם מהיפות והמרשימות שבירושלים. חוצלארץ בירושלים במיטבו.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
כנסיית גת שמנים וברקע כנסיית הבצלים
צילום: רון פלד
כנסית קבר מרים
צילום: רון פלד
מסגד אל אקצא מתצפית הר הזיתים
צילום: רון פלד
תצפית על כיפת הסלע
צילום: רון פלד
הדלקת נרות בכנסית קבר מרים
צילום: רון פלד
עצי זית עתיקים בגן גת שמנים
צילום: רון פלד
מומלצים