חדש: מרכז השמה והכוונה מקצועית לחרדים

שלוש, ארבעה - לעבודה. במטרה לעודד חרדים לצאת לעבודה, נחנך אתמול (ד') מרכז חדש להשמה והכוונה מקצועית עבורם בהר חוצבים בירושלים. חמישה מרכזי מפת"ח (מרכזי פיתוח תעסוקת חרדים) נוספים צפויים להיפתח בזמן הקרוב ברחבי הארץ במטרה לשלב את האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה.

ארגון הג'וינט, אשר יחד עם הממשלה עומד מאחורי היוזמה, עוסק בשילוב חרדים בתעסוקה הציבורית מאז שנת 1996 ועד כה הושקע בתכנית סכום של כ-45 מיליון שקלים, כאשר כ-1,800 עובדים חדשים נקלטו בתוכניות ההכשרה השונות.

מצפים להצלחה. טקס חנוכת המרכז  (צילום: דודי ועקנין)

מנהל הסניף הירושלמי של מפת"ח, נפתלי פלינטשטיין, אמר ל-ynet כי הציפיות בדבר הצלחת המרכז הן גדולות ולמרות שעוד לא יצאו בפרסומים רשמיים "כבר יש מבול של טלפונים מאנשים שמתעניינים".

אחת מן המתעניינות היא שירה נרדי, צעירה חרדית בת 21, שלמדה מזכירות והגיעה למפת"ח בתקווה למצוא עבודה. היא מגדירה את מה שעובר בשנים האחרונות על החברה החרדית בתחום שוק העבודה כ"מהפכה" ואחד הגורמים לשינוי לדעתה הוא הקיצוץ בקצבאות הילדים. "הכול ירד, אי אפשר לחיות יותר ממה שמקבלים", היא מסבירה. "אין ברירה וצריך עוד הכנסה. בינתיים, בעיקר הנשים החרדיות יוצאות לעבוד אבל גם אצל הגברים לאט- לאט זה קורה".

השתלבות החרדים בשוק העבודה מעוררת חשש כבד אצל חלק מהרבנים. "קשה לומר שכל הרבנים מעודדים יציאה לעבודה ויש חלוקה בין החוגים השונים", אומר פלינטשטיין, "אבל בוודאי אם אדם מגיע למצב שהוא מתקשה בפרנסה וצריך לצאת לעבוד, אומרים לו שיעשה זאת ולא יישאר במצב הנוכחי".

היחיד מבין הרבנים שהתייחס עד כה בפומבי לנושא יציאת החרדים לשוק העבודה הוא האדמו"ר מבעלז, הרב יששכר דב רוקח. בשנה שעברה היכו דבריו גלים, אחרי שקרא לחסידיו לרכוש מקצוע ועודד אותם לצאת לעבוד בתנאים מסוימים. גם השנה הוא התייחס לנושא ובנאום ביידיש דן בענייני פרנסה ואסר על נשים לא נשואות לצאת לעבוד.

"אחד שיש לו בנות גדולות בבית לפני החתונה – אסור לו לשלוח אותן לעבוד לא במשרדים ולא במפעלים. אין נפקא מינא אפילו במקום שבעל הבית הוא יהודי ירא שמיים", פסק הרב. "כל עוד הבת או האישה לא נשואה", הוסיף, "הדבר הכי טוב ובטוח הוא במקומות רוחניים. לשלוח ילדה לבית הספר וללמוד איפה שהמחנכות והמורות והחברות הן בהשגחה טובה.

לאחר החתונה מורשות נשים נשואות לצאת לעבודה מאחר ורוב פרנסת הבית מוטלת על כתפיהן. הגבר, כידוע, נדרש ללמוד תורה במהלך היום". נרדי אומרת שהיא מחפשת עבודה במקום ש"שומרים על הכללים. שלא יישב לידי בחור ושלא תהיה עבודה משותפת".

לפלינשטיין חשוב להדגיש שהגידול ההולך וגובר של חרדים היוצאים לעבוד אינו מורה על שינוי סדר העדיפויות באג'נדה של החברה החרדית. "אין ספק שלימוד התורה הוא הערך העליון שעומד בראש מעייניו של כל אחד בציבור החרדי", הוא אומר, "אבל גם נושא העבודה הוא חשוב וכל אדם צריך לדאוג לעצמו. אין פה שום כוונה להוציא אנשים מעולם הישיבות והתורה אלא לעזור לאנשים להתפרנס".