למה עיתונות מחשבים מתעניינת רק במנצחים

עיתונות הטכנולוגיה והמחשבים מתפרנסת, בין היתר, ממציאת הבדלים דקים בין מוצרים. המדיה סוגדת לשיפורים ידועים וצפויים מראש בין גרסה לגרסה ובין דורות של מוצרים. הדרמה האמיתית מתרחשת כשניתן לבצע השוואות ראש בראש: אקספלורר 7 מול פיירפוקס 2, גוגל מול לייב, AMD מול אינטל, וכדומה. מי לא אוהב ליזום מלחמת תרנגולים, ולמכור כרטיסים ליציע?

לעיתים, זכוכית המגדלת העיתונאית מעוותת את המציאות במקום לייחס לשיפורים הטכנולוגיים (הליניאריים - ברוב המקרים) את המשקל הראוי להם. מוצר שהשיג במעבדה ציון טוב יותר מזה של המתחרה, על פי סרגלי המאמץ, עשוי באמת להיות טוב יותר. אולם האם הבדל זה מהותי בשימוש יומיומי "אמיתי"?

גיגה הרץ ושעשועים

כשהפיינליסטים באולימפיאדה נעמדים על קו הזינוק במקצה ל-100 מטר, אפשר לדעת מראש שכולם יחצו את קו הסיום תוך 10 שניות, פלוס מינוס כמה עשיריות השניה. כאוהדי ספורט, הצופים באדיקות במסך המתרחב, התרגלנו להתענג על הבדלי מאית השניה בין תוצאות.

היגיון זה עובד נהדר כשמדובר בבידור ספורטיבי, וככל הנראה, גם בתחרויות אתלטיקה קלה בהן משתתפים מותגי טכנולוגיה מובילים ומותגי טכנולוגיה משתרכים. כולם אוהבים לעודד, ואם אפשר - את המנצחים. בקיצור אפשר לקרוא לזה - גיגה-הרץ ושעשועים.

עם זאת, בעוד שבספורט די פשוט לדעת מי ניצח בתחרות, הרי שבטכנולוגיה לעיתים צריך פרשנים מיומנים, שלא לומר אורקלים. זאת משום שלעיתים יש תוצאות מעורבות בדפוסי שימוש שונים ובתכונות שונות. ההבדלים בין מותגים מתחרים בקטגוריות השונות אינם מגיעים לכדי סדרי גודל, ועל פי רוב, הם עומדים על אחוזים בודדים.

למעשה, רק לעיתים רחוקות פותחת חברה פער טכנולוגי אותו המתחרות לא מצליחות לצמצם או לסגור, תוך רבעון-שניים או שלושה. ועם זאת, העיתונות חוגגת על כל רבע פיפס של הבדל, והצרכנים בולעים את טבלאות ההשוואה בשקיקה.

הפרשנות הופכת להיות חלק מהמותג

מה שמלבה את ההתנהלות הספורטיבית הזו היא שרבים מהצרכנים לא קונים עוצמת עיבוד לפי קילו, לא משוועים לתוצאות חיפוש לפי מטר, ולא מזמינים חוויית האזנה למוזיקה לפי היענות תדר. כלומר, ההבדלים להם יש משמעות ברמה היומיומית מהווים שיקול משני בהשוואה לדרמה שמחולל המותג על המגרש. הפרשנות העיתונאית הופכת להיות חלק מהמותג.

חובבי המחתרתיות הקלילה של פיירפוקס לא יהגרו חזרה לאקספלורר הממוסד, רק משום שהוא מצויד (סופסוף) בקורא RSS ובלשוניות לדפדוף נוח (הם כבר נעולים על המתחרה אותו הם מעודדים, ונהנים מהציפייה לחוויית הגלישה שהוא אמור לספק). מכורי iPod לא ימכרו את נשמתם לנגן Zen, גם אם יוכיחו להם שבאוקטבה התחתונה יש לו באסים מפורטים יותר.

אל תנסו אפילו לשכנע ניקוניסט להמיר את דתו לשימוש בציוד קנון (ולהיפך) על סמך בדיקות מעבדה. גוגל מול Live.com? הצחקתם אותנו - אתם רוצים למצוא את מה שאתם באמת מחפשים, או לסייע לתאגיד ענק במצוקה?

ועם זאת, שעה שאינטל מובילה בנקודות (לא מעט נקודות) על AMD ביכולתה לשבוב שבבי 65 ננו-מטר, לייצר ולמכור מעבדים כפולי ליבה, ולהיערך לקפיצת המדרגה של מעבדים בעלי 4 ליבות ומעבדים בארכיטקטורת 45 ננו-מטר, היא בהחלט עשויה לקצור את אהדת הקהל. משהו בסגנון - "הלאה המלך הזמני הקודם, יחי המלך הזמני החדש".

אינני נכנס לסוגיית הנחיצות הטכנולוגית של ארבע ליבות כאן ועכשיו, של 45 ננו-מטר לכל פועל, ושל ציפוף מעבדי שרתים בעל הספק נמוך, אולם סיסמאות טכנולוגיות אלה חשובות לא פחות כקריאות קרב, בייחוד לאור התחרות הקשה מול AMD בפלח העסקי. הטעם המשכר של העדיפות הטכנולוגית, כך מקווה אינטל, ידבק בכל שדרת המוצרים, גם באלה שלא יהיו עדיפים על אלה של המתחרה לאורך זמן ובאופן מוחץ.

העיתונות לא עוזרת

צרכנים שמקדישים זמן ואנרגיה להשוואה בין חלופות לא רואים את המותגים השונים כסחורות בלתי מובחנות, על משקל סוכר, קמח או פלדה. הם יודעים טוב מאוד ממי הם רוצים לרכוש מגהפיקסל או כוח עיבוד. סלוגנים מעוררי ציפייה דוגמת "זינוק קדימה" עשויים להיטבע במוחו של הצרכן, גם אם עד רגע הרכישה של מוצר בקטגוריה הרלוונטית דווקא המתחרה "זינק קדימה" והשאיר את המותג השני מאחור.

ברמה הצרכנית, מוסר ההשכל פשוט. העיתונות, לרבות עיתונות המחשבים (המודפסת והמקוונת כאחד) תמשיך להצביע על הבדלים גדולים כקטנים בדגמים נסקרים, ולא תמיד תסייע לצרכן לנסח כללי הכרעה שימושיים. בדיקות מעבדה שקולות לעיתים לחיפוש מתחת לפנס, מה גם שהיצרנים מבצעים אופטימיזציה לדגמים הנבחנים, על מנת שיעמדו במבחנים ספציפיים.

מוצר עתיר טכנולוגיה אותו תרכשו היום יהיה בחזקת ממצא ארכיאולוגי בעוד מספר שנים. למי אכפת אם הוא מספק רק 95% מהתועלת של המתחרה מהבציר הנוכחי? אולי לכם, כל עוד אתם זוכרים מי נמצא בפרטים הקטנים (רמז: זה לא מי שאתם חושבים).