גלגולה של מזוודה
האם תהיתם מה עובר על המזוודה שלכם אחרי שאתם נפרדים ממנה בשדה התעופה בדרככם למטוס? מישל דור יצא לבדוק
לאחר הבידוק הביטחוני למזוודות (שו-שו, לא הסכימו לספר לנו יותר מדי), עוברת הכבודה להפקדה בדלפקי ה"צ'ק-אין" של חברות התעופה השונות, שם היא נשקלת ומקבלת תג זיהוי ועליו בר-קוד המוצמד אליה - מה שמעניק לה חיים משלה. "התג הזה הוא תעודת הזהות הבין לאומית של הכבודה, והוא מוכר בכל נמל תעופה בעולם" מסביר חיים ברן, מנהל מיון הכבודה בנתב"ג. "על גבי התג מוטבע בר-קוד ובו כל הפרטים על בעל המזוודה ויעדה, כאשר אין בכל העולם שני תגים זהים לפרק זמן שנקבע מראש, בדרך כלל 72 שעות".
הכבודה משונעת מהמבואה באמצעות "ספיראלות"- מסועים בצורת בורג הנעים בזווית מתונה של 12 מעלות, שמורידים את הכבודה לאורך פיר בן ארבע קומות למסע של שני קילומטרים תמימים – האורך כ-15 דקות - כאשר רק בסופו תחוש הכבודה מגע יד אנושית. לאחר שהכבודה ירדה את 4 הקומות, היא מגיעה למפלס התת-קרקעי למיון ראשוני שם הממיינת קוראת את הבר-קוד בצורה אוטומטית לחלוטין בעזרת קרני לייזר, ומשגרת אותה באמצעות ארבעה מסועים מהירים אל עבר ממיינת נוספת הנמצאת במבנה האווירי ממש מתחת לדיוטי פרי, שם עסוקים הנוסעים בקניות ואינם יודעים כלל על מה שמתרחש מתחתם.
משם, ממשיכה הכבודה ומשוגרת לתאי העמסה, שם היא מועמסת על עגלות הקונטיינרים ומשונעת למטוס בהתאם ללוח הטיסה, החברה, מספר הטיסה, תחנת היעד והמחלקה עצמה (ראשונה, עסקים וכדומה).
לאורך כל הדרך, מפקח מפעיל מערכת המיון על זרימה תקינה של הכבודה במערכת המיון המשוכללת והממוחשבת, כאשר הוא מוקף בסוללה של חיישנים ומצלמות הנכנסות לפעולה במקרה של תקלה. "בשדה עוברות כעשרה מליון מזוודות בשנה", מסביר ברן, "הכמות היא אדירה והמערכות כאן בנויות כך שגם אם תהיה תקלה אזי נכנסת לפעולה מערכת גיבוי, וכאשר המחשבים לא מזהים מזוודה אז תמיד ישנן עמדות לביצוע סקירה בעזרת קורא ידני".
אז בפעם הבאה כשאתם אוספים את הכבודה, סליחה המזוודה שלכם בשדה התעופה, תוכלו לדעת בדיוק איזה מסע היא עברה במקביל אליכם, עד הפגישה הנרגשת על המסוע באולם הנכנסים.
