Left behind: המשחק המיסיונרי שמסעיר את ארה"ב
משחק מחשב חדש מסעיר את הרוחות בארצות הברית: לא בגלל האלימות, לא בגלל הסקס. בגלל הדת. המטרה ב־Left behind היא לגרום לכופרים ”לראות את האור” - כלומר להמיר את דתם לנצרות. על הצרכן הנוצרי כמכרה זהב
אלא שהפעם חווה התעשייה מתקפה מסוג חדש. על הכוונת נמצא משחק בשם ,Left behind המבוסס על ספר חזון יוחנן בברית החדשה, או ליתר דיוק על סדרת ספרי פעולה־מד"ב־דת מצליחה. הפעם התוקפים הם
חוגים המזוהים עם השמאל והליברלים, והמותקפים הם הימנים והדתיים (שגם ביניהם יש כאלה המתנגדים למשחק.( עולם הפוך.
כדי להבין מדוע התעוררה הפרשה, צריך להבהיר מה עושה משחק נוצרי מובהק על מדפי חנויות המשחקים המיינסטרימיות, מה בדיוק מתרחש בו, שמוציא את המבקרים מכליהם, ואיך כל זה קשור למל גיבסון.
Left behind הוא משחק אסטרטגיה, שמתרחש בעולם פוסט־אפוקליפטי. זה תיאור שמתאים בערך ל־30% מהמשחקים בשוק, אלא שכאן נוצר טוויסט עלילתי, שמוציא את המשחק מגדודי הכותרים הגנריים שמקיפים אותו בחנות.
תוך כדי סוף העולם, מתברר, נעלמו להם כ־2 מיליארד איש, שנלקחו היישר אל חיקו של אלוהים. הנעלמים הם המאמינים והטהורים. מי שנשאר מאחור - ומכאן שם המשחק - הם הרשעים וחסרי האמונה מצד אחד, ואלה שהאל הטוב לא היה לגמרי סגור על כוונותיהם.
ואלה שני הצדדים בקרב שלכם: הטובים מכונים Tribulation force - מושג נוצרי מהברית החדשה המתייחס לשבע שנות סבל לפני שיבתו הסופית של ישו. הרעים מכונים Peacekeepers שמזכירים, באופן חשוד מאוד את האו"ם. לפי המשחק וסדרת הספרים, האנטי־קרייסט, אויבו של ישו ובנו של השטן, מופיע על פני האדמה כראש אותו אירגון בינלאומי.
המטרה: המרת דת
המשחק פועל באופן דומה למדי למשחקים אחרים בז׳אנר: השחקן משתמש במשאבים שלו כדי לבנות מתקנים שונים כמו מפקדה, מחנה אימונים לסוגי חיילים שונים ועוד, ולגייס חיילים למלחמת הקודש. סיימת לארגן לך צבא מאמינים? קדימה להתקפה.
אלא שבניגוד לאחיו לז׳אנר, לא תראו על המסך דם, אסור לכם לפגוע בעוברים ושבים חפים מפשע, ואתם יכולים לגייס לשורותיכם חיילים, ואפילו את אנשי האויב, באמצעות המרת דתם. איך? בין היתר על־ידי שימוש בזמרי רוק נוצריים (סוג של יחידה שלא תמצאו במשחקי Warcraft למשל) או בתפילה. כן, כל אחד מהחיילים שלכם יכול לעצור
לרגע ולהתפלל, אם תצוו עליו. זה יעלה את המוראל שלו וישפר את תפקודו.
המטרה הסופית היא להביס את כוחות הרשע. המשחק מתרחש בניו־יורק, והמטרה שלכם היא לגייס את כל תושבי העיר הניטראליים ולהפכם למאמינים. מי שמסרב להמיר את אמונתו, או מגויס לכוחות הלא־מאמינים, יחוסל.
אף אחד לא היה מוטרד מ־Left behind אם היה מדובר בעוד משחק זניח וזול, שרץ באינטרנט. כולנו קראנו על משחקים שבהם נדרש השחקן לפוצץ מחבל מתאבד ביעד כלשהו, לירות בסדאם חוסיין וכו׳. לרוב מדובר במשחקים זולים שנוצרו על ידי חובבנים. המתכון: קחו משחק רשת בסיסי וזול, הלבישו עליו גרפיקה גרועה ושגרו אותו למרחבי הרשת.
אלא ש־Left behind נראה ופועל כמו מוצר מיינסטרימי לחלוטין. הוא פותח על־ידי חבורת מקצוענים - בראש חברת Left behind games עומד טרוי לינדון, לשעבר איש חברת המשחקים הגדולה אלקטרוניק ארטס - ומציג גרפיקה ומשחקיות סבירים לחלוטין. המטרה כאן היא לא שעשוע זניח או כותרת בעיתון, אלא מכירות המוניות במגרש המשחקים של הגדולים.
אגב, ב־2005 המגרש הזה היה שווה 6.1 מיליארד דולר בארה"ב בלבד. בהתאם, לא מדובר בעוד משחק שיחולק חינם ברשת, אלא בכותר שיימכר בחנויות בכ־50 דולר ליחידה (אתר המשחק: .(www.leftbehindgames.com
מתקליטים עד פארק שעשועים
במובן הזה Left behind הוא חלק ממגמה רחבה יותר בתעשיית הבידור האמריקנית. הנציג הבולט של מגמה זו היה מל גיבסון, עם סרטו ”הפסיון של ישו.” הסרט גרף בארה"ב כ־400 מיליון דולר, למרות הביקורת נגדו על אנטישמיות, ולמרות שהיה דובר ארמית. תעשיית הבידור חוותה סוג של התגלות: אפשר לעשות כסף גדול מהקהל הנוצרי.
זה לא אמור להפתיע מישהו. על־פי סקרים, 87% מהאמריקנים מגדירים את עצמם כנוצרים. חברות הסרטים הגדולות הקימו חברות הפקה ייעודיות לקהל הזה, שכבר שיגרו השנה לאולמות 6 סרטים בעלי מסרים נוצריים. לא תמיד ברור ההבדל בין סרט "נוצרי" לסרט "רגיל." הפרק הראשון בסדרת סרטי נרניה, למשל, שווק על־ידי חברת דיסני גם בכנסיות ובמרכזים דתיים.
בנוסף לקולנוע, ישו שובר קופות גם בתחומי בידור אחרים. ב־2005 נמכרו בארה"ב 43 מיליון אלבומי "מוסיקה רוחנית" או רוק נוצרי. מדובר בז׳אנר שהחל להתפתח בשנות ה־,70והפך לפופולרי בשנות ה־90 בזכות תחנות
רדיו וטלוויזיה נוצריות (היום יש בארה"ב כ־1,400 תחנות רדיו כאלה.( באורלנדו, פלורידה, לא רחוק מדיסני וורלד, תמצאו פארק שעשועים נוצרי, ,The holy land experience שמציג את דרכו האחרונה של ישו.
ויש כמובן ספרים. סדרת ספרי Left behind יצאה לדרך ב־,1995 ומכרה עד כה יותר מ־70 מיליון עותקים. בסדרה המרכזית יש 14 כותרים, שחלקם כיכבו בראש מצעד המכירות של הניו־יורק טיימס.
אפשר להגדיר אותה כ”טום קלנסי או סטיבן קינג פוגשים את ישו:” הרבה פעולה, הרבה טכנולוגיה והרבה מאוד הטפה נוצרית. אבל כמו בכל מקרה של הצלחה אמריקאית, היא הסתעפה וגדלה. יש סדרת ספרים ייעודית לילדים, ספרי הגות הקשורים אליה, קומיקס, גלויות, משחקי לוח ועוד.
את סדרת הספרים כתבו ד"ר טים להיי וג׳רי ב. ג׳נקינס. זהות הכותבים היא חלק ממה שמטריד את המבקרים מהשמאל. להיי היה אחד מראשי כמה מארגוני הימין האמריקאי, כמו המועצה למדיניות לאומית.
לטענת עיתונאים מהשמאל, מדובר באנשים שהשקפותיהם משפיעות על מנהיגיה של ארצות הברית. ההצלחה העצומה של הספרים הולידה שלושה סרטים, ששווקו והוקרנו בכנסיות ובמרכזי דת, כשהם מדלגים על אולמות הקולנוע הרגילים. ועכשיו משחק מחשב, שמוגדר מראש כראשון בסדרה.
היהודים? ”חוזרים בתשובה”
ומה איתנו? היחס של הסדרה ושל המשחק ליהדות ולישראל מטריד למדי. בספר הראשון בסדרה נפתחות 7 שנות המאבק בין כוחות הרשע למאמינים במתקפה על ישראל מצד כוחות רוסיים דווקא. אבל ישראל שורדת, כיוון שכדי שישו יחזור חייבת ארץ הקודש לעמוד על תילה. אבל מה עם היהודים? הם חוזרים בתשובה, ומבינים כי הנצרות היא היא הדרך הנכונה.
לא כולם. כוחות הרשע, בראשות מנהיג האו"ם לשעבר ניקולאי קרפטיה, זוכים לתמיכה של ליברלים ישראליים,
שמתפתים להבטחות השלום שלו. בראש המורדים, הנוצרים המאמינים, עומד הרב ציון בן יהודה, שגילה את ישו. הסדרה אולי תומכת בישראל, אבל היהדות, מבחינתה, היא פשוט מקרה של אמונה מוטעית.
ההתקפות על המשחק באות, כאמור, מימין ומשמאל. בתוכנית הסאטירה הטלוויזיונית הדיילי שואו (שמשודרת ב”יס(” התייחסו למשחק בפינת הדת. המנחה הראה קליפ שבו מסביר אחד ממפתחי המשחק, כי חיסול של אזרח חף מפשע מוריד לשחקן נקודה, בעוד המרתו לכוחות הטוב תעניק לו צמד נקודות. "עכשיו אני מבין," אמר המנחה: "ההבדל בין רצח לגאולה הנצחית של הנשמה הוא 3 נקודות."
גורמים ימניים מתונים מזהירים מהחיבור בין נצרות לאלימות, ומכך שגורמים מוסלמיים עלולים להביא את המשחק והספרים כהוכחה למדיניות אמריקאית אנטי איסלאמית ובלתי סובלנית.
בין המתנגדים נמצא איש הימין עו"ד ג׳ק תומפסון, שהתפרסם בשורה של מאבקים נגד מה שהוא מגדיר תועבה: מילים בוטות במוסיקת ראפ, שפה בוטה ברדיו (כולל מאבק עז נגד השדר הפרובוקטיבי הווארד סטרן) ואלימות במשחקי מחשב. תומפסון, שמגדיר את עצמו כנוצרי ורפובליקאי, טען בראיון לוושינגטון פוסט כי המשחק עוסק בהרג אנשים שאינם מאמינים בישו - זה מנוגד לחלוטין לרוח הברית החדשה, ”וזה שובר את לבי," אמר.
יצרני המשחק לא נשארו חייבים. לינדון פירסם באתר החברה הצהרה המתייחסת להתקפות, ומגדירה אותן כדיס־אינפורמציה של עיתונאים. לטענתו מדובר במשחק נטול אלימות בוטה, שבניגוד לאחיו למדף מעודד את השחקן לחשוב על ענייני הרוח ומספק לו מידע על התנ"ך והברית החדשה. ביקורת או לא, הם כבר עובדים על משחקי ההמשך.
