דו"ח: נוער עולה שותה, מעשן ופושע יותר

כשני שלישים מהתלמידים המוגדרים כ"עולים חדשים" שותים אלכוהול, כשליש מעשנים סיגריות וכשמונה אחוזים משתמשים בסמים כגון מריחואנה וחשיש. נתונים מדאיגים אלה ואחרים יפורסמו היום (יום ב') על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, במסגרת דיון בוועדת הקליטה והעלייה בנושא התמכרויות סמים ואלכוהול של נוער עולה.

מנתוני המרכז עולה כי בני הנוער העולים נמצאים בסיכון מוגבר להתמכרות לאלכוהול ולסמים, שכן בנוסף לקשיי גיל ההתבגרות עליהם להתמודד עם משבר ההגירה. ראייה לכך היא הנתון ששיעורי הנשירה הגלויה והסמויה מבתי הספר גבוהים בקרב עולים יותר מכפולים משיעורי הנשירה באוכלוסייה הוותיקה.

בסוף שנת 2005 חיו בישראל כרבע מיליון ילדים עולים ובנים לעולים חדשים שגילם נמוך מ-17 ושהגיעו לישראל משנת 99' ואילך. הם מהווים אמנם רק כ-13 אחוזים מכלל הילדים בארץ, אך חלקם בסטטיסטיקות הפשיעה והשימוש בסמים ובאלכוהול - גדול הרבה יותר.

מעורבותם של קטינים עולים בעבירות שונות - בעיקר בתחומי סמים, רכוש, אלימות ומין - כפולה ויותר מזו של בני נוער ותיקים. נכון לשנת 2005, תלמידים עולים דיווחו שהם מעשנים יותר, שותים יותר אלכוהול ומשתמשים יותר בסמים בהשוואה לתלמידים ילידי הארץ.

העולים - כך קובע הדו"ח - נוטים להשתמש בסמים שונים בהם הרואין, קוקאין, אלכוהול וחומרים המופקים מתרופות שונות, לעומת חשיש וסמי הזיה שפופולריים בקרב הוותיקים. כמו כן, הגיל בו מתחיל השימוש בסמים נמוך יותר בקרב בני הנוער העולים.

גם תהליך הגמילה קשה יותר בקרב העולים. ריבוי משפחות חד-הוריות, בעיות בתפקוד ההורים והעדר קשר עם משפחת המכור, מקשים כולם על התנתקות מהסם. פעמים רבות עולים ממדינות חבר העמים נמנעים מבקשת עזרה מהשירותים הציבוריים, ומעדיפים להיעזר בחברים ובני משפחה.

"זו תסבוכת הדור השני"

מחקר שערכה הרשות למלחמה בסמים, ושתוצאותיו התפרסמו בשנת 2003, התמקד בבני נוער עולים מהעדה האתיופית. גם שם התברר ששיעור המשתמשים בסמים ובאלכוהול גבוה מזה שבאוכלוסייה הוותיקה.

כרבע מתוך 512 בני הנוער שנשאלו דיווחו כי התנסו בשימוש בחשיש או במריחואנה. 22 אחוזים מתוך אלה שהשתמשו בסמים הודו כי ביצעו עבירות לצורך רכישתם. כשני שלישים סיפרו כי שתו אלכוהול בשנה האחרונה וחלקם (43 אחוזים) אף הגיעו למצב של שכרות. המחקר ציין שיותר ממחצית הנבדקים – שרובם נשרו ממערכת החינוך – לא קיבלו בשנתיים שקדמו למחקר הסבר על אלכוהול וסמים.

חברת הכנסת מרינה סולודקין (קדימה), מחברות ועדת הקליטה, אמרה ל-ynet שמדובר בנתונים קשים. "הם מעידים על תסבוכת של דור שני. לפעמים משברי קליטה בדור הראשון גם עוברים לדור השני. צריך לחשוב למה אחרי עשר ו-15 שנה הנתונים כל כך חריפים".

לדבריה, רבים מבני הנוער לא מנצלים את הפתרונות שמציעה המדינה. "ישנם הרבה פתרונות כמו יום לימודים ארוך, מפעל הזנה לכולם, חוגים ועבודה נכונה של מתנ"סים. כנראה שחלק מהנוער העולה ממדינות חבר העמים ואתיופיה לא צורך את כל השירותם הללו בגלל תחושת השונות".