שתף קטע נבחר

תמיר לחרדים: לא נתקצב בית-ספר עם 10 ילדים

בדיון בכנסת, פנתה שרת החינוך לנציגי החרדים: "אם אתם רוצים שיוויון זה אומר שיוויון בכל - בגודל כיתה, בגודל בתי הספר, במספר התלמידים בכיתה ובמספר המורים ושכרם. לא יכול להיות שבמיגזר העצמאי ישנם בתי ספר קטנים לא צפופים אך שתנאיהם מחרידים". היא הבהירה מדוע קיצצה בתקציב ילדי עולים חדשים: "מדינת ישראל לא נותנת לילדי ישראל את המינימום שהיא מחויבת לו על פי חוק"

"מדינת ישראל לא נותנת לילדי ישראל את המינימום שהיא מחויבת על פי חוק. לכן העדיפות העליונה היא בחינוך לילדי ישראל בארץ ישראל", כך השיבה היום (ד') שרת החינוך לשאלה מדוע קוצצו בתקציב משרד החינוך 11 מיליון שקלים בתקציבי עולים חדשים ובמיוחד תוכניות בתפוצות להוראת יהדות ועברית ברוסיה ועידוד עלייה לישראל כמו חפציב"ה. "אריאל שרון היה מתנגד לדבריך לחלוטין", ענתה לשרה ח"כ רונית תירוש.

 

הדיון, בוועדת חינוך, נערך במסגרת קיצוצי תקציב 2007. כפי שפורסם ב-ynet, קיצץ המשרד בתקציבים עבור מכללות להכשרת מורים, מענקים שונים למורים וגננות וגם במיגזר הבדואי, במתנ"סים ועוד.

 


תלמוד תורה חרדי (צילום: חיים צח)

 

דווקא במגזר החרדי שקיבל השנה תוספות, במיוחד ברשת מעיין החינוך התורני של ש"ס, תקפו בדיון את משרד החינוך וציינו כי הם דורשים תקציב נוסף. בחינוך העצמאי, שתוקצב פחות ממעיין החינוך התורני, תקפו את ההחלטה ודרשו תוספת תקציב מבנית לבניית כיתות ושיפור התנאים.

 

בתגובה פנתה שרת החינוך לנציגי המיגזר העצמאי והציעה לתקצב תמורת שיוויון מבני. "אני לא אכנס לשאלת התכנים. אאפשר לכם לבחור בתכנים שלכם, אבל אם אתם רוצים שיוויון זה אומר שיוויון בכל - בגודל כיתה, בגודל בתי הספר, במספר התלמידים בכיתה ובמספר המורים ושכרם. לא יכול להיות שבמיגזר העצמאי ישנם בתי ספר קטנים לא צפופים אך שתנאיהם מחרידים. שלא יצפו ממני לתקצב כל בית ספר שנפתח עם עשרה ילדים בלבד", אמרה השרה.

 

חבר הכנסת יעקב כהן מיהדות התורה אמר בתגובה לדברי שרת החינוך: "ישנם תלמידים שלומדים תחת כיפת השמיים מאחר שאין להם תנאים פיזיים בבית הספר המאפשרים לימודים". כהן לא שלל על הסף פגישה עם השרה בנושא השוויון, אך אמר כי הוא מבקש תוספות "כאן ועכשיו".

 

מי שכן התלהב מבקשת השרה לשבת ולדון על שווין בתקצוב מבנים, על פי הקריטריונים של משרד החינוך, הוא דווקא חיים אמסלם (ש"ס), שאמר כי הוא מברך על ההצעה. במקביל, קרא שר התמ"ת, אלי ישי, לבחון את ההחלטה מחדש. "אין דבר כזה ילדים סוג א' וילדים סוג ב'. הסיוע לצפון הוא סיוע נקודתי בגלל רצף האירועים. כל החלטה אחרת היא אפליה. משרד החינוך קושר בין נזקים נפשיים לגודל הכיתות וזהו שיבוש. זוהי החלטה אנטי חינוכית". 

 

תקציבים לצפון, לא כולל חרדים

נקודה אחרת שהועלתה בדיון היא התוספת התקציבית של כ-170 מיליון שקל שהועברה לצורך שיקום הצפון. בוועדה התברר שהחינוך החרדי כלל אינו מתוקצב במסגרת התוכנית - לא בתי הספר ולא גני הילדים.

  

במכתב שכתב פנחס סירוקה, מנהל בית ספר "קרן אורה" בכרמיאל בו לומדים כ-1,000 תלמידים, הוא שואל את מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב, מדוע בחר שלא לתקצב את המגזר החרדי, שגם תלמידיו סבלו במלחמה. "מדובר באפליה של ממש, כאילו הילדים האלה לא עברו את המלחמה ולא נושאים בתוצאותיה. חלק מהילדים בבית הספר ביתם נפגע באופן אישי במלחמה".

 

שרת החינוך ענתה אמרה לאחר הוועדה כי בצפון כרגע ישנם פחות תקציבים בחינוך העצמאי ויותר תקציבים בחינוך הממלכתי, וכך נכון שיהיה. לדבריה, "אין כל טעם להביא לבית ספר חרדי ערכת מדע, שכן אין לבית הספר מה לעשות איתה".

  

רות דיין מהעמותה מנכ"לית התנועה לאיכות החינוך בישראל הגיבה בזעם: "מתברר שהתוכנית של משרד החינוך 'שמים את הלב בצפון', אינה כוללת את ליבם של התלמידים החרדים בצפון. כנראה שבמשרד חושבים שהם לא חוו את המלחמה, הם לא שהו במקלטים והם אינן זקוקים לפסיכולוגים, אלוהים איתם. ההחלטה שלא לכלול את תלמידי הגנים ובתי הספר החרדים בתוכנית הינה בלתי חוקית, מפלה ופוגעת בזכות לשוויון ובזכות לחינוך".

 

ביקורת נוספת על מדיניות משרד החינוך השמיעו נציגי המכללות להכשרת מורים, שכאמור ספגו את אחד הקיצוצים המשמעותים ביותר של למעלה מ-20 מיליון שקלים, במלגות ותוספות שונות להכשרת מורים. אתמול בישיבת חירום הודיעו נציגי 27 מכללות לחינוך כי הפעם מאיימים להתפטר אם לא יחזור התקציב. "אנחנו נחזיר את המפתחות", איים נשיא המכללה האקדמית לחינוך פרופ' שלמה בק.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: חיים צח
תמיר. לא נותנים את המינימום
צילום: חיים צח
מומלצים