שובו של האתרוג

ושוב זכר עם ישראל את הסתלקותו של ראש הממשלה הראשון, ושוב ירדה הממשלה לאחוזת הקבר בשדה-בוקר. 33 שנים אחרי מותו של בן-גוריון ו-43 אחרי שפרש, יושב על כיסאו במשרד ראש הממשלה בירושלים אהוד אולמרט, שלאחר שמונה חודשי כהונה כושלת נמצא בשפל המדרגה בדעת הקהל הישראלית; שפל אליו איש מהמכהנים לפניו לא הידרדר בשום שלב של כהונתו. 7% תמיכה ביום קטסטרופאלי, 20% ביום קצת פחות גרוע. יום-יום מצביע הציבור אי-אמון בראש הממשלה.

הנה, יום לאחר נאום שדה-בוקר, עיתונאים שקראו להתפטרותו של אולמרט או כאלה שתקפו אותו בחריפות על חוסר מנהיגותו - שינו דעתם, העניקו לו רוח גבית לקיום הוויתורים לפלסטינים והריעו על "חזרתה של האג'נדה". מיותר לציין שהמדובר בא'גנדה התואמת לחלוטין השקפת עולם המקובלת, בהכללה גסה, על רוב רובה של התקשורת הישראלית.