תוכנות לא יכולות להעניק טיפול נפשי
הרובוט לא יודע, וכנראה לא ידע לעולם, להיות בעל הסגולות האנושיות הייחודיות של המטפל האנושי – לעומת זאת, ניתן לטפל בטיפול שיחתי באמצעות תקשורת מקוונת

רבות נכתב ונחקר לגבי טיפול פסיכולוגי בעזרת האינטרנט. הנושא רחב ומורכב ויש לו פנים רבות. אתמקד הפעם בטיפול שיחתי מתוכנת, כלומר, טיפול שבו המטופל משוחח, באמצעות הרשת, עם תוכנה המיועדת להחליף את המטפל (סוג של רובוט).

 

רק לאחרונה הזדמן לי לקרוא את ספרו של דוד אבידן "הפסיכיאטר האלקטרוני שלי" הכולל שמונה שיחות אותנטיות שהוא ניהל עם מטפל-מחשב (באמצעות תוכנה המכונה אליזה). הספר יצא לאור במקורו ב-1974, עת השימושים האנושיים בבינה מלאכותית היוו תקווה גדולה.

 

המהדורה שבה קראתי יצאה לאור ב-2001, כמה שנים לאחר פטירתו של אבידן, ותוך כדי קריאה תמהתי אם אבידן – שהיה פריק של מדע בדיוני – היה נותן יד להוצאה מחודשת של אוסף שולי, שטחי, מכני, נבוב ומשעמם להחריד של מה שאמור לייצג שיחות-נפש.

 

לא רק שלא מדובר בשיחות שהן מעניינו של פסיכיאטר בכלל, אלא שהתוכנה בה נעשה שימוש נכתבה בשנות ה-60, עת המיחשוב היה עדיין בשלב פרימיטיבי למדי יחסית להתפתחויות מאוחרות יותר. שמונה השיחות המתועדות בספר מתאימות אמנם לעידן הטכנולוגי ההוא, אבל בעצם לא הרבה השתנה מאז בנושא זה.

 

עליזה נכשלת במבחן 

מי שיתנסה בשיחות עם אליזה (שנקרא לה 'עליזה' במקומותינו) בגרסאות המקוונות שלה (כמו כאן, כאן, כאן, או כאן בגרסת ג'אווה), ימצא שהיא מפגרת או מטומטמת למדי כפסיכולוגית או כיועצת. אילו היינו בוחנים את התוכנות האלו בעזרת מבחן טיורינג – המבחן אותו הגה אלן טיורינג, מראשוני מדעני המחשב והבינה המלאכותית, שבא לבדוק את מידת "האנושיות" של תוכנה – אין לי ספק שכולן היו נכשלות בגדול.

 

סביר שטיורינג היה תמה על מה בוזבזו עשרות השנים האחרונות בחקר ופיתוח הבינה המלאכותית. אני מנחש שגם זיגי – בן-דודה העברי של עליזה – היה נכשל במבחן זה.

 

היו אתם השופטים

בעצם – היו אתם השופטים: שוחחו עם עליזה באנגלית (באחת מהגרסאות) ו/או עם זיגי בעברית. האם חשתם שאתם משוחחים עם אדם או עם מכונה? אילו היו אומרים לכם שזהו אדם המשוחח איתכם, האם הייתם מאמינים? האם חשתם שהמשוחח אתכם מבין אתכם ואת מצבכם? מרגיש את מה שאתם מנסים להסביר או לתאר? התגובות שלו תואמות את זה?

 

לא רק אני, אלא גם מאות הסטודנטים שחוו שיחות אישיות עם תוכנות אלו ודומיהן במסגרת קורסים שלימדתי הגיעו למסקנה שלא היו רוצים להיעזר במטפל כמו עליזה או זיגי.

 

אני מניח שפה ושם יהיו גם כאלו שיצאו משיחה כזאת מרוצים ומתפעלים. זה גם מה שנמצא בכמה מחקרים שנערכו לגבי עליזה. אך ג'וזף ווייצנבאום, שהמציא אותה, התכוון בסך-הכל לחבר פרודיה ממוחשבת על גישת הטיפול הרוג'ריאנית (הגישה הבלתי-ישירה או הבלתי-מכוונת, או גישת הלקוח-במרכז, כפי שהיא מכונה), על שמו של הפסיכולוג האמריקאי המנוח הנודע קרל רוג'רס.

 

אז איפה הבעיה?

בעיקרון, מבחינה טכנולוגית גרידא, אין כאן שום בעיה. זהו "רק" עניין של פיתוח יכולת מתקדמת של עיבוד ממוחשב מחד וחיישנים שונים, מאידך. אבל זהו עיקרון ופתרון טכנולוגי, לא פסיכולוגי.

 

למרות שכאילו ניתן ללמוד ולחקות פעילות אדם באמצעות רובוט מתוחכם, הרי שכשלא מדובר בפעולות או בתהליכי חשיבה פשוטים, ואפילו לא במשחק שחמט,

הרי שהעושר של השפה והביטויים, הרגישות להתנהגויות המטופל (כולל בחירת מילים וביטויים זו ולא אחרת, קצב כתיבה, הפסקות ושתיקות), אינספור התגובות האפשריות של מטפל ובחירת אלו שהכי מתאימות לאדם מסוים בסיטואציה מסוימת, זכירה והבנה של מצבו של מטופל לאורך תקופה (כולל התפתחויות ושינויים), הבנה של אמוטיקונים ושימוש מתאים בהם (כתחליף להעדר מרכיבי התקשורת הלא-מילולית), ועוד ועוד – מביאים את הרובוט הזה, ככל הנראה, להרמת ידיים. להיות פסיכולוג טיפולי טוב דורש הרבה יותר מאשר להיות רובוט, ולו המשוכלל ביותר.

 

הרובוט לא יודע, וכנראה לא ידע לעולם, להיות בעל הסגולות האנושיות הייחודיות של המטפל האנושי – ליצור קשר חמים וקרוב, להרגיש ולהביע רגשות, להיות בעל אישיות מובחנת, להיות אמפתי, ועוד. לכל היותר, כפי שטוען ידידי ג'ון סוּלר, ממובילי הפסיכולוגיה של סייברספייס, יכולה תוכנת טיפול דוגמת עליזה להוות כלי ללימוד משהו על טיפול (דוגמת "עשה" ו"אל תעשה").

  

המטפל האנושי ברשת

לעומת זאת, בניגוד לדעות רווחות בקרב מטפלים לא מעטים, הרי שניתן לטפל בטיפול שיחתי באמצעות תקשורת מקוונת. על זה יעידו מאות רבות של מטפלים בעולם שהתמחו ועוסקים בכך, עשרות אלפי מטופלים שקיבלו שירות כזה, כמו גם מחקרים לא מעטים המתפרסמים בשנים האחרונות.

 

ברור שטיפול מקצועי בדרך מיוחדת כזו דורש לימוד והכשרה מיוחדים. במילים אחרות, זה לא מספיק שמישהו הינו מטפל מוצלח בטיפול פנים-אל-פנים ויודע להשתמש באימייל או בצ'ט כדי שיוכל לטפל דרך האינטרנט; יש לו צורך בלימוד והדרכה ספציפיים בנוסף ללימודיו וניסיונו בטיפול המסורתי. ללא אלו – סביר שהתפקוד שלו כמטפל יהיה לא הרבה יותר טוב מאשר של עליזה ודומיה.

 

בכל אופן, מה שאנחנו יודעים כיום הוא שבעזרת הכשרה מתאימה למטפל, לגבי מטופלים שתקשורת מקוונת מתאימה להם, ובעיות נפשיות שניתנות לטיפול בדרך זו, ניתן להגיע להישגים טיפוליים מרשימים – בניגוד לשימוש ברובוטים דוגמת עליזה או זיגי.

 

האדם טוב בהרבה מהמכונה, לפחות בהקשר זה, אפילו אם המכונה מבוססת על תוכנה וטכנולוגיה מדהימות. חבל שאבידן לא חי עוד מספר שנים כדי לחוות את ההבדל.

 

"מרושתים": לבלוג המלא

 

לפנייה לכתב/ת
    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה תוכנות לא יכולות להעניק טיפול נפשי
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מרושתים
    עזי ברק. לחצו על התמונה לביוגרפיה
    ynet ספיישל