מה עדיף: Blu-ray או HD DVD?

האם הגיע הזמן לנטוש את נגן ה-DVD לטובת נגן חדש ונוצץ בטכנולוגיית Blu-ray או HD DVD? האם לחכות עד שתוכרע מלחמת הפורמטים?

תכלס, יתכן שאתם רוצים לשים יד על אחד הנגנים, אבל לא בטוחים איזה פורמט יתמוך במרבית הסרטים, איזה מספק את האיכות הרבה ביותר, ואיזה מוביל ביחס עלות-תועלת. מסתבר שאנו צפויים לראות נגנים שתומכים בשני הפורמטים, ויתכן ששווה לחכות לאחד מהם.

הקרב על האבחנה הגבוהה מותר אחריו שובל של צרכנים מבולבלים לחלוטין. בכתבה זה נענה על כמה מהשאלות הנפוצות בנוגע לתקנים החדשים.

תעשיית ה-DVD יצרה בשנים האחרונות ציפייה רבה בכל הנוגע לתקליטורי לייזר כחול - blue-laser, ולכן לא התפלאנו לראות שהמוצרים הראשונים שהושקו לא ממש תאמו את הציפיות המופרזות של הקהל. השם "לייזר כחול" שאוב מצבע אלומת הלייזר שקוראת את המידע המאוחסן על גבי התקליטור. נגני DVD רגילים משתמשים באלומת לייזר אדום.

Blueray

הלייזר הכחול והאדום נבדלים זה מזה באורך הגל (הכחול קצר יותר - סביבות 400 ננו-מטר).

בחודשים הראשונים לאחר השקתם של נגני פיוניר, סמסונג, סוני וטושיבה, התמלאו הבלוגים והפורומים תגובות סוערות של משתמשים - רובן שליליות. אנו חושבים שאולי התגובות מוגזמות. בציר ראשון זה של נגני אבחנה גבוהה אולי אינו מושלם, אולם הפגמים אינם מוחקים את יתרונות הלייזר הכחול. עדיין מוקדם לקבוע מסקנות נחרצות. יש עוד עבודה על הטכנולוגיה, אבל אי אפשר להתווכח עם כמה מהעובדות.

תקליטורי לייזר אדום מאחסנים כיום עד 8.5 גיגהבייט של תוכן, בעוד שתקליטורי לייזר כחול יכולים לצופף עשרות גיגהבייט. כך אפשר לשמור סרט שלם באבחנה גבוהה על גבי מדיה בודדת. יכולות סף אלה מהוות ראייה לכך, שיש כיסוי להבטחות הטכנולוגיות. כבר עכשיו אפשר לצפות בסרט (באיכות מדהימה) בקלות שימוש ובאמינות להן הורגלנו בעידן ה-DVD.

לגבי מלחמת הפורמטים - לדעתנו, מוקדם להכריז על מנצח, ולמען האמת - אולי הפעם זה לא משנה. קשה מאוד למצוא את ההבדלים בין שני הפורמטים על גבי הרוב המכריע של המסכים.

קצת רקע

בדומה לפיתוח ה-DVD בשנות ה-90', גם פיתוח טכנולוגיית הלייזר הכחול הואטה בשל ויכוחים וקצרי תקשורת בין יצרני מחשבים, יצרני מוצרי חשמל ואנשי תעשיית הסרטים. פוטנציאל התמלוגים העצום הניע שחקני מפתח להיאבק על שילוב הפטנטים שלהם במפרט הטכני. למרות המאמצים החוזרים ונשנים, לא הצליחה התעשייה להסכים

על פתרון אחד. התוצאה היתה מחנאות - חלוקה ל-Blu-ray ול-HD DVD. לכל מחנה ערכת פטנטים אחרת בבסיס הטכנולוגיה.

מלחמת הפורמטים יכולה לגרום לצרכנים לכאב ראש שגדול אפילו יותר מזה שייצר המאבק בין "פלוס" לבין "מינוס" RW בימי ה-DVD העליזים. בעוד שנגני DVD ניגנו את שני פורמטי ה-DVD, הרי שלפחות לעת עתה נגני לייזר כחול בפורמט HD DVD או Blu-ray מנגנים רק כותרים בני אותו פורמט.

זו בעיה לא קטנה למפיקי סרטים, מפיצים ומשווקים, משום שיש צורך לייצר ולהחזיק מלאים של שתי גרסאות לכל כותר. אם לא די בכך - רוב האולפנים ההוליוודיים נחושים לתמוך רק באחד הפורמטים (בדרך כלל Blu-ray).

עוד מחסום בדרך אל האבחנה הגבוהה טמון בהתעקשותה של הוליווד על שילוב טכנולוגיה שתקשה על פיראטיות. לאחר תלאות רבות בחרו שני המחנות בטכנולוגיית AACS (ראשי תיבות של Advanced Access Content System) - זו מערכת גמישה לניהול זכויות דיגיטליות, שמאפשרת למנוע נגינת תוכן מוגן על גבי מכשירים פרוצים.

מפתחי Blu-ray הרחיקו לכת והוסיפו את רכיב BD+, שמיישם חלק מאלגוריתם ההצפנה על גבי התקליטור עצמו, ואת רכיב BD Mark - מנגנון סימן מים.

שנים חלפו עד שהגיע הפיתוח לנקודה זו. רגע לפני ההשקה נעשה מאמץ אחרון לאחד את HD DVD ו-Blu-ray לפורמט אחד. מאמץ זה נכשל, אבל גם בלעדיו היתה ההשקה מתעכבת - ולו בשל לחצים בלתי פוסקים של בעלי

HD-DVD

הזכויות להגן בדרכים נוספות על התוכן.

העיכובים יצרו בעיות בקנה מידה אסטרטגי לחברות דוגמת סוני ופיוניר, ששאפו לייצר מוקדם ככל הניתן את נגני הלייזר הכחול, במטרה ליהנות משולי רווח נאים, ששוק ה-DVD המסורתי כבר לא יכול לספק.

חלק מהשחקנים בשוק חששו, שעיכובים נוספים בהשקת טכנולוגיית לייזר כחול תפתח חלון הזדמנויות ליצרני טכנולוגיות חליפיות, דוגמת מנגנונים להפצת תוכן באבחנה גבוהה ברשת, תוכן באבחנה גבוהה על גבי תקליטורי לייזר אדום, תקליטורים בטכנולוגיית Holographic Video Disc בעלי קיבולת גבוהה במיוחד, ועוד.

הוסיפו לכך את החשש שמלחמת הפורמטים תאט את צמיחת השוק, ותבינו מדוע היו לחוצים כולם להשיק את ראשוני המוצרים בתחילת 2006.

חברת טושיבה היתה הנלהבת (והלחוצה) ביותר להשיק את מוצריה. החברה היוותה את אחד מהכוחות העיקריים מאחורי טכנולוגיית HD DVD, והיה לה הרבה מה להפסיד במקרה שהפורמט ייכשל. מתוך אמונה שהמפתח להצלחתו של הפורמט טמונה בביסוס נתח שוק לפני Blu-ray, היא השיקה כבר בחודש אפריל את נגן HD-A1 במחיר של 500 דולר - חודשים לפני נגן Blu-ray ובכמחצית מחירו.

רבים עשו רוח מהעובדה שטושיבה היתה ראשונה שהציעה מוצר עובד, אולם לדעתנו בטווח הארוך לא תהיה לכך משמעות. המכירות היום כל כך איטיות, עד שה-"פור" של שלושת החודשים לא ממש סייע ב"כיבוש" השוק.

גם עניין המחיר אינו כזה חשוב. נגן טושיבה עולה כמחצית מרוב נגני Blu-ray, אולם ככל הנראה החברה

מסבסדת את מחיר המוצר ומוכרת אותו מתחת לעלות באופן מלאכותי. בסופו של דבר, אנו צפויים לראות הבדלי מחיר מינוריים בלבד בין שני סוגי הנגנים.

סמסונג, סוני ויצרנים אחרים עשו כל מאמץ להשיק את נגניהם בקיץ, והוליווד הפיקה, בחבלי לידה קשים, כמה עשרות כותרים ליום ההשקה. למרות מאמצים אלה, כל מה שראינו על גבי המדף היו מוצרים יקרים, מסורבלים, ללא תאימות לאחור, בלי תמיכה בפורמטים מובטחים של אודיו ווידאו. בנוסף, חלקם נזקקו לרכיבי תוכה או חומרה נוספים, שהיו יקרים מדי, או פשוט לא היו בנמצא במועד ההשקה. רבים מהמאמצים המוקדמים התרשמו לרעה ממחלות הילדות. עם זאת, הפער בין הרצוי למצוי בהשקות ההילולים אינו סיבה להעלות על המוקד את הפורמטים.

אז מה בתפריט?

ראשוני סרטי הלייזר הכחול הוטסו לשוק במחטף, ורבים מהם נראים כך. רובם הודרו מחדש למטרה זו, מחומר מקור שרחוק מלהיות מושלם. למשל, סרטים שבמקורם הוסרטו על סרט צילום הציגו את הגירעון של הסרט ואת הפגמים בו - באופן מפורט ומשכנע ביותר. יחי האבחנה הגבוהה!

מאחר שאין עדיין קידוד H.264/AVC מסחרי באיכות גבוהה, רוב יצרני כותרי ה-HD DVD משתמשים בקידוד VC-1 לצורך דחיסת התוכן. יצרני כותרי Blu-ray בחרו במקודד MPEG-2 HD מבית היוצר של סוני.

יודעי דבר בתעשייה חשים שקידוד MPEG הוא אחת הסיבות שכותרי Blu-ray מציעים איכות צפייה מאכזבת. הקידודים החדשים יותר - VC-1 ו-H.264 פחות בעייתיים בדחיסת סרטים, תפריטים ותוספות מיוחדות לתוך HD DVD דו-שכבתי בעל קיבולת של 30 גיגהבייט. קידוד MPEG אינו אידיאלי ליצירת תקליטורי Blu-ray חד-שכבתיים בעלי קיבולת של 25 גיגהבייט. אנו צופים שתקליטורי Blu-ray דו-שכבתיים בעלי קיבולת של 50 גיגהבייט יאפשרו לשפר את איכות התמונה באופן מורגש. יתכן שסוגיות אלה יחדלו להיות רלוונטיות עם תחילת השימוש בקידוד H.264/AVC האיכותי במהלך השנה הבאה.

אחד החסרונות של ראשוני הכותרים נובע מהיעדר התמיכה בתכונות מתקדמות שמציעה הטכנולוגיה. עם זאת, חלק מהכותרים ניצלו את הפוטנציאל הגלום בכלים המתקדמים ליצירת תקליטורים (כלי iHD מבוססי XML ב-HD DVD וכלי BD-J מבוססי Java ב-Blu-ray). אנו צופים שבשנים הקרובות יציעו הכותרים אינטראקטיביות רבה יותר וחוויית שימוש עשירה יותר.

הכותרים מהבציר הראשון אינן מצטיינים גם באיכויות השמע שהם מציעים. שני הפורמטים תומכים בצליל היקפי 7.1 ערוצים, ובשפע של קידודי Dolby ו-DTS מהדור הבא, אולם קידודים אלה טרם יושמו.

ניתן היום להשיג כותרי HD DVD עם צליל 5.1 בקידוד Dolby Digital Plus ו-Dolby Digital רגיל (אותו אנו מכירים מעולם ה-DVD). בקרב כותרי Blu-ray ניתן לבחור בין Dolby Digital לבין אודיו PCM ללא דחיסה.

הנושא אינו קריטי כרגע, משום שעדיין קשה למצוא רסיבר שתומך בקידודים דוגמת Dolby Digital Plus או DTS-HD. מעטים המשתמשים שמצוידים במערכת בעלת צליל היקפי של 7.1 ערוצים (למעט בקרב קהילת הגיימינג). חובבי וידאו לא ירצו לוותר על קידודי אודיו מתקדמים בעוד מספר שנים. מה שבטוח, כותרים חדשים צפויים לתמוך בהם.

מלחמת הפורמטים: מישהו מוביל?

כפי שכבר אמרנו, עדיין מוקדם להכריז על מנצח. הדגמים הראשונים של שני סוגי הנגנים מלמדים על כך שהטכנולוגיה נמצאת עדיין בשלבי פיתוח. רוב בעיות היציבות והביצועים יטופלו בחודשים הקרובים. יתרה מכך, ספקים מסוימים רומזים שבשנת 2007 נראה נגנים שתומכים בשני הפורמטים גם יחד. השקתה של קונסולת פלייסטיישן 3 מבית סוני צפויה להטות קצת את הכף לטובת Blu-ray, שכן היא תהיה מצוידת בכונן אופטי בפורמט זה. המהלך עשוי להגדיל משמעותית את מכירות הכותרים התואמים.

אנו צופים שכותרי Blu-ray ו-HD DVD ישתפרו באופן ניכר ככל שהמפתחים יעמיקו את שליטתם בכלי יצירת התקליטור iHD ו-BD-J. כותרי Blu-ray צפויים להשתפר לאין ערוך עם השקתם של תקליטורים דו-שכבתיים. אולי הם יציעו איכות תמונה טובה יותר משל תקליטוריHD DVD.

תמיכת התעשייה היא עסק מורכב קצת יותר, אולם לעת עתה כל האולפנים (למעט יוניברסל) תומכים ב-Blu-ray. הפורמט נהנה גם מתמיכה רבה יותר בקרב יצרני מחשבים ומוצרי אלקטרוניקה ביתיים. מנגד, מיקרוסופט ואינטל תומכות דווקא במחנה HD DVD, אולי בשל הדרקוניות של מנגנון BD+ להגנת התוכן. סביבת היצירה של iHD תהיה מובנית בתוך מערכת ההפעלה ויסטה.

בריתות ובריתות שכנגד יכולות לשנות את פני התמונה במהירות, אולם כבר עתה ברור שפוטנציאל השוק של הלייזר הכחול גדול לפחות כמו זה, שהיה ל-DVD. אם אתם רוצים לצרוך תוכן באבחנה גבוהה, ויש לכם קצת כסף לבזבוזים, תוכלו להרכיב מערכת בידור סלונית בעלת איכות תמונה עוצרת נשימה.

ה"בעיה" היא שבעוד שנה-שנתיים תוכלו להרכיב מערכת, שנראית ונשמעת הרבה יותר טוב (וגם עולב פחות). אין שום סיבה לדלג מעל הדור הנוכחי של נגני הלייזר הכחול, כל עוד בוחרים באופן מושכל. מה שבטוח, אין לשפוט את הטכנולוגיה בכללותה על סמך המוצרים שיש עכשיו על המדף.

השוואה בין HD DVD לבין Blu-ray

חומרה

• איכות תמונה
  היום: Blu-ray
  בעתיד: תיקו
  הערה: שני הפורמטים תומכים בקידודי וידאו דומים, כמו גם במספר זהה של תמונות לשנייה. נגני HD DVD מוגבלים לאבחנת 1080i.
  
  
• איכות שמע
  היום: תיקו
  בעתיד: תיקו
  הערה: שני הפורמטים מציעים אפשרויות אודיו דומות.
  
  
•  תכונות
  היום: Blu-ray
  בעתיד: תיקו
  הערה: נגני ה-HD DVD הראשונים הם כוננים שתומכים בקריאה בלבד. כיום אפשר לרכוש נגני Blu-ray שמציעים גם יכולת שכתוב. 
  
  
• קלות שימוש
  היום: Blu-ray
  בעתיד: תיקו
  הערה: נגני HD DVD של טושיבה אינם ידידותיים, אולם עם הזמן סביר שלא יהיו הבדלים בקלות השימוש בין שני הפורמטים.
  
  
•  מחיר
  היום: HD DVD
  בעתיד: תיקו
  הערה: כיום עולים נגני HD DVD מבית טושיבה כמחצית מנגני Blu-ray, ככל הנראה בשל סבסוד החברה ומכירה מתחת לעלות. אין סיבה שמחיר הנגנים יהיה שונה משמעותית בעתיד.
  

 תוכן

• איכות תמונה
  היום: HD DVD
  בעתיד: Blu-ray
  הערה: ראשוני הכותרים בפורמט HD DVD נראו טוב יותר מאלה שבפורמט Blu-ray, בשל כלי הדחיסה העדיפים ובשל השימוש בתקליטורים דו-שכבתיים.
  
  
•  איכות שמע
  היום: Blu-ray
  בעתיד: תיקו
  הערה: כותרי Blu-ray הראשונים מציעים אודיו PCM ללא דחיסה. עם הזמן יציעו שני הפורמטים אפשרויות אודיו מקבילות.
  
  
•  מבחר
  היום: HD DVD
  בעתיד: Blu-ray
  הערה: כיום יש על המדף יותר כותרי HD DVD, אולם בעתיד נראה יותר כותרי Blu-ray בשל תמיכת אולפני הוליווד בפורמט.
  
  
•  חוויית משתמש
  היום: תיקו
  בעתיד: תיקו
  הערה: שני הפורמטים מציעים כלים מתקדמים ליצירת תקליטורים. המפתחים עדיין לא ניצלו יכולות אלה עד תום.