כעס בקיבוץ: איסור עבודה בשבת - מכה לפרנסה

שבת שלום? תרעומת בתנועה הקיבוצית נוכח פסק הדין שהתקבל אתמול (יום ג') בבית הדין לענייני עבודה לפיו גם חברי קיבוצים אינם מורשים לפתוח את עסקיהם בשבתות. ראשי התנועה הקיבוצית, גברי ברגיל וזאב שור, אמרו הבוקר כי מדובר בפגיעה קשה באלפי עסקים קטנים בפריפריה, ובפרנסתם של עשרות אלפי עובדים, בתוכם חברי הקיבוצים.

"תמוהה בעינינו העובדה שבית הדין לקח לעצמו את הסמכות לקבוע 'מיהו יהודי'. יהדותנו וצורת החיים שלנו היא חילונית, ולא תקבע על פי הקריטריון התמוה של עבודה בשבת", אמרו שור וברגיל.

מזכירי התנועה הקיבוצית אמרו כי פסק הדין לא עומד במבחן המציאות מכיוון שציבור הקונים בשבת עושה זאת מרצונו החופשי, וכך גם ציבור העובדים, שעושים זאת מרצון וללא כפייה מצדם של בעלי העסקים. "מדובר בפסק דין שפוגע בהיותה של ישראל מדינה חופשית", הם טענו.

דובר התנועה הקיבוצית, אביב לשם, הבהיר בשיחה עם ynet כי בעקבות פסק הדין לא ייפגעו רק המרכזים המסחריים אלא גם כ-1,800 עסקים קטנים: "בעקבות ההפרטה הרבה חברי קיבוץ פתחו עסקים קטנים משל עצמם והם יהיו הקורבן הראשון של פסק הדין הזה. למשל, אם יש ציירת בפריפריה רחוקה והיא לא יכולה למכור את יצירותיה בשבת - זה יפגע בה באופן מאוד מאוד משמעותי".

אברהם שפרי, בעל חנות בגדים "קו התפר" בקיבוץ אפיקים שבעמק הירדן, אומר כי מאז ששמע על פסק הדין, הוא מוטרד מאוד במחשבות על עתיד העסק שלו ועל גורלם של חבריו לקיבוץ: "בשנים האחרונות עברו הקיבוצים הפרטה וזה אומר שאנשים צריכים לדאוג לפרנסתם כמו בכל מקום אחר. אבל להבדיל משאר מקומות, רוב הקיבוצים נמצאים בפריפריה רחוקה - אין להם התנפלויות של אנשים, והשבתות הן ערוץ הכנסה חשוב וחיוני עבורם. ללא ההכנסות של יום שבת, אין הצדקה להפעלת העסק שלי, וגם לא של עסקים אחרים בקיבוץ".

לעומת זאת, ב"אמונה" - תנועת האשה הדתית לאומית, בירכו על פסק הדין ואמרו כי שבת ללא מסחר היא "רווח נקי למשפחה". יושבת ראש התנועה, ליאורה מינקה, אמרה כי "כעת הקופה הרושמת עשויה לתקתק ולהניב רווחים ניכרים ומשמעותיים הרבה יותר למשפחה היהודית. מי שנאבק לכאורה למען חופש המסחר ביום המנוחה, בפועל משעבד עובדים. חוק שעות עבודה ומנוחה הוא חוק סוציאלי וערכי, וזה גם המסר שהעבירו השופטים".

פסק הדין: הקיבוץ - יהודי

הרכב השופטים של בית הדין הארצי לעבודה, בראשותה של המשנה לנשיא השופטת אלישבע ברק, קבע כי יש מקום להגיש כתב אישום נגד קיבוץ בגין עיסוק במסחר בשבת. בית הדין הארצי הפך החלטה שהתקבלה קודם לכן בבית המשפט האזורי לפיו יש לבטל כתב אישום שהוגש נגד קיבוץ צרעה על הפעלת חנות בגדים וחנות חפצי אומנות, שהמפעילות שלהן יהודיות וחברות קיבוץ. המדינה ביקשה להאשים אותן בפלילים לפי החוק הרלוונטי.

בית הדין האזורי זיכה את הקיבוץ בטענה שלא ניתן להגדיר מהי דתה של אגודה שיתופית (קיבוץ) ולכן לא לקבוע מהו יום המנוחה שלה על פי החוק.

אלא שכאמור, ערעור המדינה על קביעת בית הדין התקבל, כאשר בית הדין הארצי מבהיר: "מטרת המחוקק היתה להחיל את האיסור, לא רק על עובדים, אלא גם על עסקים בכלל ואגודות שיתופיות בפרט... אין לקבל את ההחלטה לפיה לא הוכחה דתה של האגודה השיפוטית. ידיעה שיפוטית היא שקיבוץ הוא יהודי".