"תקציב 2007 לא דואג לסביבה"
דו"ח נוקב על תקציב המדינה לשנה הבאה של ארגוני הירוקים קובע כי ברוב המשרדים הממשלתיים אין להצהרות על פיתוח בר-קיימא והגנה על הסביבה ביטוי מעשי בתקציב וכי ניתן היה לחסוך כסף רב במדיניות ירוקה נכונה
"בשעה שהעולם כולו משקיע משאבים ניכרים בתחום איכות הסביבה ואנרגיה לא-מזהמת, הממשלה נוהגת בראייה קצרת טווח וקצרת ראות, מתעלמת מהחלטות שקיבלה בעבר, וגורמת לנזקים חמורים לבריאות הציבור ולמשאבי הטבע. ברוב המשרדים הממשלתיים אין להצהרות על פיתוח בר-קיימא והגנה על הסביבה ביטוי מעשי בתקציב". כך אמרה הבוקר (ד') עו"ד אלונה שפר (קארו), מנכ"ל "חיים וסביבה" – ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, בעת הצגת דו"ח נוקב על תקציב המדינה 2007 של קואליציית "דרכים לקיימות".
הדו"ח מנתח את המדיניות הכלכלית ואת פעילות משרדי הממשלה לקידום פיתוח בר-קיימא, כפי שהם משתקפים בהצעת תקציב המדינה לשנת 2007. קואליציית "דרכים לקיימות" כוללת יותר מ-20 ארגוני סביבה וחברה.
על פי הדו"ח, משרדי הממשלה מעדיפים חסכון בטווח המיידי על פני רווח ניכר בטווח הארוך יותר. כך למשל צריכת האנרגיה במשק יכולה להצטמצם בשיעור של 20% לפחות. מחברי הדו"ח קובעים כי פוטנציאל החיסכון מסתכם ב-4-5 מיליארד שקל בשנה, ועוד כמיליארד שקל ייחסכו בעלויות זיהום ותחלואה. אולם בשבע השנים האחרונות, קובע הדו"ח, הוקצו לתוכניות לייעול השימוש באנרגיה 2.24 מיליון בשנה בממוצע בלבד, ורק כרבע מסכום זה נוצל בפועל.
החיסכון הצפוי למשק ממעבר לאנרגיה נקיה, קובע הדו"ח, יכול להגיע ל-9 מיליארד שקל בתוך 20 שנה. למרות זאת, רק כ-2 מיליון שקל מוקצבים לקידום הנושא בשנת 2007, ובשנים האחרונות ירד התקציב ב-50%. "החלטת הממשלה להגיע לשיעור של 2% בשימוש באנרגיות מתחדשות בשנת 2007 נשארה על הנייר בלבד", אומרים מחברי הדו"ח.
גם בנושא החיוני של חיסכון במים התקצוב מזערי, ותקציבים קיימים מקוצצים או לא מנוצלים: התקציבים לפיתוח מקורות מים ירדו ב-45% בארבע השנים האחרונות. בנוסף, המדינה לא מממנת התקנת חסכ"מים בכל הבתים שהעלות שלה היא של כ-180 מיליון שקל, אך החיסכון צפוי להגיע ל-375 מיליון שקל. התקציב לתוכנית ייעול וחיסכון במים עמד בשנת 2006 על 13.7 מיליון שקל, אך קוצץ בנובמבר השנה ל-3.9 מיליון שקל ומהם נוצלו בינתיים רק 108,000 שקל.
"משרדי הממשלה מפזרים הצהרות בלי כיסוי תקציבי" קובעי מחברי הדו"ח. כך למשל, ההשקעה של משרד השיכון בשיקום וחיזוק שכונות ותיקות ירדה ב-75% בשבע השנים האחרונות, לצד חוסר מעורבות מספקת ברגולציה ובקביעת סטנדרטים לאיכות הבנייה ובהכנסת טכנולוגיות בנייה מתקדמות וחסכוניות.
במשרד התמ"ת פיתוח בר קיימא אינו נכלל בתפיסה האסטרטגית, והנושא הסביבתי אינו מופיע בהצעת התקציב.
ושיא האבסורד - המשרד להגנת הסביבה ניצל בשנים 2000–2006 פחות מ-60% מהתקציב שהוקצה לו, ותקציב הפעולות שלו נמצא במגמת ירידה בשנים אלה.
עו"ד שפר אומרת כי על משרדי הממשלה בכלל והמשרד להגנת הסביבה להפנים את מדיניות הבא-קיימא. "המשרד להגנת הסביבה אינו המשרד לניקוי הזבל של המדינה. עיקר התקציבים של המשרד מופנים לפתרונות קצה, כמו מבצעי ניקוי וכו'. תפקידו של המשרד לקבוע מדיניות בר-קיימא ואת זה אנו לא רואים".
שפר קראה היום לראש הממשלה לפעול מייד לביצוע החלטות הממשלה, שנועדו לקדם פיתוח בר-קיימא, לשמור על בריאות הציבור ויכולות גם לחסוך למשק מיליארדי שקלים.
כמה נקודת אור
הדו"ח מציין, כי היתה גם התקדמות מסויימת בנושאי פיתוח בר-קיימא, ובכלל זה אימוץ תמ"א 35, המגדירה את קצב הפיתוח של מדינת ישראל עד 2020, ומשרטטת כיווני פעולה להתפשטות הבנייה בארץ; הטמעת פרמטרים סביבתיים בבדיקת כדאיות של פרוייקטים תחבורתיים; והשקעה גדולה בפיתוח התחבורה המסילתית.
לפנייה לכתב/ת 
