רוצים בטיחות, מתעסקים בחרטא

גבירותיי ורבותי, שימו לב. אולי לא ידעתם, יתכן ולא שמעתם, אבל אמש (ד') נפל דבר במדינת ישראל. מהלך חקיקתי נועז ומקורי הנוגע ישירות בבטיחות בדרכים, הביא אל הכנסת הצעת חוק לפיה נהג שחוצה מסילת ברזל כשרמזור מהבהב באדום, יושלך לכלא לחודש ימים לפחות. 27 חברי כנסת אזרו אומץ ואישרו בקריאה ראשונה את הצעת החוק. כפיים בבקשה.

העניין הוא, שלא מספיק אזרחים שמו כנראה לב כי הצעת החוק הזו, מספר חברי הכנסת המתעניינים בבטיחות בדרכים וההד התקשורתי לה זוכות הצעות דומות, ממחישים בעיקר את אוזלת היד וחוסר האכפתיות של הממשלה והמחוקקים בתאונות הדרכים בישראל. למה? כי שוב מדובר בעיסוק בתפל, בלהיטות-יתר ליחסי ציבור ולא הרבה יותר מספינים תקשורתיים. שימו לב - בהצעת החוק הזו אין כמעט דבר שקשור באמת במניעת תאונות או הצלת חיים. אני גם מוכן להתערב שמספר חללי תאונות הדרכים בישראל לא יקטן בשנה הבאה בגלל חוק זה, או דומיו.

אחרי הכל, אנחנו עומדים כבר היום, חודש לפני סיום השנה, על מספר של 407 הרוגים מתחילת 2006. כבר די מעייף להזכיר, אבל נעשה זאת עוד פעם - מדובר בכמעט פי שלושה ממספר חללי מלחמת לבנון השנייה, שבתוצאותיה לא מפסיקים לעסוק. וזה עוד לפני אזכור עשרות אלפים שנפגעו בדרגות חומרה שונות, אלפי נכים, אלמנות ואלמנים, יתומים ויתומות. וכך כל שנה, מאז קום המדינה. לא פחות מ-22,000 חללי כביש, מאות אלפי פצועים ונכים, ומאות מיליארדי שקלים שירדו לטמיון, זועקים כבר תקופה ארוכה לטיפול מקצועי, רציני, ממוקד וחודרני. ומה עושים נבחרי העם, המתנהלים בכל מקרה במכוניות שרד? בעיקר בשטויות, וזה במקרה הטוב. במקרה הרע מדובר בלא יותר מקידום אינטרסים אישיים ולא יותר.

שימו לב להחלטות החשובות בנושא הבטיחות בדרכים שקיבלו נבחרי העם בתקופה האחרונה. חיוב השימוש באפוד זוהר, הורדת שלטי ענק בנתיבי איילון, החלפת רשות קיימת לבטיחות בדרכים ברשות חדשה, עונש מאסר לחוצה מחסום רכבת ברמזור אדום. רוצים לבדוק ביחד כמה מההחלטות האלה יסייעו בהצלת חיי אדם, כמה חיי אדם בסך הכל? ובבקשה, עזבו את תאונת הרכבת בבית יהושע, שהייתה למנוע מאחורי החוק - לא נפרץ שם מחסום, ואיש לא עבר באדום. מספר התאונות שנגרמו בגלל חציה מכוונת של אור אדום על מסילת ברזל, הוא אפסי. לא יותר מכך.

תאונות רכבת מכונית אמנם קטלניות, אבל סטטיסטית זניחות. למה אותן? התקשורת

מצד שני, כמה פעמים התעלם נהג מרמזור אדום ב"סתם צומת", וגרם לתאונה קטלנית? לא פחות מעשרות פעמים בשנה. נגיד את זה אחרת - אם נניח שאלפי ישראלים נהרגו במהלך השנים בגלל חציית צומת ברמזור אדום, כנראה שלא נטעה בהרבה. רגע, אז למה מי שחוצה "סתם" צומת, ב"סתם" רמזור אדום, לא נכלא מיד? ממתי דם של הרוגי תאונה על פסי רכבת, אדום יותר מדמם של הרוגי צומת במרכז תל אביב?

ואם כבר, בואו נמשיך ככה. כמה אנשים נהרגו בנתיבי איילון בתל-אביב, שעה שהביטו מוקסמים בבר רפאלי מדגמנת ג'ינס? האם מישהו יכול להצביע אפילו על נפגע אחד בגלל אותם שלטי פרסום? זה לא מנע את כל הזמן והמשאבים שהוטלו לקלחת, כדי להתמודד עם "בעיית הבטיחות" הנוראית הזו, עד החלטת בית המשפט להסיר אותם. שלא יובן אחרת. אנחנו בהחלט בעד נטרול מסיחי דעת מהנהג, אבל האם הטיפול הבהול היה באמת כה נחוץ, או שמא מדובר היה בעיקר ברעש תקשורתי ולא יותר מכך.

האם האפוד הזוהר חוסך באמת חיי אדם, או שאולי סתם מעשיר את חשבון הבנק של יצרני האפוד, היבואנים והלוביסטים שדחפו את הנושא לחברי הכנסת, כפי שנחשף ממש לאחרונה? אגב, בזמן שמוכיחים לנו את נחיצותו, נבקש גם הוכחה לכך שהשקעת מאות מיליוני שקלים בהקמת רשות חדשה לבטיחות בדרכים, תועיל יותר מהרשות הקודמת (שאף היא עלתה הון תועפות).

בעצם, לא הגיע הזמן שיוכיחו כי היד שנשלחת לכיס בעלי המכוניות, בנימוק של שיפור הבטיחות בדרכים, אכן עושה משהו חיובי עם הכסף. הגיע הזמן שיוכיחו כי החקיקה רצינית. שיש לה קבלות. לא הגיע הזמן שיראו כיצד מחנכים את הנהג הישראלי לנהוג אחרת, טוב יותר? לא הגיע הזמן שילמדו - ברצינות, לא רק מן הפה לחוץ - ילדים וקשישים לחצות כביש בבטחה? מה עם שיפור אמיתי של תשתיות, הפרדה בין כבישים סואנים למסילות ברזל, הרחבת צמתים עמוסים. מה עם ניסיון להוכיח שאפשר לקצר תורים בבתי משפט לתעבורה, בו דנים בעבירות תנועה אמיתיות, ולא בדו"חות חנייה ומהירות בלבד.

כל האינטרסנטים האלה, הלוביסטים בשכר עתק, השרים המפונקים וחברי הכנסת חסרי המעש, מדברים על "במלחמה כמו במלחמה", זועקים שחייבים לשנות את מאזן הדמים, מספרים שאפשר להוריד את מספר ההרוגים למחצית. אבל באותו זמן, מורידים שלטי פרסום, מכריחים ללבוש אפוד זוהר וכולאים אוטומטית על עבירה זניחה. שינוי אמיתי? פעולה תקיפה? טיפול בבעיות אמת? אל תפריעו להם עכשיו, הם עסוקים במלחמה האמיתית, על כותרת ראשית באתר, כותרת משנה בעיתון או מי יודע, אולי אפילו ראיון טלוויזיה בשישי-ערב.