האם קרן מס רכוש היא קרן הצבי?
שר האוצר ביקש השבוע מוועדת הכספים להזרים בדחיפות כספים לקרן מס רכוש הגירעונית לטענתו, בעקבות המלחמה בלבנון, ונענה. אולם מתברר שזו בעצם אזעקת שווא וכי לקרן יש אפילו עודפים של לפחות 3.6 מיליארד שקל. האם ייתכן שגם בכך אשם זליכה?
האוצר מתקשה להשלים את מימון הפיצויים על נזקי המלחמה בצפון מקרן מס רכוש - כך עולה מבקשת שר האוצר, אברהם הירשזון, שאושרה שלשום (ד') בוועדת הכספים.
השר ביקש וקיבל הסמכה להזרים בדחיפות הכנסות נוספות לקרן עוד בשנה זו. הוועדה אישרה הוראת שעה בתוקף עד סוף השנה, באמצעותה הוא יוכל להגדיל לשיעור של 85% את ההפרשות ממיסי הרכוש והרכישה שהם מקורות המימון של הקרן. זאת, במקום ההפרשות הקבועות בחוק בשיעורים של 10% ממס רכוש ו-15% ממס הרכישה. הגדלת ההפרשות נדרשת, לדבריו, כדי להימנע מהצורך לממן את הפיצויים מתקציב המדינה השוטף.
אולם בדיקה ראשונית של הנתונים שמסרה רשות המסים לבקשת הוועדה מעלה אפשרות סבירה שמדובר באזעקת שווא. קרן הפיצויים אולי נראית גירעונית השנה על גבי הנייר, אבל מהנתונים שנבדקו על ידי ynet והיועצת הכלכלית של הוועדה, סמדר אלחנני, עולה שהיא רחוקה מקרן הצבי. יש בה כמה מיליארדים זמינים, ורק קשה לדעת כמה בדיוק, בגלל הדרך הלא שקופה שהאוצר מנהל את כספי הקרן. היא גם איננה פועלת במתכונת של קרן שמשקיעה את כספיה וצוברת רווחים.
נזכרו בקרן בגלל המלחמה
"מדובר בקרן רישומית", מגדירים אותה ברשות המסים ובחשב הכללי. שר האוצר אף מודה רשמית ולראשונה בפנייתו לוועדה שהקרן לא ראויה לשמה, כנדרש בחוק שהתקבל לפני 45 שנה. עד לפני 10 שנים הכסף הוחזק רק בפיקדון מיוחד אצל החשב הכללי, אבל ב-1996 בוטל הפיקדון והכספים נבלעו בים האנונימי של הכנסות המדינה.
"לראשונה אין בהכנסות השנתיות השוטפות של הקרן כדי לממן את ההוצאות לפיצויים", נאמר בבקשת השר. הוא אמר לוועדה שהתנהלות הקרן לא עוררה כל בעיה מיוחדת עד שנדרשה לפצות את נפגעי המלחמה בלבנון נוכח היקף הנזקים הכבדים. הוועדה לא מיהרה לאשר את הבקשה כשעלתה שלשום לדיון. היא ביקשה לקבל קודם את נתוני ההכנסות וההוצאות של הקרן במרוצת השנים.
חברי הוועדה קיבלו אותם שלשום אבל כדרכם לא התעמקו במספרים לפני שאישרו את הוראת השעה. לו טרחו לרדת לפרטים ולעמוד על משמעותם היו חושפים סתירות תמוהות בין המספרים ובינם לבין פניית השר, שמעלים כמה סימני שאלה.
גירעון או יתרת זכות?
על פני הדברים נתוני 2006 מצביעים בשורה האחרונה על גירעון של כ-2.2 מיליארד שקל, מה שמצדיק לכאורה את בקשת השר. אבל בשולי טבלת ההכנסות, הפיצויים והיתרות השנתיות, מתחת לשורה האחרונה של המאזן השלילי הענקי, נאמר בהערה כי "הסכומים המפורטים אינם מהווים את היתרה הנוכחית בקרן, ונכון לסוף נובמבר היא עומדת על יתרת זכות של כ-3.6 מיליארד שקל"!
אלא שחיבור היתרות השנתיות בין 1992 ל-2005 שמפורטות במסמך, נותן את הסכום של כ-3.74 מיליארד שקל. יתר על כן: צירוף של נתון נוסף - הכנסות בסך כ-3 מיליארד שקל מהשנים 1991-1980 שאין לצידן הוצאות על פיצויים - יגדיל את אומדן יתרת הזכות בסוף 2006 ל-5.8 מיליארד שקל לפחות!
בניכוי הגירעון שנוצר השנה (כאמור כ-2.2 מיליארד) אכן מתקבלת יתרת הזכות בסך 3.6 מיליארד שקל שמופיעה בהערת השוליים. אבל נתון מחוזק זה, מפריך את הצורך בהגדלת ההפרשות לקרן אותה ביקש שר האוצר, ובפועל היא איננה גירעונית כפי שמשתמע מבקשו. מול סתירה זו תוהים בוועדה, בהצתה מאוחרת, שמא הטעה מישהו באוצר את השר והטריח אותו לחינם לחתום על הבקשה להוראת השעה.
אלחנני לא הופתעה
היועצת אלחנני לא הופתעה. התנהלות הקרן הטרידה אותה עוד במלחמה, אחרי שבדקה את מסמכי האוצר ומאזני המדינה ולא מצאה זכר לקיומה של קרן הפיצויים. בנייר עבודה שהכינה השבוע לדיון בבקשת שר האוצר היא כותבת כי עד היום לא עלה בידה לקבל דיווח מפורט על יתרות הקרן למרות בקשותיה החוזרות מהחשב הכללי, מנהל רשות המסים והממונה על התקציבים באוצר.
אלחנני מזכירה שמנהל רשות המסים ג'קי מצא הרגיע את הוועדה במלחמה ואמר כי יתרות הקרן בסך 3.5 מיליארד שקל יספיקו לפיצוי הנפגעים. אבל גם ממנו היא לא קיבלה אז מענה לשאלה אם הסכום כולל את רווחי השקעות הקרן, ואם הכסף בכלל מושקע כנדרש בחוק.
שלשום היא למדה מפניית שר האוצר שאין בכלל דבר כזה. "מי שהיה ממונה על ביצוע החוק לא ביצע אותו", טוענת היועצת במסמך שהפיצה בוועדה. לקראת השבוע הבא היא תכין מסמך נוסף עם סימני שאלה חדשים אשר עלו מבדיקת הנתונים שמסרה אתמול רשות המסים.
לטענה אחת שלה, שאין זכר לקרן במסמכי המדינה, נראה שהיתה אוזן קשבת באוצר. החדשות הטובות במכתב השר הן שהחל מ-2007 יגאלו את כספי "הקרן הרישומית" ממאגר הכנסות המדינה ויגדירו אותם מחדש בפיקדון מיוחד אצל החשב הכללי, כמו לפני 10 שנים. השר גם התחייב להחזיר בשנה הבאה את שיעורי ההפרשות ממיסי הרכוש והרכישה לקדמותם. על קרן מושקעת לא מדברים עדיין.
הרשות מתקשה להסביר
פניית ynet לרשות המסים להבהרת הסתירות בנתונים שדיווחה לוועדת הכספים, לא פענחה את החידות. הרשות אומרת שקיבלה את הנתון של יתרת הזכות בסך 3.6 מיליארד שקל מהחשב הכללי ולכן איננה יכולה להסביר את הסתירה בינו לגירעון של 2.2 מיליארד בשנה זו, קל וחומר את הסתירה בין היתרה הגבוהה לבקשת השר לסייע לו בגיוס הכספים החסרים השנה בקרן.
הרשות חוזרת ומדגישה כי לא היא מנהלת את הקרן ומחזירה את השואל לחשב הכללי, למרות פניה קודמת אליו באותו עניין לפני מספר חודשים, שלא פיזרה את הערפל. מתגובת הרשות משתמע שקיים לכאורה נתק בינה לחשב הכללי. כספי ההכנסות לקרן ולפיצויים אמנם עוברים כולם דרכה – אבל אין היא מנהלת מאזן מקביל שיבהיר לה ולכל המתעניין, כמה כסף יש או חסר בקרן בכל זמן נתון לפחות בהיבט החשבונאי.
ברשות המסים לא סבורים שאחריותם לתנועות הקרן, כבעלי העניין הראשיים בפעולותיה, מחייבת אותם לפחות לנהל מאזן שכזה. אבל תגובת הרשות היא שלא נראה להם נחוץ בכלל כלי בקרה כזה אחר ההתנהלות העמומה בחשב הכללי של כספי הקרן, בעיקר כשאין להם בית והם צפים אי שם במאגר הכנסות המדינה. חומר למחשבה ולחוות דעתו של מבקר המדינה.
לפנייה לכתב/ת 
