מקרה מובהק של קרמבופוביה
לפתוח את אריזת נייר הכסף שעוטף בתוכו את הדבר המתוק והטעים הזה, לאכול בהתחלה רק את החום מסביב, ורק כשנשאר לך ביד ביסקוויט ועליו קרם לבן צחור כמו ההינומה של הכלה לאכול את השפיץ, ואז בביס אחד לאכול את השאר להרגיש בפה את השילוב המושלם של קרם וביסקוויט. מעולה, אבל לאכול את זה כל החיים?
"הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה בישראל", אומר רון בקול רועד מהתרגשות ועונד את הטבעת על אצבעה של קרן בחירת ליבו, טבעת שצורתה העגולה מסמלת את האינסופיות ואת ההמשכיות של החיים המשותפים אותם בחרו הזוג לחיות זה לצד זו. "להוקיר ולכבד", מוסיף הרב, ולבסוף אומר: "החתן רשאי לנשק את הכלה". הוא מרים את ההינומה ומנשק אותה נשיקה ארוכה, הטומנת בחובה הבטחה עצומה לא להיות עם אף בחורה אחרת עד המוות. זו הבטחה שנחתמה בנשיקה, לעולם לא לנשק אשה אחרת, לעולם לא ליהנות מתאוות בשרים עם גוף אחר, לעולם לא לבגוד באמון, לקום עם אותו גוף לישון איתו להתעלס איתו, להזדיין איתו לעולמי עד.
אני חושב לעצמי, האם גבר יכול להבטיח הבטחה כזו?
האם אשה יכולה לחשוק בגבר אחד כל החיים?
בגיל עשר הייתי משוגע על קרמבואים. הייתי מתנדב ללכת למכולת, שהיתה במרחק של עשר דקות הליכה מהבית, רק בשביל להתמכר לקרמבו בדרך חזרה. לפתוח את אריזת נייר הכסף שעוטף בתוכו את הדבר המתוק והטעים הזה, לאכול בהתחלה רק את החום מסביב, ורק כשנשאר לך ביד ביסקוויט ועליו קרם לבן צחור כמו ההינומה של הכלה לאכול את השפיץ, ואז בביס אחד לאכול את השאר להרגיש בפה את השילוב המושלם של קרם וביסקוויט. ללעוס בהנאה, ללקק את האצבעות משאריות השוקולד, ללקק את השפתיים שנהיו מתוקות. לחזור כמה צעדים לאחור, אל שלמה המוכר: "שכחתי להגיד לך שאמא ביקשה שתרשום לי עוד קרמבו". ושלמה מחייך ואומר בקולו האבהי: "קח חמוד, תגיד לאמא שזה על חשבוני", מלטף את ראשי וחוזר לסדר את ערימות השוקו שהגיע באוטו הירוק.
בגיל 16 התערבתי עם חבר בבית הספר שאני מחסל בעצמי קרטון קרמבו שלם. "היית מת", אמר לי.
"ואם כן אתה השפוט שלי כל השבוע?" שאלתי.
"ולהפך", ענה והושיט את ידו ללחיצת התערבות.
"הולך, אבל אתה קונה".
"טוב, בוא לקיוסק", אמר. הוא הוציא את ארנקו ושילם למוכר את דמי הכיס של כל השבוע, וגם את הכסף לאוטובוס בחזרה.
ובקרמבו ה-14 וחצי רצתי לשיח להקיא
כולי מתרגש, ימבה קרמבואים טעימים בחינם. אני מחכך את ידיי בהנאה ומתחיל לבלוע בלי משחקים וכללים, פותח את העטיפה וישר לפה לועס בהנאה. אחרי עשרה התחלתי להרגיש רע, אחר 12 בחילה, ובקרמבו ה-14 וחצי רצתי לשיח להקיא.
"שפוט שלי תנקה לי את הנעל!"
"כאן באמצע התחנה המרכזית?"
"כן, כן וגם תקשור לי את השרוך", הוסיף ושילב את ידיו על חזהו, חיוך גדול מרוח על פניו. אין מה לעשות, התערבות צריך לכבד, גבר זה גבר.
מאז, כשמגיע החורף, עונת הקרמבואים שמציצים מכל מדף בסופר ליד הקופאית, אני מקבל צרבת מלווה בבחילה, זכר ל"יום הקרמבו" 16. וכשמישהו אוכל לידי, אני מבקש שיזוז טיפה כי אני לא מרגיש טוב. בסך הכל 14 וחצי קרמבואים, ואני לא יכול לסבול אותם יותר.
לחיות עם אותו אדם, כל שנה, 365 יום בשנה, וככה 30, 40, 50 שנה - אם היית מקבל מאסר עולם אחרי 36 שנה בלי קיצורים כבר היית יוצא. אתם יודעים כמה זה בשניות?
איך זה יכול להיות, לעזאזל? לא מתחשק לאנשים לגוון קצת עם קרמבואים אחרים, ריבת חלב, מוקה? לא עוצרים לשתות משהו להרטיב את הגרון? שלפחות הקרמבו של מחר יהיה טעים יותר, לפחות נרגיש את הטעם שלו.
שאלתי זוגות שחיים יחד מאושרים כמו זוג יונים, כל היום יחד, מלקקים את הקרם אחד מהשני, אוכלים את הביסקוויט יחד ביס אחר ביס, מורידים את הקליפה ואחר כך נשכבים על המיטה מתנשפים. "את כל כך טעימה", הוא אומר לה, שמלקקת את שפתיה ומדביקה לו נשיקה מצלצלת.
"מה הסוד?" אני שואל.
"כשאתה אוכל את הקרמבו עם המישהו הנכון, אומרים לי, אז הוא לא כל יום אותו טעם. הוא טעים יותר בכל יום. נכון יש גם רגעים שאני פוזל, אבל כשאני חושב על הקרמבו שלי, הכל נראה לי מר וחסר משמעות".
אז במקום לברוח, אחרי הרבה שנים אני מחליט להתמודד עם הקרמבופוביה שלי. אני נכנס למכולת שמתחת לבית, ניגש למוכר שבמקרה גם לו קוראים שלמה ומבקש קרמבו. יוצא מהחנות, מקלף אותו, מביט בו מופתע כי משום מה בכלל לא בא לי להקיא - ונוגס. הטעם שמשתלט לי על הפה משתלט לי גם על המחשבות ומציף את כל הזכרונות מפעם.
אני מסיים את הקרמבו, זורק את העטיפה לפח וממלמל לעצמי - אתה רואה? אתה כן אוהב קרמבו, סתם היית תקוע כל השנים האלו, ברחת!
ואז היא נכנסת למכולת, יפה כמו מלאך, ניגשת, או יותר נכון מרחפת ישר למוכר ומבקשת קרמבו.
"אני חולת קרמבואים, משוגעת עליהם בכל הצבעים והמינים, וכמה שיותר יותר טוב",, היא אומרת לשלמה, שבלי בושה מביט לה ישר לתוך החולצה.
"תזהרי שלא תקיאי, לי זה כבר קרה פעם, לקח לי שנים עד שזה עבר", אמרתי לה לפני שיצאתי.
ימבה קרמבואים טעימים בחינם
צילום: רויטרס
מומלצים
