בג"ץ: מותר לבצע סיכולים, לבחון כל מקרה לגופו

בג"ץ מכשיר את הסיכול הממוקד: שופטי בג"ץ, בראשות הנשיא בדימוס אהרון ברק, דחו הבוקר (ה') את העתירה לאסור באופן גורף את מדיניות הסיכול הממוקד. פסק הדין קבע כי יש להתוות מגבלות וסייגים לביצוע הסיכולים, כך שכל מקרה ייבחן לגופו. בנימוקיו כתב בית המשפט כי "אין לקבוע מראש כי כל סיכול ממוקד הוא אסור על פי המשפט הבינלאומי, כשם שאין לקבוע מראש כי כל סיכול ממוקד הוא מותר".

הנשיא בדימוס, ברק, כתב בהכרעה כי "לא פעם נלחמת הדמוקרטיה כאשר אחת מידיה קשורה לאחור. חרף זאת, ידה של הדמוקרטיה על העליונה, שכן שמירה על שלטון החוק והכרה בזכויות הפרט מהווה מרכיב חשוב בתפיסת ביטחונה. בסופו של יום, הן מחזקות את רוחה ואת כוחה ומאפשרות לה להתגבר על קשייה".

הנשיאה בייניש הוסיפה: "אף אני סבורה כי במלחמתה הקשה של ישראל בטרור הפוקד אותה אין לומר באופן גורף כי השימוש בסיכול ממוקד כאחד האמצעים למלחמה בטרור הינו אסור, ובכך לשלול מהמדינה אמצעי, אשר לדעת המופקדים על הביטחון, מהווה אמצעי חיוני להגנה על חייה תושביה. עם זאת, נוכח אופיו הקיצוני של אמצעי הסיכול הממוקד אין לעשות בו שימוש שלא בהתאם למגבלות ולסייגים שהותוו בפסק הדין, והכל בהתאם לנסיבות של כל מקרה לגופו".

בהחלטתם התייחסו שופטי בג"ץ גם לתשובת המדינה לעתירה, בה נטען כי נושא הסיכולים הממוקדים אינו שפיט. לדבריהם, בכל מקום בו המדיניות הננקטת פוגעת בזכויות אדם - מדובר בסוגייה משפטית הנדונה בבתי משפט בינלאומיים, ולכן יכולה להישפט גם בפני בתי משפט לאומיים. 

"ישראל מחוייבת לצמצום הפגיעה באזרחים" 

בסיום פסק הדין ציינו שופטי בג"ץ כי במדינה דמוקרטית גם הלחימה בטרור כפופה לחוקי המשפט, וכי ישראל מחוייבת לנהלים הבינלאומיים המבוססים על איזון בין צרכי הביטחון לבין זכויות הפרט. "המטרה אינה מקדשת תמיד את האמצעים", כתבו השופטים בהחלטתם.

הם הוסיפו וכתבו כי עיקרון יסוד של המשפט הבינלאומי הוא עיקרון ההבחנה בין לוחמים לבין אזרחים תמימים. "שיקול מרכזי המשפיע על נקודת האיזון הינו זהותו של האדם הנפגע בעימות", כתב השופט ברק בפסק הדין. השופטים הדגישו כי אסור שמטרות אזרחיות יהיו נתונות תחת מתקפה צבאית, וציינו שישראל מחוייבת לעשות ככל שביכולתה כדי לצמצם את הפגיעה הנגרמת לאוכלוסיה האזרחית בעת ביצוע התקיפות.

יחד עם זאת, קבעו השופטים כי אזרחים הנוטלים חלק ישיר במעשי האיבה נגד ישראל ייחשבו כלוחמים בלתי חוקיים. בקטגוריה הזו נכלל כל אזרח שאוסף מידע על פעילות צה"ל, מסיע את המחבלים אל המקום בו מתבצעות פעולות האיבה, או מעניק שירות כלשהו לפעילי ארגוני הטרור.

העותרים: אין לישראל זכות ליטול חיים 

את העתירה הגיש הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל. מגישי העתירה טוענים כי למדינת ישראל אין זכות ליטול חיי אדם, אלא אם בכוונתם לבצע פיגוע באופן מיידי.

לפני מעט יותר מחודש פנו מאות אנשי רוח, זוכי פרס נובל, אנשי צבא לשעבר, ארגוני שמאל וזכויות אדם בעתירה נגד שופטי בג"ץ, במטרה לחייב אותם להכריע בהקדם בעתירה העוסקת בנושא הסיכולים הממוקדים ולא לאפשר "מריחה נוספת" כדבריהם.

העתירה, שהוגשה בשנת 2002 על ידי הוועד הציבורי נגד עינויים, הוכרעה על ידי נשיאת העליון דורית בייניש, הנשיא בדימוס אהרון ברק והמשנה לנשיאה, השופט אליעזר ריבלין, שהחליף בעתירה זו את המשנה בדימוס, מישאל חשין. הדיון האחרון והסופי בעתירה נערך בחודש פברואר השנה. "אין יותר אפשרות להמתין, כל המתנה נוספת גורמת למותם של חפים מפשע נוספים", טענו ארגוני שמאל לאחר התקרית בבית חנון בחודש שעבר.

אישיות משפטית בכירה אמרה ל-ynet כי, "הדיון בנושא הוא כשלעצמו בעייתי, אף בית משפט אחר בעולם לא היה דן בכלל בשאלה הזו". אותו גורם הזכיר גם את הקלפים שחילקו האמריקאים בבגדד ועליהם תמונות המבוקשים המיועדים "לחיסול", החיסול האחרון של המרגל הרוסי לשעבר ליטביננקו בלונדון והשאריות הרדיואקטיביות והרשימה ארוכה. כל מדינה קובעת לעצמה יעדי סיכול וחיסול, ובאף מקום אחר בעולם לא נדונה השאלה הזאת בבית משפט, הסביר אותו גורם.  

לפני ימים אחדים הכריע הרכב מורחב של שופטי בג"ץ בעתירה סבוכה אחרת, וקבע כי תושבי הגדה ורצועת עזה שנפגעו בעת פעילות צה"ל יוכלו לתבוע מהמדינה פיצויים. השופטים דחו עתירה נוספת שהוגשה בעניין בנוגע לזכות לפיצויים של נתיני מדינות אויב או חברי ארגון טרור, וציינו כי בתי המשפט האזרחיים יהיו זכאים לדון בתביעות ובחוקיות סעיף זה.

יצויין שעתירה ביטחונית "לוהטת" נוספת מונחת על שולחנו של אהרון ברק וממתינה להכרעתו - העתירה בדבר טווחי הבטחון של תותחי צה"ל ברצועה.