לטוס כחול-גוועלד
אל-על נתונה לסחטנות חרדית גדולה כי בעבר נכנעה לקטנה. אם תתמיד גם הפעם, עוד אולטימטום בדרך
עוד אני תוהה מי, אחרי "מצעד הגאווה", יהיה הקורבן של הסקנדל החרדי הבא - והנה באה התשובה: אל-על.
העניין כשלעצמו הוא קשקוש מוחלט: אל-על טסה בשבת כבר שנים, והחרדים יודעים זאת. לא רק שאל-על מפעילה את טיסותיה בשבתות וחגים באמצעות חברת הבת שלה "סאן דור", אלא שכל המבקר בנתב"ג בשבתות רואה על לוח הטיסות היוצאות והנכנסות את הפירוש הליברלי שנותנת החברה למונח "שבת". נאמר, בעדינות, שבנמל-התעופה מתחילים מוצאי-שבת בסביבות הצהריים. אין גם שום אפשרות אחרת. הדרישה מחברת תעופה בינלאומית שלא לפעול יום אחד בשבוע משולה לדרישה מאדם שיפסיק לנשום יום אחד בשבוע.
החרדים יודעים כל זאת היטב, וזה מעולם לא הפריע להם לטוס אל-על. מה קרה עכשיו? מה שקרה הוא שפרסום הטיסה בשבת שלקראת השביתה נתן לחרדים הזדמנות פז להיעלב, לזעוק חמס ("גוועלד, הפרו לנו הסכם מפורש") ולצפות לפיצוי כזה או אחר. כי נעלבים - מה כבר יש להם להפסיד? במינימום שבמינימום ייצאו עם ניצחון תקשורתי (התחייבות פורמאלית מצד אל-על שלא לטוס בשבתות, שתופר מיידית - אך בשקט). מאידך, עם קצת חולשת דעת של אל-על יוכלו החרדים, בהזדמנות שכזו, להוציא מהחברה "מעות חנוכה" כהנה וכהנה.
במידה רבה אשמה אל-על עצמה במצב שנוצר. אני, אישית, הזהרתי את מנהלי החברה לא פעם שכניעתם המתמשכת לכל הגחמות של החרדים (למשל, שלא לקבל שירות מנשים - דיילות) תהפוך את אל-על לבת ערובה בידי המגזר הזה. לחרדים יש כוח אך ורק כלפי מי שנכנע להם. הם לא יכולים לעשות כלום ל"טיב טעם", על דוכניה עמוסי השינקן והחסילונים, אבל לסופרמרקט המבקש להיות כשר הם יכולים להוציא את הנשמה עם 18 משגיחים ו-16 כשרויות בד"ץ.
אל-על המופרטת צריכה הייתה להודיע, מן היום הראשון להפעלתה כחברה פרטית, כי חסל סדר ההסדרים הקואליציוניים, וכי החברה מתחילה לתפקד כגוף עסקי שפוי: לא עוד מזון כשר בכפייה לכל נוסע (אלא כשר, גלאט, צמחוני או טבעוני לכל המזמין במפורש); לא עוד צנזורה פרטית ודרקונית של הסרטים המוקרנים בטיסה; ולא עוד אזורים שאין בהם הקרנה כלל. לא תהיה כל אפליה במתן שירות על-ידי דיילות או דיילים. ובהזדמנות זו אפשר גם לשחרר מתפקידו את "רב הפרוטקציות", המועסק על-ידי החברה כדי "לארגן" את העניינים עבור הנוסעים החרדים.
לחרדים עצמם הייתה אל-על אומרת כהאי לישנא: "אנחנו חברת תעופה בינלאומית, וכדי לשרוד, עלינו להתחרות בחברות אחרות. בתחרות הקשה הזו אין אנו יכולים להרשות לעצמנו מילוי גחמות דתיות. נשמח אם תטוסו איתנו ואנו מבטיחים לטפל בכם באותה איכות שבה נטפל בכל נוסעינו. נצטער אם תטוסו בחברה אחרת, אבל הפעלת החברה שלנו בגלוי ובאופן פורמאלי שבעה ימים בשבוע תפצה אותנו גם על כך". אילו נהגה כך, הייתה אל-על נוכחת לדעת במהירות הבזק שהחרדים, אחרי השמעת הקולות המתאימים, ממשיכים לטוס על-פי הכלל המנחה את כולנו - נוחות ומחיר. האמת כמובן היא שכך נהגו עד היום. החרדים הרי מעולם לא נמנעו מלטוס בחברות אחרות, אך העדיפו את אל-על בעיקר בגלל המחיר, ולא מפני שבצום י"ז בתמוז לא הקרינו שם סרטים.
אבל מרגע שהחליטה אל-על שהיא חברת תעופה "למהדרין" ושהיא מניחה יותר ויותר ביצים בסל החרדי ונכנעת ליותר ויותר דרישות של המגזר הזה, היא גם הפכה ליותר ויותר תלויה בו. אל-על נתונה היום לסחטנות חרדית גדולה פשוט מפני שנכנעה בעבר לסחטנות חרדית קטנה. אם תיכנע גם הפעם, לא ירחק היום והחרדים יגיעו עם האולטימטום הבא. אולי ידרשו לעשות במטוסיה של אל-על את מה שכבר הנהיגו ביותר ממאה קווי אגד - הפרדה מוחלטת בין גברים ונשים. ועל פי ההלכה, הנשים עולות בדלת האחורית...
מומלצים
