במבט ראשון, הבחירה
של המגזין Time
בגולשים המייצרים תכנים ברשת כאנשי השנה נראית כמו גימיק. נשיא איראן, מחמוד אחמדינג'אד עלול להיות האיש שיחולל בשנה הקרובה משבר צבאי וכלכלי עולמי (ואולי לכן שומרים לו את הבחירה ב-2007). אך תהליך ירידת כוחם של המתווכים הישנים בין ההמון
לבין המידע, והתגברות כוחם של יחידים המייצרים תכנים כשווים מול שווים לצד תאגידים צפוי להמשיך לעצב את חיינו הרבה אחרי שיישכחו הדי המלחמה שתהיה או לא תהיה באיראן.
אנשים קצרי רואי אולי יחשבו שיש כאן חוסר פרופורציה ביחס לכמה קטעי וידאו של קולה ומנטוס או ילדים שמניעים את השפתיים לצלילי להיטים מוכרים. נסו לומר את זה לסטיבן קולברט, הקומיקאי שצלה את נשיא ארה"ב על הגריל
בשידור חי בארוחת ערב של כתבי הבית הלבן, הפך לשיחת השבוע בוושינגטון, גרם למבוכה בבית הלבן והשפיע על סדר היום התקשורתי.
קטע הווידאו מהאירוע זכה ליותר משלושה מיליון צפיות, תהודה רבה פי עשרות מונים מכפי שהיה לאירוע אילו שודר בטלוויזיה בלבד. בשלב זה, המגמה הזו נראית מאוד רחוקה מישראל, בה חיקויי ה-YouTube והרשתות החברתיות חלשים למדי, אך ניסיון העבר מלמד שחולפים לפחות 18 חודשים בטרם מגמות אינטרנט חדשות עושות עליה. אם ביבי פתח בלוג,
הכל עוד אפשרי.
הפרס ניתן לגולשים על תרומתם "לייסוד הדמוקרטיה הדיגיטלית החדשה, על עבודה חינם והבסת המקצוענים במשחק שלהם". אלה מילים קצת פזיזות. "טיים" מאוהב
בעולם הדיגיטלי קצת יותר מדי, התנהגות אופיינית לעיתוני דפוס הנעים בין יחס של שנאה לרשת לבין התאהבות ללא תנאים. לפני כן בחר המגזין באתר YouTube להמצאת השנה,
על אף שלא ברור מהי ההמצאה. למרות כל ההסתייגויות, הבחירה הזו של טיים היא מהמוצדקות.
הסתייגויות אחת שלי מהבחירה נוגעת לתזמון - השפעת ההמון על המידע שאנחנו צורכים רק תגבר בשנים הקרובות. מה יעשו אז ב"טיים"? יבחרו בגולשים כאנשי העשור או המאה? נו טוב, תמיד יישאר אחמדינג'אד.
הצטרפתם כבר לניוזלטר החדש שלנו? הוסיפו את כתובת הדואר האלקטרוני שלכם בתיבת הרישום התכולה מימין ותקבלו מדי ערב את מהדורת סיכום היום שלנו - עם קישורים מעניינים והערות על המצב. המהדורה הראשונה - הערב
