לא מצליחים לחנך אותנו

"אנו לא רוצים שלקוחות ייכנסו פתאום לחריגה. צריך לתת גמישות מסוימת ורציונליזציה של ההוראה במקום להעמיד ללקוח מסגרת אשראי נוספת. השינוי מוסיף הרבה שכל לתקנה". במלים אלו הסביר ממלא מקום המפקח על הבנקים, אבי אקשטיין, את התיקון ברפורמת האשראי של בנק ישראל, לפיו לקוחות יוכלו לחרוג מהאוברדראפט שלהם בשיעור של עד 1,000 שקל, "ובלבד שהחריגה לא תתמשך לאורך זמן".

רפורמת האשראי של בנק ישראל היתה פרי מוחו של המפקח הקודם על הבנקים, יואב להמן. יריית הפתיחה היתה בפברואר 2005, אז פירסם להמן הוראה לפיה לקוחות הבנקים לא יוכלו יותר לחרוג ממסגרת האשראי שהוקצתה להם. המטרה: להפסיק את הנוהג שהתפתח בישראל של חריגות מהאוברדראפט המאושר, לעיתים בשיעורים מהותיים. ההוראה, נמסר אז מבנק ישראל, תיכנס לתוקף בינואר 2006.

אלא שלקוחות הבנקים לא מיהרו לסדר את מסגרת האשראי שלהם, והמשיכו כהרגלם לחרוג מהמינוס. להמן, שראה כי לכוונתו הטובה אין קונים, שלח בדצמבר 2005 חוזר לבנקים לפיו הוא יאפשר תקופת הסתגלות בת 6 חודשים ביישום ההוראה. ובמלים אחרות: הרפורמה נדחתה.

בינתיים ששת חודשי ההסתגלות עמדו לחלוף, אמצע יוני הגיע, ולבנק ישראל התברר כי יותר מ-20% מלקוחות הבנקים ממשיכים בשלהם, וממשיכים לחרוג מהמינוס. בעיה? ללא מבחינת להמן, שהמשיך להיות יצירתי, ובמכתב הבהרות ששלח לבנקים הוא הודיע, במלים אלו: "לקוח שהבנק אפשר לו לאורך זמן לנהל את חשבונו תוך חריגה ממסגרת האשראי, ולא מסר ללקוח התראה על כוונתו הממשית לבטל או להפחית לו את מסגרת האשראי, הרי שיש להתייחס לחריגה כזו כאל חלק בלתי נפרד ממסגרת האשראי של אותו לקוח". ובעברית: הוא הורה לבנקים להפוך את החריגה מהמסגרת של הלקוחות לגובה המסגרת. 

בינתיים ה-1 ביולי התקרב, ומספר ח"כים התעוררו בניסיון לדחות שוב את הרפורמה. אך למרות הנסיונות, הם לא הצליחו והיא נכנסה לתוקף. אבל חלקית בלבד. נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, התקשר למנהלי הבנקים וביקש מהם לא לפעול בקשיחות כלפי הלקוחות ולתת להם עוד זמן להסתגל להוראה. בנוסף, הבנקים קיבלו אישור להקצות מסגרות חד צדדיות ללקוחות שלא חתמו על המסגרת.

והשבוע הודיע, כאמור, בנק ישראל כי אפשר לחרוג מהמסגרת, עד 1,000 שקלים. הוא גם הודיע כי לבנקים יש עוד חצי שנה להיערכות, כשבתקופה זו הם יוכלו להמשיך ולהעמיד מסגרות אשראי חד צדדיות ללקוחות שלא הסדירו את המסגרת.

אז בסיכומו של דבר הרפורמה שהוביל בנק ישראל עשתה הרבה כותרות, רעש וצלצולים, אבל בפועל היא לא הצליחה לחנך אותנו. מי שחתם על מסגרת אשראי הגדיל אותה לחריגה שלו, מי שלא חתם - הבנק עשה זאת בשבילו, ומי שהמשיך לחרוג בקצת, קיבל לכך אישור רשמי מבנק ישראל.  

למעשה, היחידים שהרוויחו מהרפורמה הם הבנקים, שהמציאו - במיוחד בשבילה - עמלות חדשות.