פריז דוהרת, אצלנו עוד משרטטים
בזמן ובעלות המובטחים יצאה לדרך הרכבת הקלה בעיר היקרה והסבוכה
זה קרה לפני שלוש שנים, בסוף יולי 2003. ברובע ה-14, דרומה מהנהר סן, הונחה אבן הפינה לקו החשמלית הראשון של פריז, הראשון מאז נסגרו הקווים בשלהי שנות ה-30 של המאה הקודמת. תחילת העבודות על קו החשמלית לוותה במחאות של שומרי איכות הסביבה, שהתנגדו לתוכנית לכרות כמה מאות עצים בתוואי המתוכן, ושל האופוזיציה הימנית-שמרנית בעירייה, שראתה בכך מיזם ראוותני של ראש העיר הסוציאליסטי.
בטקס ההכרזה על תחילת עבודות הפיתוח והבנייה של הקו הבטיח ראש העיר: אורכו של הקו יהיה 9 ק"מ; עלות ההקמה תהיה 260 מיליון אירו; הקו ייחנך לתנועה מלאה בתום שלוש שנים, לכל המאוחר בסוף 2006. בסוף השבוע, בדיוק של שעון שוויצרי, חנך ראש העיר דלנואה את קו החשמלית המובטח. וראו זה פלא: הקו הוא אכן באורך 9 ק"מ , יש לו 17 תחנות עצירה והוא עובר בתוואי שתוכנן. עלות ההקמה, כולל כל השיפורים הטכנולוגיים שנוספו במהלך העבודות, הסתכמה ב-300 מיליון אירו, חריגה מזערית מהתקציב המקורי. ואחרון אחרון חביב: קו החשמלית נפתח לשירות הציבור במועד שעליו התחייב ראש העיר. למעשה, שבועיים לפני הזמן. כך הוכח שפריז, מהערים היקרות בעולם ואחת הסבוכות והצפופות באירופה, אפשר לבנות קו רכבת חשמלית קלה תוך שלוש שנים, בעלות של כ-50 מיליון דולר לקילומטר בסך הכל.
הקו עצמו יפיפה, הקרונות נוחים ומשוכללים. החשמלית נוסעת במהירות של כ-20 קמ"ש ובתדירות של אחת לארבע דקות. מחיר הנסיעה - כמו באוטובוס. מיותר לציין שעם פתיחת הקו, לא התברר שהוא תוכנן ונבנה לקוי ולכן יוצר פקקים נוראים, כמו הגשר האחרון ליד קניון איילון בתל-אביב. להיפך: החשמלית החדשה של פריז שועטת בלי בעיות ונוסעיה מאושרים. מי השקיע בקו החדש? רק המגזר הציבורי: עריית פריז, הרשויות המקומיות והממשלה. הוא אף נבנה על-ידי חברה ממשלתית לתחבורה ציבורית.
מה אגיד ומה אומר, הלב מתכווץ מקנאה. בירושלים, למשל, בונים-כביכול רכבת קלה עשור שלם, וההתחלה (שלא לדבר על הסוף) לא נראית באופק. בתל-אביב מתכננים רכבת חשמלית קלה - מתחת לקרקע או מעליה - כבר שמונה שנים, ואם היא תיסע בעוד שמונה שנים, אני מתחייב לאכול כובע. הצרפתים, אגב, חשבו ומצאו שקילומטר אחד של רכבת חשמלית קלה עולה כרבע מעלות קילומטר של רכבת תחתית.
וכעת החליט משרד האוצר, לנוכח עודפים של עשרות מיליארדי שקלים בתקציב המדינה, להקפיא פיתוח קווים רבים של הרכבת הישראלית הרגילה, ה"כבדה", ולבצע בדיקה נוספת של כדאיות הנחה של מסילת רכבת רביעית בנתיבי איילון. זו בדיקה מיותרת: המסילה השלישית שם נפתחה - חלקית - באיחור של שנים. תחנת "השלום" עדיין בהקמה. ועל קטעים אחרים מוטב לא לדבר.
אז איך הם מצליחים, הצרפתים הללו, גם לעמוד בלוח זמנים, גם לשמור על מסגרת העלויות וגם להקל על חיי התושבים? מה הם חושבים לעצמם, שהם טובים מאיתנו? נראה שכן. לפתיחת הקו בפריז הוזמנו בין השאר ראשי הערים של לונדון, ביירות, ברצלונה, מונטריאול ושטוקהולם - ערים בהן נפתחו או ייפתחו קווים של רכבות חשמליות קלות. ראשי הערים תל-אביב וירושלים לא הוזמנו לטקס. מעניין למה.
עוד בבלוג: מעולם לא היה מצבנו
כרבע מעלות התחתית
צילום: איי פי
מומלצים
