סיפורי האחים גרין, פרק ב'

יש דרכים רבות לאהוב ארץ. אחת מהן היא לסייר לעומקה ולרוחבה, ואחרת היא לחבר לשורשיה בני נוער ועולים חדשים. אריה בן גוריון, ציוני נלהב עם שם משפחה מחייב, ביטא את אהבתו לארץ ישראל גם בין מסלוליה וגם בחינוך הדור החדש. המשך המסע בדרכו שלו

נדב מן, "ביתמונה"פורסם: 22.12.06 , 09:17

אריה בן גוריון, דור שלישי למשפחה של ציונים (למי שעדיין לא עשה את ההקשר המשפחתי), עלה לארץ בשנת 1924, כבנו כביכול של דודו דוד בן גוריון. הפרק הקודם עסק בילדותו, תקופת לימודיו בחיפה וההכשרה בקיבוץ נען. לפניכם הצצה על קמצוץ מפועלו של א.ב.ג. בתחום חינוך.

חברי "קבוצת החוגים" בוגרי ההכשרה בנען, הצטרפו לבית השיטה, הקיבוץ הראשון של התנועה, אשר ישב בתחילה ליד מעין חרוד ובשנת 1935 עלה לנקודת הקבע.

כמחנך הדור הצעיר, ניסה אריה לצקת תכנים חדשים וחילונים למסורת היהודית ולחנך לאהבת תרבות ישראל ומולדתו המתחדשת. ואין דרך יותר משכנעת לעשות זאת, מאשר לצאת עם התלמידים לטיולים בנופיה של הארץ ולפגוש מקרוב את תולדותיה המרתקים. בתצלום: הנרייטה סולד במפגש עם מחנכי בית השיטה לרגל קליטת עליית הנוער מצ'כיה (מימין: הנרייטה סולד, תקווה שריג, אברהם ברגנפלד ואריה בן גוריון).

בשנת 1939 מביאה עליית הנוער בני נוער יהודים מצ'כיה שנמלטו מהנאציזם הגובר באירופה. החבורה מגיעה לבית השיטה ואריה נמנה עם מחנכיה.

הצעירים לומדים את השפה העברית ותרבות ישראל. ובמקביל, משתלבים בעבודה בענפי הקיבוץ.

אריה, בדרכו שלו, מוביל אותם בשבילי הארץ ומביאם לקיבוץ חדש על חופו הצפוני של ים המלח - בית הערבה. שם נרתמים העולים הצעירים לעבודה הקשה במפעל האשלג, ובשעות הפנאי יוצאים לטיולים מסביב לים המלח וברחבי מדבר יהודה.

"רוחות רעות" לוחשות להנהלת עליית הנוער על הפרויקט. חברי ההנהלה מתנגדים לחשיפת בני הנוער לתנאים הקשים ומוותרים על עבודתו של אריה בתחום החינוך. אבל לא לזמן רב. בשנת 1941 מגיעה לארץ קבוצת בני נוער מגרמניה ומתקבלת ללימוד מקצועי בבית הספר "טיץ" ביגור. אריה נקרא להיות להם למורה ומחנך.