היעד: אינטרנט נגיש לבעלי מוגבלויות

נסו תרגיל קטן: הגדילו מאוד את הרזולוציה במסך שלכם, נניח ל-1600 על 1200 פיקסלים. ברזולוציה כזו כל האתרים ייראו לכם קטנטנים ומלאכת הגלישה תהפוך לסיזיפית ומאמצת עיניים. כך אולי אפשר להבין עם מה אנשים המכונים בעלי מוגבלויות נאלצים להתמודד כדי להשתמש ברשת. 

נגישות? באינטרנט?

המונח "נגישות באינטרנט" מעורר אולי בעיקר מחשבה על אוכלוסיות העיוורים והחרשים. אך הבעיה רחבה יותר. אוכלוסיות רבות נוספות, המונות יחד למעלה ממיליון גולשים (כ-25 אחוז מהאוכלוסיה), סובלות מבעיות נגישות ולא מסוגלות לגלוש כרגיל בכל אתרי האינטרנט, גם אם הן משתמשות בעזרים ואביזרים.

פרט לכבדי ראיה וכבדי שמיעה, אוכלוסיות אלו מונות אנשים מבוגרים, לקויי למידה, אנשים הסובלים מבעיות מוטוריות או בעיות קשר עין יד, עיוורי צבעים ואפילו עולים חדשים המתקשים בשפה – כולם גולשים פוטנציאלים שנאלצים למצוא אתרים חלופיים - או לוותר על חווית האינטרנט.

פעולות הנראות פשוטות בעיני בני אדם ללא מוגבלות כגון קריאה, ניווט, חיפוש קניה ועוד, אינן כאלה עבור בני אדם בעלי מוגבלות. כמו בעולם הפיזי כך גם בעולם הווירטואלי אנשים בעלי מוגבלות נתקלים בקשיים ומחסומים בנסותם לגלוש באינטרנט.

ב"בעלי מוגבלות" הכוונה היא לאנשים בעלי קשיים פיזיים (עיוורים, לקויי ראיה, חרשים וכבדי שמיעה, בעלי מוגבלויות מוטוריות) ולאנשים בעלי מוגבלויות קוגניטיביות (לקויי למידה, דיסלקטים). חלקם אינם רואים כלל את האתרים ונזקקים לתחליפים. למשל, דפדפן ברייל או תוכנה הממירה את הטקסט באתר לקול מתוכנת עבור בעל המוגבלות.

עוד דוגמה: תוכנות העזר מציגות בפני המשתמש רשימה מרוכזת של כל הקישורים בדף שבו הוא מבקר. אם במקום שבו מופיע הקישור יש תמונה ומתחתיה כתוב "לחץ כאן" או "לפרטים הקש כאן" ולא כיתוב אלטרנטיבי לתמונה - הגולש העיוור לא יבין לאן מוביל אותו קישור. בעלי מוגבלות אחרים רואים אך מתקשים לקרוא ללא הגדלת התצוגה, ובעלי בעיות מוטוריות לא יכולים להפעיל עכבר ונזקקים לתחליפים. שיעור בעלי המוגבלות באוכלוסיה מגיע לכ-10 אחוזים, על פי ההערכות.

אינטרנט נגיש מאפשר לבני אדם בעלי מוגבלות לבצע פעולות אלו בנוחות ולגשת לספריות, מאגרי מידע וידע, לימודים, עבודה, מסחר תרבות ובידור, ויכול לקדם את מעורבותם האזרחית בחברה. אתרים נגישים יכולים לסייע גם לבני אדם ללא מוגבלות ליהנות מאתרים פשוטים יותר להבנה ומהירים יותר לגישה.

פרוייקט ההנגשה

אתרים רבים בישראל לא מכירים בחשיבות הנגישות באינטרנט. הבעייה חריפה במיוחד בקרב האתרים הציבוריים, המחויבים לספק שירות לכל אדם ולא להתחשב בשיקולים מסחריים.

החקיקה הנוכחית מדברת באופן כללי על חובת גופים פרטיים וציבוריים להנגיש את אתריהם לכלל האוכלוסיה, במסגרת חוק שיוויון הזדמנויות, אך נכון לעכשיו אין תקנות ספציפיות לנושא האינטרנט. משרד המשפטים והגופים

המייצגים את בעלי המוגבלויות בכנסת עובד בימים אלה על הכנת תקנות כאלה שידרשו את אישור הכנסת - תהליך שעשוי להימשך מספר חודשים.

במסגרת פרוייקט "נגישות לאינטרנט", שיזמו איגוד האינטרנט הישראלי, עמותת נגישות ישראל וחברת מיקרוסופט, מתדרכים הגופים את בעלי האתרים והמפתחים ומלווים אותם בייעוץ בתהליך ההנגשה - התאמת האתר לבעלי מוגבלויות. שלושת הגופים קיימו אתמול (ה') כנס בו קראו לכל האתרים הישראלים הצטרף למאמץ ההנגשה.

"מצבנו לעומת חו"ל הוא כמובן רע", אומרת גילה גרטר, יועצת לנגישות באינטרנט, "מי שמוביל את העניין בחו"ל הוא בעיקר אתרים ממשל וחברות ציבוריות, אבל גם גופים פרטיים כמו בנקים. יש מקום לשיפור בעולם, ויש עוד יותר מקום לשיפור בארץ...אנחנו קוראים במיוחד לאתרים הגדולים שיהוו את הסמן הימני לקראת הנגשת אתרי האינטרנט הישראלים".

רק אתרים תקניים נגישים

בעית הנגישות איננה טכנולוגית כלל, כפי שהודגם בכנס השבוע, אלא מחשבתית. עדי נתן, גולש כבד ראיה, משתמש באופן קבוע בצג מיוחד לעיוורים, אשר נותן לו חיווי בצורת כתב ברייל לכיתוב המופיע על המסך. למעשה, נתן משתמש במחשב וגולש כמו כולם – זאת, עד שהוא נתקל באתר לא נגיש.

נתן ניסה להדגים את צג הברייל בכנס, אך ההדגמה נעצרה בשלב מוקדם מאוד - נתן נתקע כבר בעמוד הכניסה לרשת האלחוטית באזור מרינה הרצליה - וצג הברייל לא הצליח לזהות את הכיתובים והטפסים בעמוד. נתן פשוט לא יכל להמשיך בגלישה.

לדבריו, אין זו פעם ראשונה שאתר לא נגיש מונע ממנו גלישה. כשניסה לרכוש מוצר דרך אתר מסחר אלקטרוני, הוא קיבל טלפון זועם מנציגי האתר שחשבו שמדובר במישהו שמנסה להזיק למערכת, ורק בבדיקה נוספת של מנהל האתר, גילה כי פשוט דילג על שדה לא מסומן בטופס ההזמנה - ויצר טופס מבולגן.

הנגשה לא יקרה ותורמת לשימושיות

אתר תקני, הסבירה גרטר, לא היה יוצר בעיות כאלה. הפתרונות מגיעים בדמות של שדות עם שמות, תמונות עם טקסט חילופי, הודעות שגיאה תקניות והימנעות מאלמנטיים גרפיים כמו טכנולוגית פלאש או באנרים מהבהבים, כשאין בהם צורך אמיתי. למעשה, הסבירה גרטר, עיקר העבודה היא התאמת האתר לתקני ה-W3C.

ההשקעה אם כך, היא מעריכה, לא צריכה להיות למעלה משני אחוז מתקציב פיתוח האתר. אך הרווח שבהנגשה גבוהה הרבה יותר, מעבר לתנועה הגדלה שתזרום לאתר בעקבות הנגשתו, האתר יהפוך לשמיש ונוח יותר גם עבור מי שאינו סובל ממוגבלויות, והכי חשוב, אומרת גרטר - יהיה ידידותי למנועי חיפוש שכן גם גוגל, לדברי גרטר "הוא עיוור".

גבי שלוסר, מנהל צוות מנהלי אתרים בבנק הפועלים מספר שבמסגרת תהליך הנגשה שעבר אתר הבנק לאחרונה, נעזר צוות הפיתוח באיגוד האינטרנט ובעמותה, התקין אביזרים לבעלי מוגבלויות כדי לנסות לגלוש בעזרתם, וקיבל תמונה טובה יותר של גלישה עבור בעלי מוגבלויות. לאחר שהתהליך הסתיים, וללא קמפיינים מיוחדים שיצביעו עליו, מעיד שלוסר כי התנועה לאתר עלתה בכשישה אחוזים.

"רמת המודעות גוברת"

אתרים ישראלים רבים כבר פועלים היום עם איגוד האינטרנט למען ההנגשה, ויובל וגנר, יו"ר עמותת נגישות ישראל מביע אופטימיות "אין לי ספק שהיום הזה יביא תוצאות כמותיות ואיכותיות. רמת המודעות גוברת בצורה משמעותית", הוא אומר ל-ynet לקראת סיום הכנס.

בסוף הכנס, נחנך "תו הנגישות" המבוסס על תו התקן של ה-W3C. גופים יוכלו להציב את התו באתריהם, לצד הצהרת נגישות מפורטת - כדי שגולשים ידעו כמה האתר נגיש, וכמובן בשביל להגביר את המודעות לנגישות.